ישיבה במקום עבודה: הנזקים של תוספות העתק לחינוך החרדי

קשה לאמוד את כלל הנזק שיגרמו תוספות הענק לחינוך החרדי לכלכלת המדינה, אבל אפשר להצביע על כמה נקודות.

הנזק הראשון הוא ביטול מתווה בעלז. מדובר בתוכנית של ח"כ משה (קינלי) טור־פז מיש עתיד שהבטיחה לתלמודי תורה חרדיים 100% מימון תמורת לימודי ליבה. נראה היה שמדובר בפריצת דרך היסטורית. אלא שהמתווה גרם למחלוקת ביהדות התורה. ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט למנוע פילוג בבחירות בכל מחיר, והמחיר היה הבטחה שהחרדים יקבלו את התוספות בלי לימודי ליבה. מלבד הנזק העתידי לתמ"ג, בוגרי חינוך חרדי נטולי כישורי יסוד ייאלצו לחיות בעוני וכל זאת למען הישרדותו של נתניהו.

נזק שני נובע מכל הסכומים שאמורים להגיע למורים בחינוך הממלכתי אבל בפועל לא יגיעו אליהם. מהמידע שנחשף ב"כלכליסט" עולה שחלק משמעותי מהסכומים האלה מיועד למימון בתי ספר וכיתות לא תקניות עם מספר תלמידים קטן מאוד כשהמטרה היא לא לדחות אף תלמיד שמעוניין בחינוך חרדי. המימון הזה ניתן עד שמצטרפים מספיק תלמידים וכך הוא מרחיב את החינוך החרדי שמעודד את בוגריו ללכת לישיבה במקום לצבא ולעבודה.

חשוב גם לזכור כי בניגוד לסיסמאות של המפלגות החרדיות, אין שום סיבה שהמדינה תממן משכורות שוות למורות בחינוך הפרטי. מי שרוצה, ובצדק, לשלם משכורות שוות על חשבון משלם המסים – שיצטרף לחינוך הממלכתי או לפחות יתחייב לתוכנית לימודים ופיקוח מלאים. המצב שבו החרדים דורשים לקיים חינוך פרטי ללא לימודי ליבה או עם לימודי ליבה חלקיים וברמה ירודה ובמקביל דורשים מימון כאילו הם ממלכתיים הוא זילות של עקרון השוויון. הוא נובע מאווירת החזירות ואובדן הבושה שמאפיינת את הממשלה הזו.

ויש גם היבט נוסף. 40% מהנשים החרדיות הן עובדות חינוך. לפחות חצי מהן נשואות לאברכים. כאשר המפלגות החרדיות מתכוונות להוסיף אלפי שקלים לחודש למשכורתן על חשבון משלם המסים, הן גם נאבקות ביציאת גברים חרדים לעבודה. הח"כים מסדרים להם תוספת הכנסה גדולה שתבוא במקביל להגדלת קצבת האברך.

יציאת גבר חרדי לעבודה היא עדיין צעד לא לגיטימי בציבור החרדי וגורמת לפגיעה במעמד החברתי. כדי להצדיק מהלך כזה יש צורך באילוץ כלכלי. עכשיו, כשהמשכורות למורות והקצבאות לאברך יגדלו כל כך, שיעור התעסוקה החרדי צפוי לרדת משמעותית. שילוב הגברים החרדים בעבודה הוא יעד ממשלתי, אבל בפועל הממשלה שמה מקלות בגלגלים.