המלחמה בהון השחור: הקלות למזומן, פחות שקיפות בנאמנויות

איסור החזקת מזומן בהיקף של מעל 200 אלף שקל, קנסות מינהליים למי שיפר את החוק, איסור על הלוואות במזומן ופריטת צ'קים על ידי צ'יינג'ים. אלה חלק מהצעדים ברפורמה למאבק בהון השחור שהוכנסה לחוק ההסדרים. כעת, לקראת האישור הסופי, היא עברה כמה עדכונים. "כלכליסט" עושה סדר בפרטי הרפורמה ובהבדלים הדקים שבין הנוסח הנוכחי לנוסחים הקודמים.

מה הצורך ברפורמה למלחמה בהון השחור? הנחת היסוד מאחורי הרפורמה היא שהמזומן אינו רק אינדיקטור להעלמות מס אלא גם לפשיעה חמורה. כך מציינים פקידי האוצר כי סקרים באירופה מלמדים כי רק 33% מהמזומן משמשים לפעילות לגיטימית. התפיסה היא שחלק מהטיפול בפשיעה בחברה הערבית עובר דרך צמצום המזומן. אך כמובן שגם ההון השחור מטריד את רשות המסים ואת משרד האוצר, מדובר בסכומי כסף שהיו יכולים להגדיל את הכנסות המדינה.

מהו איסור ההחזקה? אחד הצעדים העיקריים בטיוטה הוא הטלת איסור פלילי על החזקת מזומן. הנוסח הנוכחי קובע כי כל המחזיק מזומן בסכום הגבוה מ־200 אלף שקל עובר עבירה פלילית. במקרה שאדם ייתפס עם סכום זה, הרי שהרשויות יחזיקו בכסף הזה לתקופה של 14 יום (בניגוד ל־60 יום בנוסח הקודם), בתקופה זו יבררו הרשויות האם יש בסיס לחשד שברכוש התפוס נעשתה עבירה. בכל מקרה, יהיה ניתן להטיל קנס פלילי בגובה 30% או קנס מינהלי של 20% מהסכום שנתפס.

מה לגבי עסקים? עסקים מגלגלים מזומן, אך הוחלט לא לפטור אותם מהחוק הזה, שכן אם לעוסקים יהיה מותר להחזיק מזומן, כל אחד יוכל להירשם כ"עוסק מורשה". עם זאת, הוחלט לקבוע כי כל עוסק יכול להחזיק מזומן בגובה ההכנסות שלו בשבוע האחרון. כלומר, אם במהלך שבעה ימים הוא מכניס מיליון שקל במזומן, הוא יוכל להחזיק מיליון שקל במזומן. זאת בשונה מהטיוטה הקודמת שקבעה כי כל עוסק שמחזור ההכנסות השנתי שלו עולה על 15 מיליון שקל יוכל להחזיק סכום גבוה במזומן.

מדוע קבעו דווקא סכום של 200 אלף שקל? מתברר שהסכום הזה שווה להכנסה השנתית החציונית של משפחה בארץ. לכן עד סכום כזה יכול מישהו לטעון שזו החזקה נורמטיבית המשמשת ככרית ביטחון. זאת למקרה שבו הוא מעוניין להישען על חיסכון במזומן לשנה, מתוך חשש למשבר שבו לא יהיו לו הכנסות והמערכת הפיננסית לא תתפקד.

ומה לגבי חובת הדיווח? בנוסף לאיסור ההחזקה, יש חובת דיווח על כל סכום מזומן שמעל 100 אלף שקל בתוך 30 יום מאז הצטבר המזומן אצל המחזיק בו. אם אדם לא ידווח וייתפס הוא ישלם קנס של 10% מהסכום, זאת כמובן ללא קשר לכך שרשויות המס יבדקו את מקור הכסף ויבדקו האם יש כאן עבירה חמורה יותר.

בטיוטה הקודמת דיברו על 50 אלף שקל , מה השתנה? הוחלט שבגלל שמדובר בשינוי גדול וצריך להרגיל את הציבור, הרי שבשלב הראשון חובת הדיווח תוטל רק על סכומים הגבוהים מ־100 אלף שקל, אך בעוד שנתיים יוכלו שרי האוצר והמשפטים באישור ועדת חוקה להפחית את הסכום המחייב בדיווח ל־50 אלף שקל ללא הליך חקיקה רחב.

מה יעשה מי שכבר עכשיו יש לו 2 מיליון שקל במזומן, והם כולם חוקיים? עבור אנשים כאלו החוק יצר הוראות מעבר. בשלב הראשון הוא ידווח על כל המזומנים שברשותו, ובשלב השני הוא מחויב מדי שנה להפחית את סכום המזומן שברשותו ב־72 אלף שקל.

אך הבנקים לא ששים לקבל כסף במזומן. בטיוטה הקודמת נכתב כי יש להפחית את המזומן ב־25% מדי שנה, אך הובן כי יש מקרים שבהם לאדם יש למשל 4 מיליון שקל, והבנקים לא יסכימו לקלוט כמות של מיליון שקל בשנה במזומן. לכן הוחלט להקטין את החובה לצמצום המזומן.

בנוסף, בבנק ישראל צפויים להוציא מכתב המבהיר לתאגידים הבנקאיים כי "סירוב גורף לקליטת כספים במזומן אינו מקובל".

מה לגבי הלוואות במזומן ופריטת צ'קים? עד היום יש החרגה בחוק המאפשרת לגופים פיננסיים מפוקחים לתת הלוואות במזומן בסכום העולה על 6,000 שקל. זה גם המנגנון החוקי שבאמצעותו ניתן לפרוט צ'קים בסכומים גבוהים למזומן.

הטיוטה מציעה להפסיק את ההחרגה הזו, כך שלא יהיה ניתן לקבל הלוואת מזומן או לפרוט צ'ק מזומן בצ'יינג בסכום שעולה על 6,000 שקל. בנוסף, יוגבר הפיקוח על צ'יינג'ים.

מה נמחק מהטיוטה? אחד הכלים המתוחכמים לעבירות הלבנת הון והתחמקות מתשלום מס הוא החזקה של כספים בנאמנות, ואז יש חוסר בהירות לגבי הנהנה האמיתי מהנכסים. לכן הוצע בטיוטה לחייב כל נאמן לדווח באופן פרטני מיהם המוטבים הסופיים בנכסי הנאמנות. כמו כן כל בעל שליטה על גוף משפטי או על נאמנות בארץ או בחו"ל ייאלץ לדווח על הכספים למס הכנסה. סעיף זה הוצא בשל חילוקי דעות בין רשות המסים לאוצר.