צמצום הפערים בכלכלה העולמית ישיב אותה לקדמותה

אסור לשכוח את "החצר האחורית" בסיקור של הכלכלה העולמית. מיליארד איש, יותר מ-40 מדינות. אלו נכון להיום היקפי האוכלוסיות בעולם שמוגדרות שבריריות ומושפעות מעימותים צבאיים בידי קרן המטבע הבינלאומית. בראש המפגעות – הקורונה והפלישה הרוסית לאוקראינה – אך הן רק החמירו את התמונה.

נקדים ונאמר – הקרן מזהירה כי אם האוכלוסיות הללו לא תטופלנה ומהר, הקשיים הפוקדים אותן במונחי עוני, ממשל לוקה, אלימות ועוד יתפשטו לעוד הרבה מקומות בעולם. וגם הקורונה עוד כאן, לא רק בסין שבכותרות. לפי כלכלני הקרן, ההכנסה לנפש במדינות הללו לא תתאושש לפני 2024. הכלכלנים נותנים לדוגמא את חבל הארץ של יבשת אפריקה מדרום לסהרה. שם נרשמה אשתקד אינפלציה של 20% בממוצע ומדינות האזור חייבות הרבה כסף – כמעט 60% מתוצרן, שיא מתחילת שנות ה-2000.

במרכז-מזרח וצפון אפריקה, מסתבר, הקורונה ממשיכה לייקר את המזון והאנרגיה והתוצר לנפש ממשיך להתכווץ. האירוע הזה פשוט גדול עליהן. באירופה, צרות אחרות. העימות באוקראינה גרם ל-100 מיליון איש להיעקר מבתיהם ו-8 מיליון מהם הפכו פליטים בארצות שכנות. לפתע פתאום, ללא כל הכנה מוקדמת, הממשלות של המדינות הללו צריכות לטפל כעת במיליוני אזרחים "חדשים".

ייתכן שעם תחילת השנה החדשה, בעוד אנו מתמקדים בשאלה האם וכמה עוד תעלינה הריביות במדינות העשירות, כמו ארצות הברית, קנדה, מדינות יבשת אירופה ו...ישראל, צריך לפקוח עין מקרוב על מה שנעשה ב"חצר האחורית" של הסיקור הכלכלי. צריך להבין: לא ניתן יהיה להשיב את הכלכלה העולמית לקדמותה ללא צמצום הפערים בין המדינות העשירות והמפותחות לבין המדינות שלא מצליחות להתמודד עם הקורונה, ההתייקרויות והמלחמה.

אז מה עושים? כלכלני הקרן זיהו חלקים נרחבים ביבשת אפריקה כאלו שזקוקים לסיוע הישיר, הדחוף והרחב ביותר. המדינות שם נתונות למשבר בטחוני, הומניטרי וכלכלי, שמאיים לשמוט את הקרקע מתחת לרגליהן. מתי ראינו לאחרונה אייטם בחדשות על זה? אך הקשיים שוררים במקומות רבים אחרים והקרן דיווחה, לאחרונה, כי רק בתקופת הקורונה קיבלו המדינות החלשות סיוע בהיקף כולל של 40.3 מיליארד דולר!

מעבר לכך, יש להבין כי גם מצב המדינות שהכנסתן מוגדרת בינונית הולך ונעשה מאתגר יותר. מדובר, בין השאר, בשכנותיהן של אוקראינה ורוסיה, הנושאת בנטל הפליטים. על המדינות האחרות, החברות בקרן, להגדיל את הסיוע הניתן למדינות הללו. בשורה התחתונה, אנו עדים לכלכלה עולמית החווה התפצלויות והתנגשויות בין הכוחות החזקים המרכיבים אותה.

לפי כלכלני הקרן, כל הצדדים יצאו עם ידם על התחתונה אם המדינות החלשות, שנפגעו יותר מאחרות מהקורונה, המלחמה ותוצאותיהן – גם כאלו שהתקשו מאוד עוד קודם לכן – יישכחו בדרך. הצרות שלהן, אם לא תטופלנה, עלולות להביא עמן את המשבר הבא. גם אם המלחמה תסתיים, בקרוב ההתייקרויות תגענה לסיומן, הריביות תרדנה ואפילו הקורונה תרד סוף-סוף מסדר היום.

רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות