בערב ב' כסלו המוח שלי התאהב

כשהזמר ערן צור פגש לראשונה את המומחית למדעי המוח ד"ר קרן בן יצחק, הוא שאל אותה אם "גם האהבה נמצאת במוח". "עניתי לו שחד־משמעית - כן". המפגש הזה קרה על הסט של הסרט "מאמי", במרתפים של בית החולים וולפסון. הבמאית קרן ידעיה ביקשה אז מחברת הילדות שלה בן יצחק לייעץ בסצנה שבה צור, שגילם רופא, אמור לנתח ולהוציא איבר מהמוח שאחראי על האמפתיה. "הנוכחות של חוקרת על הסט היתה מוצדקת לגמרי", מספר צור. "הבנתי למה היא היתה שם ומאוד התרשמתי".

בהמשך הזמינה בן יצחק את צור להשתתף בסדרת הרצאות "המוח הרגיש" שצילמה ובה היא בוחנת איך אירועים קיומיים משפיעים ומושפעים מהמוח. "זה היה סמוך לטרגדיה האישית שלו, שבה אשתו נפטרה, "והוא הסכים לדבר על חרדת מוות. יש משהו מאוד אותנטי ביצירה של ערן", אומרת בן יצחק.  "מצד אחד, בשירים שלו יש הרבה תחמושת: הוא מראה עד כמה אהבה היא אפלה וכואבת; מצד שני, הוא מצליח לפרק את האהבה מנשקה. הוא כותב טקסטים בוטים, בלי להתייפייף ובלי להיות פוליטיקלי קורקט: זה מסביר אהבה. מאוד בריא למוח להיות אותנטי".

ערן צור: "בחרנו שירים שירימו להנחתה לנושאים בחקר המוח. בהכנות למופע למדתי דברים חדשים על אהבה. אני בא הנה גם בשביל להשכיל"

עתה הולידה ההיכרות בין השניים את הערב המשותף "יש לנו אהבה — היית מאמינה?" שעולה במסגרת הרצאות פאנזינג (Funzing). השניים בודקים בו מאילו חומרים עשויה האהבה, מה קורה לנו במוח כשהיא מתרחשת, האם היא צורך הישרדותי, האם היא ממכרת, מה ההבדל בין אהבה רומנטית לאהבת הורים וילדים, האם בהתאהבות יש מעבר להתעוררות מינית, ומצד שני: מהי תסמונת הלב השבור. הדבר הראשון שרואים כשנכנסים לאולם שבו מתקיים המופע הוא שקופית עם איור של המוח האנושי, שני מיקרופונים וכמה גיטרות ומעליהם הכותרת "יש לנו אהבה — היית מאמינה?" שלקוחה משירו הנפלא של צור "לילות של ירח מלא" שאותו צור שר בהמשך. ובכלל, אין מה לחשוש, אין כאן הרצאה אקדמית יבשה מהפקולטה למדעי המוח, ובן יצחק גם יודעת לעמוד על במה, מדברת בגובה העיניים ומנגישה את החלקים התיאורטיים.

צור פותח את הערב עם "פרפרי תעתוע", ובן יצחק מספרת ש"אהבה מתעתעת לא פחות מפרפרים. כשחשבנו על המפגש המרתק הזה שמתי לב שאני בכובע מאתגר, אני אמורה לקחת חוויה מופשטת ומורכבת כמו אהבה ולפרק אותה לגורמים ביולוגיים, כימיקליים, הורמונליים. הרבה יותר נעים וקל להקשיב לשירי אהבה, גם אם הם בועטים ונושכים, מאשר להיכנס לתוך ההיבטים הנוירולוגיים של האהבה, זה מוריד אותה מגדולתה ומפרק את ההילה סביבה. המטרה שלי היא לצייר מחדש את האופן שבו אני מקווה שאנשים יוכלו להסתכל על אהבה. וזה מאוד מרגש להופיע עם ערן. אני לא מגיעה רק מתוך הפריזמה הצרה של חקר המוח אלא שכאן זה נפגש עם העולם עצמו".

בהמשך המופע שר צור את השיר "קיץ" ומתייחס לסיפור ילדות שהוביל אותו לכתוב את השיר, את "קרבות תרנגולים", "תותים" של יונה וולך, "הוא והיא", "רטוב וחם", "עלבון" ועוד.

ד"ר קרן בן יצחק וערן צור. "בשירים שלו יש הרבה מאוד תחמושת" | צילומים: דנה קופל

צור מספר  שבהכנות למופע "למדתי כמה דברים שלא ידעתי. כאמן אני תמיד רוצה להרחיב אופקים ושיהיו לי עוד מקומות לשאוב מהם. אני בא מהכיוון של האהבה אבל הסקרנות שלי כלפי ההיבט המדעי גדולה, ואני בא הנה גם בשביל להשכיל".

איך בחרתם את השירים?

"קרן ואני בחרנו שירים שירימו לה להנחתה לנושא מסוים בחקר המוח ובקשר של אהבה. בהקשר של יחסים חד־מיניים בחרנו את 'רטוב וחם', את 'הוא והיא' קישרתי לאובססיה, לחלק  הרציונלי שיכול לעצור אנשים מליצור קשר בגלל פחד או הירתעות. קרן מדברת על זה שלאהבה יש כמה מרכזים: אישי, מיני, וגם רציונלי, שם אתה בוחר מה לעשות". 

יש סיכוי לשיר חדש שייצא מהערב המשותף עם קרן?"יכול להיות שזה יופיע באיזושהי צורה בשירים הבאים, אבל שיר שלם שמוקדש לעניין הביולוגי של אהבה — לא. אני תמיד אומר לסטודנטים שלי לכתיבת שירים שאם אני נותן נושא טכני הוא לא יכול לבוא בלי האנושי, אז אם אני אכתוב על משהו מדעי זה יהיה חייב להיות בתוך סיפור אנושי".