שוברת קודים
הביטקוין עולה? אל תאמינו: יחצ"ני הקריפטו תפסו טרמפ על קריסות הבנקים
היחצ"נים ייחסו את הזינוק במטבע הדיגיטלי לחולשת הבנקאות העולמית והצהירו שבתוך שלושה חודשים הוא יגיע למיליון דולר. אך עדויות לכניסת כסף חדש אין, וסביר שזו דינמיקה פנימית של שוק לא מפוקח ורווי בעיות
עם קריסת שלושה בנקים ממוקדי מגזר הטכנולוגיה, סיליקון ואלי בנק, סיגנצ'ר וסילברגייט, תפס שוק הקריפטו שוב את הכותרות. אחרי חודשים ארוכים של דשדוש ולנוכח קריסה של חברות קריפטו רבות, טיפס מחיר הביטקוין למעל 27 אלף דולר, וגרר תשומת לב ראויה.
את העלייה במחירו מיהרו אחדים לנמק כבריחה מהשוק המסורתי שמתגלה (שוב) כחסר אחריות, ושוק הבנקאות (בפרט) – כרקוב מן היסוד. ראו נא, הם הסבירו, הפדרל רזרב מדפיס כסף כאילו אין מחר כדי להציל בנקים כושלים, שחיקת הדולר בשיאו, היפר אינפלציה בפתח והמעשה הבלתי נמנע מתרחש – אנשים מבינים את הזילות לערך הדולר בידי מנפיקיו, האינפלציה איבדה כל רסן ורק הביטקוין יציל (ויגדר, וישמור על ערכו).
משקיע הון סיכון אחד שהוא גם יזם, CTO לשעבר של בורסת קוינבייס ושותף לשעבר בענקית ההון סיכון a16z של אנדריסון הורביץ טען על רקע האירועים כי אנו נמצאים כעת כבר בהיפר־אינפלציה. מחיר הביטקוין, הוא הסביר, יזנק למיליון דולר (!) בתוך 90 יום והוא מוכן גם להמר על כך – מיליון דולר. Changpeng Zhao, מנכ"ל ומייסד בורסת בייננס CZ, הציע לשמש כפלטפורמה להימור.
פעילי שוק הקריפטו לא היו היחידים שהתגאו בכספים שהם לא יכולים להוכיח שעברו מהבנקים הכושלים אל שוק הקריפטו. גם מנכ"ל קרדיט סוויס אולריך קרנר הסביר בריאיון לבלומברג בשבוע שעבר כי מאז קריסת הבנקים הם רואים כניסה נאה של כספים. יום אחר כך קרסה מניית קרדיט סוויס, זמן קצר אחר כך היא נסחרה בשפל כל הזמנים, ובסופ"ש האחרון הרגולטור השוויצרי הכריח בנק אחר לרכוש את קרדיט סוויס.
כמו בקרדיט סוויס, כך גם עם הביטקוין – אסור להתפתות להאמין לסיפורים על כסף שנדחף בייאוש מהשוק המסורתי המטולטל דווקא אל הפינות הלא יציבות ביותר בשוק הכסף כל עוד אינם מגובים בעדויות. ואף שזה יכול היה להיות סיפור נחמד אם מחיר הביטקוין זינק כך בגלל כניסתם של מאמינים חדשים לשוק והתרחבותו הזריזה אל מחיר יעד של מיליון דולר, למרבה הצער, אין עדויות לכך.
שוק הקריפטו, כמו שוק הקריפטו, לא מחמיץ סיבה למסיבה. כך למדנו לאורך השנים שכל דבר שמתרחש בשוק ההון, אם טוב ואם רע, הוא סימן עבור פעילי שוק הקריפטו המסורים במיותר לנחיצותו של קריפטו. כשהריביות נמוכות בשוק המסורתי ואם הוא משגשג, בקריפטו מציעים ריביות דו־ספרתיות לכל מי שלא יכול ליהנות מהשגשוג וכדי שהכסף שלהם יוכל לעשות סוף סוף משהו, כשהריביות גבוהות והשוק המסורתי מתחיל להתערער שוב קריפטו לכאורה משגשג כי הוא הרי "חוף מבטחים".
חובבי הביטקוין שמנסים בכל כוחם להבחין בין השוק למטבע נוהגים גם הם אותו הדבר: כששוק הקריפטו בנסיקה, בוודאי שמחיר הביטקוין יזנק – הוא הרי המטבע הבולט מכולם; וכששוק הקריפטו בדעיכה, בוודאי שהוא יזנק - משום שהוא המטבע המבוזר "האמיתי" היחיד. הדינמיקה הבלתי ניתנת להפרכה שמציגים פעילי השוק האדוקים אינה מחזיקה, ולו בשל העובדה ששוק הקריפטו אינו מזנק כל הזמן. למעשה הוא מתרסק תדיר.
ככל שעוסקים בתופעות קצרות מועד, כמו הזינוק האחרון במחיר הביטקוין, קשה להסביר מדוע דבר מתרחש. הסיבה לכך היא שכ־70% מהמסחר שמתקיים בבורסות הלא מפוקחות בשוק הקריפטו הם מזויפים (Wash Trading), זאת אומרת שנפח המסחר ברובו מפוברק לחלוטין וכולל מסחר שבו הקונה והמוכר הם למעשה אחד. אלו לרוב שחקנים גדולים מאוד שמוכרים לעצמם נכסים כדי ליצור אשליה שאותו נכס מבוקש יותר ממה שהוא באמת, ונועד בכוונה תחילה לעוות מחירים. מחקר אחד עדכני מ־2022 העריך כי 51% מכל המסחר ספציפית במטבע הביטקוין הם מפוברקים.
באקו־סיסטם מסוג זה קשה להתרשם כי העליות בשוק במחיר הביטקוין בימים האחרונים קשורים בסבירות גבוהה למשבר במגזר הבנקאות. מה מתרחש מלבד אותו משבר שאולי יכול להסביר את עליות המחירים? כדי לענות על שאלה זו יש קודם לערער על הנחת יסוד של פעילי השוק כי מה שמעלה את מחיר הביטקוין הוא כניסתו של כסף מדינה (פיאט) אל תוך השוק. ככלל כדי ששוק הקריפטו יעלה, כסף חיצוני למערכת חייב להיכנס. כזה הוא השוק – משום שהוא אינו יצרני והמחירים בו לא מגלמים תוצרים או רווחים של חברות, עלייה של מחירי מטבעות קריפטו אפשרית רק אם כסף חדש נכנס למערכת ומייצר איתו ביקושים חדשים.
אך לא כל שוק הקריפטו עולה בחדות. כך למשל נפח המסחר בשוק ה־NFT עומד כבר כמעט חצי שנה על נפח יומי של כ־25 מיליון דולר, זאת לעומת 3 מיליארד דולר בשיאו באוגוסט 2021. נפח העסקאות בביטקוין בשלושת החודשים האחרונים נפל לשפל של כמעט שנתיים, נפח העסקאות בבורסות מדשדש כבר כמעט שנה, ואין צמיחה משמעותית במספר הארנקים הפעילים (חשבונות). זאת אומרת שאין עדויות שכסף חדש חיצוני למערכת נכנס אל תוך שוק הקריפטו. ככל הנראה הציבור הרחב עדיין מתרחק מהשוק שקרס בחצי השנה האחרונה ויחד איתו כל חסכונות חייהם של משקיעים קטנים ולא מנוסים.
אך מה בכל זאת אנו יודעים? אנו יודעים כי לערך 92% מכל המסחר בביטקוין מתרחשים בבורסה אחת לא מפוקחת – בייננס, הבורסה הגדולה בעולם. עוד אנחנו יודעים כי בשבועות האחרונים הורו רגולטורים בארה"ב לעצור את הנפקת המטבע היציב BUSD (שוויו של המטבע מוצמד לדולר אחד) שהנפיקה פקסוס עבור בייננס. פקסוס הודיעה בפברואר כי תפסיק להנפיק את המטבע ושהיא סיימה נכון לעת עתה את מערכת היחסים שלה עם בייננס. שווי השוק של המטבע BUSD עומד היום על כ־8.2 מיליארד דולר. אך ערב ההודעה המטלטלת של הרגולטורים שווי השוק של BUSD עמד על מעל 16 מיליארד דולר. מה קרה עם מחצית משווי של מטבעות אלו אתם שואלים?
התסבוכת הרגולטורית הביאה לפדיונות עתק של המטבעות מחשש של המחזיקים בהם. לכאורה מי שרצה יכול היה תיאורטית לפדות מטבעות אלו דרך החברה המפוקחת האמריקאית פקסוס שהנפיקה אותם. אלא שכחלק מהיותה מפוקחת, כל פעילות פיננסית שכזו דורשת מעבר בסיסי דרך KYC (או – דע את הלקוח). זהו תהליך אימות זהות שנועד למנוע הלבנות הון ודורש מכל לקוח למסור את שמו, תאריך לידה, תעודה מזהה ולעתים נתונים פיננסיים אחרים. בורסות מפוקחות מחייבות את המשתמשים לעבור תהליך אימות זהות, אך בורסות כמו בייננס לא.
מחזיקים רבים של BUSD שנדחקו על ידי בייננס להחזיק במטבע לביצוע עסקאות בפלטפורמה שלה גם כן לא עברו תהליך זה. מה נותר להם לעשות עם המטבעות אם הם לא יכולים להוציא אותם מחוץ למערכת הזו? נכון, לרכוש מטבעות ביטקוין. זו השערה אחת מנומקת שיכולה להסביר את עליית מחיר הביטקוין, ובעיקר נועדה להזכיר לכל – ביטקוין עולה? אל תאמינו למה שאתם רואים, המחירים הללו פעמים רבות לא מגלמים שום תהליך רחב עולמי, אלא דינמיקה פנימית של שוק גדוש בעיות.