הסרט היפני יומני הזן | צילום: Film Partners
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
לחזק את התנועה הקיבוצית בפסטיבל בעיר הגדולה, לבקר בשטעטל של עדנה מזי"א, להתמסר לזן יפני בקולנוע ולהתכונן לסוף העולם עם גיבורה טלוויזיונית נוגעת ללב
פסטיבל: לחזק את התנועה הקיבוצית
גל הפרגון היפה, המוצדק והחשוב להתיישבות העובדת, בפריפריה הצפונית והדרומית ובכלל, מגיע לשיאו, לפחות בתל אביב, בפסטיבל שנערך היום ומחר על ידי העירייה. "הקיבוץ בעיר הגדולה" כולל עשרות אירועים, חלקם אינם קשורים לאוכל, אם כי הם נערכים במיטב הברים של העיר — מדובר בסדרת הרצאות מרתקות כמו, למשל, הרצאתו של ד"ר רוביק רוזנטל על הסלנג הקיבוצי בפופ־אפ בר בשרונה מרקט שתתקיים היום. מהצד הקולינרי תוכלו לבקר בשוק קיבוץ בשרונה מרקט שיציג את מיטב התוצרת הקיבוצית, ובכלל זה הבירה של "Beer צינות" מקטורה המשלבת פירות מהערבה, המוצרים האורגניים של נאות סמדר, הדבש של קיבוץ ארז שאחד ממנהליו משתקם כעת מפציעה במלחמה, שמן הזית זוכה הפרסים של בית הבד מקיבוץ מגל שישיק גם את שמן השומשום הישראלי הראשון והמנכ"ל שלו, אורן הכסטר, יפגוש מחר את איש האוכל דוד קישקה לשיחה מרתקת במידל בר בשרונה מרקט, היינות של יקב הרי גליל, תבלינים מחולתה ועוד. במסעדת “האחים” של האחים אסף ויותם דוקטור, שפועלם במלחמה דובר רבות, יתקיים ברנאץ' קיבוצי. בהאחים תתקיים היום גם הרצאתו של העיתונאי אסי חיים על חדר האוכל בעקבות הספר שכתב עליו.
חיליק גורפינקל
עיצוב: לשבת על ענן
26 מעצבים צעירים הוזמנו על ידי רשת טולמנ'ס ויריד צבע טרי להגיב למלחמה ולמצב בארץ באמצעות עיבוד של כיסאות איקוניים. בין התוצאות מעוררות המחשבה הכיסא "שברון צל", בעיצובן של מריה פייגין וגאיה בלורי (סטודיו Yarnatak). "חיפשנו את הכיסא הכי ממוצע, וייצרנו לו צל, אבל שבור, ממש כמו השבר בחיים שלנו בעקבות המלחמה. אחרי 7 באוקטובר כולם בארץ בטראומה, גם מי שלא הכיר מישהו שנפגע. לא תמיד כלפי חוץ רואים אצל האדם את השבר, אבל הוא שם, קיים", אומרת פייגין. נטע טסלר (סטודיו Knots) בחרה להוריד את הרגליים של הכיסא שעיצבה, וכך הישיבה עליו הפכה להיות בגובה הרצפה, מעין כיסא שטיח. היא קראה לו "כיסא מטרה". "עצם הפעולה מרככת את הכיסא, מעץ למשהו רך שמתבטא בטקסטיל. מי שיושב בו יושב בתוך סוג של ענן". כיסא "תיקון 241" של דניה צ'למינסקי משקף את הניסיון לסדר ולייפות, לאחות את השבר באמצעות צורפות בעבודת יד וחיבור בין פליז לעץ. הכיסאות יוצגו מחר ובשבת בתערוכה Take a seat במרכז לתרבות מונגשת בתל אביב, במסגרת אירועי פתיחת המרכז. כניסה חופשית בהרשמה מראש: tollmans.co.il
עילית מינמר
הצגה: לבקר בשטעטל של עדנה מזי"א
המחזאית עדנה מזי"א שנפטרה לפני חודש וחצי לא הספיקה לראות את המחזה שלה "סטמפניו" עולה על במת תיאטרון בית ליסין, אבל היתה שותפה להכנות המקדימות. ההצגה שתעלה בשבת היא עיבוד חופשי של מזי"א לרומן הקלאסי של שלום עליכם. היא עלתה לראשונה לפני 12 שנה בקאמרי בבימויה בשיתוף יחזקאל לזרוב, אז אמרה כי "שלד הנובלה של שלום עליכם שימש רק פיגום לבניין המחזה, ומי שמחפש את סיפור העיירה הקונבנציונלי של מזרח אירופה לא ימצא אותו". בסגנונה הקולח וההומור הייחודי לה כתבה מזי"א על סטמפניו, מוזיקאי מחונן שמגיעים מכל רחבי פולין ורוסיה לשמוע אותו ואת להקת הכלייזמרים שלו. אבל סטמפניו הוא גם גבר נשוי שובר לבבות וכשהוא מתאהב ברוחל'ה הנשואה, הסיפור מסתבך. על הבימוי הופקדה רוני ברודצקי ברוכת הכישרון שהוסיפה טאץ' משלה אחרי לא מעט שיחות בארבע עיניים עם מזי"א לפני מותה. התוצאה שופעת מוזיקה ותנועה ומסקרנת. בהשתתפות אסף יונש, דניאל גל, זוהר מידן, אופיר וייל, ידידיה ויטל, מאי קשת ועוד.
