החיסול של ביטוחי המנהלים יכאב לכלל ומגדל יותר

בשבוע שעבר נפל דבר בשוק הביטוח המקומי. ועדת הכספים של הכנסת, בראשות משה גפני, אישרה את התקנות שמחסלות בפועל את ביטוחי המנהלים. לפי התקנות החדשות, רק אלו ששכרם כפול מהממוצע במשק יוכלו להפריש כספים לביטוחי מנהלים, וגם אז ההפרשות יחולו רק על הסכום שמעל לרף המדובר, שעומד כיום על כ־25 אלף שקל. בכך, העניקה הוועדה עדיפות מובהקת למוצרי החיסכון המתחרים - קרנות פנסיה וקופות גמל המיועדות לפרישה. השינוי ייכנס לתוקף ב־1 בספטמבר.

השינוי בתקנות אינו נטול היגיון, שכן ביטוחי המנהלים הם מוצר יקר יותר עבור החוסך, בשל דמי הניהול הגבוהים יותר שנגבים במסגרתו, ובסופו של דבר הם סיפקו לחוסכים תשואות נמוכות יותר וקצבאות קטנות יותר בעת הפרישה בהשוואה לחיסכון מקביל בקרן פנסיה.

חברות הביטוח מצידן ניסו להיאבק בהחלטה, והצביעו על יתרונות שונים שיש לביטוחי מנהלים על פני המוצרים האחרים, כמו תקופת אכשרה פחותה במקרה של אובדן כושר עבודה והורשת כספים לשארים, ואף הדגישו את חופש הבחירה שצריך להעניק לחוסך.

למאבק של חברות הביטוח בהחלטה יש סיבה טובה מאוד. מדובר בתחום פעילות שמכניס להן הרבה כסף. נכון לסוף 2022, היקף הנכסים המנוהל בתחום עומד על 250 מיליארד שקל, יותר מפי חמישה בהשוואה להיקף הנכסים עשר שנים קודם לכן. את המכה הקשה ביותר יספגו חברות הביטוח מגדל ביטוח וכלל ביטוח, שכן תחום ביטוחי המנהלים אצלם הוא משמעותי הן מבחינת היקפי הנכסים והן מבחינת ההכנסות שהוא מייצר.

נכון לסוף 2022, מגדל מנהלת 61 מיליארד שקל בביטוחי מנהלים, פי שלושה בהשוואה ללפני עשור. כיום, ביטוחי המנהלים מהווים 16.5% מכלל הנכסים שהחברה מנהלת - השיעור הגבוה ביותר מבין חברות הביטוח הגדולות - וההכנסות השנתיות הפוטנציאליות מהפוליסות החדשות שנמכרו בשנת 2022 אחראיות לכ־2.2% מכלל ההכנסות שהניב תחום חיסכון ארוך טווח לחברה באותה שנה. ב־2022 דובר על הכנסות של 190 מיליון שקל. בכלל ביטוח ביטוחי המנהלים, שמסתכמים ב־43 מיליארד שקל - מה שהופך את כלל ביטוח לשחקנית השנייה בגודלה בקטגוריה זו — מהווים 14.4% מכלל הנכסים, וההכנסות השנתיות הפוטנציאליות מפוליסות חדשות אחראיות על 4% מכלל ההכנסות בתחום חיסכון ארוך טווח בשנת 2022. זהו השיעור הגבוה ביותר מבין חברות הביטוח הגדולות. השחקנית השנייה בגודלה במונחי נכסים מנוהלים בענף, הפניקס (58 מיליארד שקל, שהם 15.5% מכלל הנכסים), תתמודד עם מכה מעט קלה יותר, שכן ההכנסות השנתיות הפוטנציאליות מפוליסות חדשות אחראיות ל־1.2% בלבד מההכנסות בתחום חיסכון ארוך טווח, נכון ל־2022. מדובר בשיעור הנמוך ביותר אחרי מנורה מבטחים.

"כלל ביטוח ומגדל ביטוח עמדו בחזית ההתנגדות של חברות הביטוח במהלך הדיונים בוועדת הכספים, והן ניסו מאוד להשפיע על שינוי ההחלטה. בהתאם, הן שלחו את הנציגות הבכירה ביותר מבין חברות הביטוח. הייתי בטוח שבעקבות הלחץ שהן הפעילו יצליחו לסגור פשרה עם האוצר מאחורי הקלעים. הופתעתי שההחלטה נותרה בעינה", מסר בכיר באחת מחברות הביטוח שהשתתף בדיונים של ועדת הכספים בנושא.

החברה שצפויה לספוג את המכה הקטנה ביותר היא מנורה מבטחים, שמנהלת 18 מיליארד שקל בלבד בביטוחי המנהלים, שמהווים 6.6% מכלל הנכסים שהיא מנהלת. בהתאם, ההכנסות השנתיות הפוטנציאליות מהפוליסות החדשות שמכרה החברה ב־2022 עומדות על 0.4% בלבד מההכנסות של תחום חיסכון ארוך טווח באותה שנה. במידה מסוימת זה לא מפתיע. מנורה מבטחים מחזיקה בקרן הפנסיה הגדולה בישראל, שחצתה בחודש מאי לראשונה את רף 200 מיליארד השקלים בנכסים המנוהלים.

מתחילת השנה הניבה מניית מנורה מבטחים החזקות, החברה־האם של מנורה מבטחים ביטוח, את התשואה הגבוהה מבין חמש חברות הביטוח הגדולות - 17% - והיא נסחרת בשווי שוק של 4.9 מיליארד שקל. בתקופה זו עלתה מניית מגדל החזקות, החברה־האם של מגדל ביטוח, ב־13%, ואילו מניית כלל החזקות, החברה־האם של כלל ביטוח, ירדה ב־2.7%. מניית הפניקס אחזקות, החברה־האם של הפניקס ביטוח, עלתה ב־1.3% והיא שומרת על מעמדה כמוסדי בעל שווי השוק הגבוה בישראל (9.5 מיליארד שקל), לאחר מאבק ארוך עם הראל השקעות (6 מיליארד שקל), שמנייתה ירדה בשיעור החד ביותר מבין החברות הגדולות (5.6%).