לאחר שנכשל בתחילת השנה: נשיא לשכת רואי החשבון מנסה שוב לקבל שכר

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש שוב לקבל שכר הצמוד לשכר חבר כנסת עבור פעילותו כנשיא הלשכה, זאת לאחר שבינואר האחרון הוא נסוג מכוונתו לבקש שכר עבור שנת כהונתו הראשונה. שרייבר הצליח להעביר את ההחלטה בקרב חברי הוועד המרכזי של לשכת רואי החשבון, וכעת ההחלטה הסופית תלויה בתוצאות בחירות שיתקיימו בספטמבר, בבחירות יתבקשו כל רואי החשבון החברים בלשכה להכריע בשאלת השכר לנשיא.

בקשתו של שרייבר מעוררת סערה בקרב רואי החשבון הנחלקים לשני מחנות, מחנה אחד הטוען כי מדובר בדרישה לגיטימית, שתהפוך את נשיא הלשכה למחויב יותר לעבודתו, ומחנה אחר הטוען כי מדובר בדרישה חריגה המבקשת לשנות את אופי פעילות הלשכה מאז הקמתה לפני 90 שנה, וכי היענות לדרישה תביא לכך ששאר חברי הוועד יידרשו שכר. עוד הם טוענים כי הנורמה המקובלת בלשכות המקצועיות האחרות, דוגמת לשכת יועצי המס ולשכת עורכי הדין, היא לא ליטול שכר על תפקידים ציבוריים.

שרייבר רתם לצדו מנהלים בכירים בחברות ראיית החשבון הגדולות בישראל, ופתח עם כניסתו לתפקיד במהלך של צירוף חברי לשכה ללא תשלום דמי חבר. במסגרת זו נוספו לטענת מקורבים לשרייבר כ-4,000 חברים חדשים, ושרייבר מקווה כי הם יצביעו בעד בקשת השכר שלו. מנגד, מחנה המתנגדים מתדרך נגד דרישת השכר של שרייבר, ואף הפיץ בקבוצות הווסטאפ קריאה לכלל רואי החשבון, ובה נכתב "שכר של כ-700 אלף שקל בשנה לנשיא הלשכה, שערורייה, אסור שזה יקרה בלשכת רו"ח. כולנו מצביעים נגד".

בישיבת חברי הוועד המרכזי תמכו 14 חברי ועד בבקשת השכר, ובהם ניתן למצוא את רו"ח עופר מנירב, נשיא כבוד של לשכת רואי החשבון, שמביע תמיכה עקבית מאז 2005 במתן שכר לנשיא הלשכה. מנגד, רו"ח יזהר קנה, שגם שימש בעבר כנשיא הלשכה, הביע התנגדות לדרך שבה ההצעה קודמה, ואמר כי לא נכון לקדם את הצעה הזו ללא ועדה ציבורית פנימית וללא שינוי תקנון. בנוסף קנה סבור שנכון להכריז על הכוונה לדרוש שכר כבר במהלך קמפיין הבחירות ולא כ"הפתעה" אחרי הבחירות. עם זאת, קנה עצמו בחר שלא להשתתף בהצבעה, כי לדעתו ההצעה שהביא שרייבר לא היתה מגובשת.

קריאה נגד הענקת שכר לנשיא הלשכה חן שרייבר

מתנגדים חריפים יותר להצעה היו רו"ח קובי נבון, גלית יחזקאלי ואריאל פטל, שהצביעו נגד ההצעה. ל"כלכליסט" נודע כי נבון השמיע שורה של טענות נגד דרישת השכר, כשעיקר הטענות מתרכזות בכך ששרייבר לא הצהיר על הכוונה לבקש שכר לפני קמפיין הבחירות, ועל כך שמדובר בתקדים היסטורי ללשכת רואי החשבון הוותיקה ולכל הלשכות המקצועיות בישראל. נבון גם מתח ביקורת על ניסיונו של שרייבר לטעון כאילו כהונתו בלשכה לוותה בעשייה רבה יותר מקודמיו ולכן מצדיקה קבלת שכר, ועל כך ששרייבר מבקש לקבל את השכר כבר מאוקטובר 2022, זאת אחרי שכבר אושר תקציב לשנת 2022.

מעניין לציין כי האופוזיציה הישירה לשרייבר - כלומר המחנה של רו"ח איריס שטרק, הנשיאה הקודמת שקידמה את רו"ח אלינה פרנקל לתפקיד הנשיאה – העדיפה לחמוק מההצבעה. כך ליאת נויבירט נמנעה בהצבעה. איריס שטרק עצמה נעדרה מהדיון מסיבות שונות.

"כלכליסט" שוחח עם גורמים בכירים בלשכה המתנגדים להצעה, אך מסרבים להתבטא בשמם ולהתעמת ישירות עם שרייבר. הגורמים אמרו כי מדובר בהצעה בעייתית מכיוון שהיא למעשה מהווה שינוי מבני של הלשכה, שאר חברי הוועד המרכזי גם יתחילו לדרוש שכר או שיתחילו לראות בעצמם "מתנדבים" לעומת הנשיא, ולכן זו הצעה שמוכרחה להיאמר כבר בעת מערכת הבחירות.

רו"ח תיקו פרנקו, מתנגד קולני לחן שרייבר, אמר: "מעבר לשיקולי עלות-תועלת, יש שיקולים אחרים של מוסר, התנדבות, נראות ותום לב. מדוע פעיל לשכה מתנדב יסכים להתנדב ללא תמורה? היכן הדוגמה האישית? מה עם סגן הנשיא או הסגנית, למה שהם לא יקבלו שכר?"

שרייבר מנסה לקבל שכר מאז כניסתו לתפקיד נשיא לשכת רואי החשבון. במהלך דצמבר האחרון הוא ביקש להעלות בקשת שכר של 40 אלף שקל ל-60% משרה (המשקפת שכר חודשי של 70 אלף שקל). כעת שרייבר מקדם הצעה שתצמיד את שכרו לשכר ח"כ - העומד כעת על כ-45 אלף שקל, אך צפוי לעלות בשל המלצת הוועדה המקצועית לבחינת שכר חברי הכנסת - והוא מתחייב על 90% משרה. עלות שכרו של שרייבר מוערכת בין 630 ל-700 אלף שקל בשנה, כתלות באחוזי המשרה שלו. מעבר לדרישת השכר, דורש שרייבר החזר הוצאות בגובה של 5,000 שקל מדי חודש.

מנשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, נמסר: "על פי תפיסת עולמי, על נשיא לשכת רואי החשבון להיות מחויב אך ורק לציבור ולהקדיש לתפקיד את מרב זמנו ומרצו. לשם כך אני פועל למסד נורמה לפיה נשיא הלשכה יתחייב כל כולו לפעולות למען קידום המקצוע, מעמד המקצוע, הלשכה והחברים ויתוגמל על כך. לעמדתי שותפים מובילי המקצוע והנהגת הלשכה, שהחליטו שקידום מקצוע ראיית החשבון מחייב עיסוק בנושא במשרה מלאה או קרוב לכך, על רקע המשבר שחווה הענף והשינויים ההיסטוריים הנדרשים. לאור זאת הסכמתי לוותר על עיסוקיי הפרטיים ולהירתם לאתגרים החשובים, כדי שהמקצוע יתקדם עם נשיא במשרה מלאה".