מאיה נחום שחל
סרט: להתמסר לזן יפני
בתור מי שלא סובל סרטים על אוכל לא הייתי אמור לחבב את “יומני הזן”, סרטו היפני של יוג’י נקאה, שמכיל לא מעט סצנות בישול ואכילה. אבל זה לא סרט על אוכל אלא סרט על טבע ועל עונות השנה. נקאה מעבד ספר באותו שם ומספר על סופר שחי בהרים הנידחים של יפן, הרחק מהעיר, קרוב לטבע. הוא, להגדרתו, חקלאי ובשלן, ובכל חודש הוא יוצא לגינה, רואה מה הטבע הצמיח והופך את זה למנה עבור הארוחה שלו. שורשים בחורף הקפוא, עלים ירוקים באביב הספוג מי הפשרת שלגים, וכן הלאה. בין לבין הוא מארח את העורכת שלו, שלוחצת עליו לסיים את כתב היד שלו בדדליין של הוצאת הספרים, ומתרצה להאריך לו אותו אחרי שהוא מבשל לה משהו. זה איטי ועדין ופיוטי ויפה. “יומני הזן” מופץ מהיום בבתי הקולנוע וגם מוקרן כחלק מפסטיבל הקולנוע היפני אקי־נו, שמארגן סינמטק ירושלים (סרטי הפסטיבל מוקרנים בשבועיים הקרובים בכל הסינמטקים). חפשו שם את הקרנות הטרום־בכורה לסרטים החדשים של היאו מיאזאקי, הירוקזו קורה־אדה, ריוסוקה המגוצ’י וגם וים ונדרס, שסרטו החדש מצולם בטוקיו, דובר יפנית והוא גם נציג יפן לאוסקרים.
יאיר רוה
טלוויזיה: להתכונן לסוף העולם עם גיבורה נוגעת ללב
"המשאב היקר ביותר שלנו הוא הזמן. אל תבזבזי את הזמן על פחדים וספקות. תחיי את חייך. תפסי אותם ואל תשחררי. החיים הם תעלומה משונה ויפהפייה ואני מתפלל שתמצאי שקט נפשי כדי ליהנות מהם". את הדברים המעצימים האלה כותב מנכ"ל הבנק הלאומי הראשון לקרול, גיבורת סדרת האנימציה הנהדרת "קרול וסוף העולם", שעלתה בנטפליקס. המכתב תופס את קרול, אשה עכברית עם עיניים גדולות ושאיפות קטנות כשהיא מתעקשת להחזיר לבנק חוב שכבר שולם. מנהל הבנק וכל מי שסביבה מציעים לה ליהנות מהחיים, כי הזמן שאול. זה נכון לחיים של כולנו, אבל במיוחד לעולמה, שמטאור מאיים לחסלו. בין המעודדים גם הוריה: שני זקנים נודיסטים, שחיים בשלישייה עם האח הסיעודי המטפל באבא הנודיסט שבכיסא הגלגלים. שום דבר אינו צפוי בסדרה, לא הבחירה בקרול, לא בהוריה, לא בדיסטופיה, אפילו לא בסגנון הציור ובקצב שלה. הסיבה שנטפליקס הרשתה לעצמה לתת בה אמון ותקציב היא היוצר שלה. דן גוטרמן — שכתב והפיק סדרות סאטיריות וקומיות מצליחות כמו "ריק ומורטי" ו"דו"ח קולבר", שעליהן גם זכה בפרסי אמי — נמצא פה ומחלק במינון מחושב ומאופק הומור עם עצבות, אנושיות ויופי. את הדמויות מדבבות כוכבות גדולות כלורי מטקאלף ("רוזאן") וברידג'ט אוורט ("מישהו, איפשהו"). החיים יפים. גם העולם. כמה חבל שהוא עומד להיגמר.
רותה קופפר
