הסרט "מינארי" |
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
רוחו של חיים גורי שורה על שני פסטיבלי השירה, הסרט החינני ומעוטר הפרסים "מינארי”, מחווה מקורית לשלישיות של פעם, הספר "פליאה" של צרויה שלו וביקור בסניף שרונה של פלאפל הקוסם
אוכל
להתענג על מנה של הקוסם בלוקיישן חדש
זהו, החגים מאחורינו וזה הזמן לחזור אל שגרת החולין, כולל אל זו הקולינרית. ומה יותר שגרתי, יומיומי ועדיין מענג בכל פעם מחדש אם לא חצי מנה פלאפל עם כל התוספות. יש, כידוע אינספור פלאפליות. אלא שבאורח פלא, רק קומץ מהן אכן טובות. לכל פלאפלוג ובעצם לכל ישראלי באשר הוא יש הפלאפל שהוא נשבע בו. בשנים האחרונות יותר אנשים נשבעים בפלאפל “הקוסם” בתל אביב שאף שהוא בסך הכל בן 20 בערך, כלומר צעיר מאוד במונחי פלאפלייה, כבר הפך מזמן למוסד שלא לומר מושג. התור הארוך בשלמה המלך פינת קינג ג’ורג’ מוכר לכל תל־אביבי ואולי אפילו ללא מעט שאינם. כולל תיירים, כשעוד היו כאלה. במסגרת המאמץ האינסופי של שוק שרונה להפוך לאבן שואבת לא רק לתיירים, גם אם הם מקומיים, חנך לפני כמה שבועות אריאל רוזנטל, הלא הוא הקוסם בכבודו ובעצמו, את סניף שרונה של פלאפל הקוסם. המקום מציע את כל הלהיטים של הקוסם, ובראשם כמובן הפלאפל. פלאפל ירוק, לוהט וטרי.
חיליק גורפינקל
טלוויזיה
לעשות שופינג בסופרסטור המעולה
אחת השאלות שעולות בצפייה ב"סופרסטור", קומדיית מקום העבודה הוותיקה, שעונותיה עלו לנטפליקס החודש, היא איך זה שלא שמענו עליה קודם? היו לה שש עונות (!), היא שודרה במקור ברשת NBC, כלומר לא במקום זניח, ומשחקים בה שני כוכבים מוכרים — אמריקה פררה (“בטי המכוערת”) ובן פלדמן (“גדולה מהחיים”), וגם — היא ממש טובה. זאת קומדיה שגורמת לצופים לצחוק בקול לפחות פעם בפרק, והרבה פעמים בזכות דינה (לורן אש), סגנית המנהלת המורעלת של חנות הסופר/כלבו הנקראת בסדרה "ענן 9". זאת סדרת אנסמבל מגוונת שמתרחשת בחנות שעבודתה רחוקה מלהיות פסגת השאיפות. אם זה מזכיר את "המשרד" בתיאור הזה, הרי שזה לא מקרי. ג'סטין ספיצר, שהיה תסריטאי ומפיק של הסדרה הכה פופולרית ועטורת פרסים ההיא, הוא היוצר שלה. בצד הצחוק והטמטום שנובע משיעמום, הוא מצליח לגעת בנושאים כמו החרדה האולטימטיבית של בעלי התאגיד מהתאגדות העובדים וזכויות עובדים לצד דינמיקה מוכרת של חברים לעבודה. אם הסדרה מזכירה לכם את "קופה ראשית", כפי שניכר בדיונים ברשתות החברתיות, הרי שזה כנראה מקרי, אבל גם לא נורא — כי גם הקומדיה הישראלית מצחיקה וטובה בדרכה. ועכשיו — שופינג!
רותה קופפר
מופע
להיזכר בשלישיות הגדולות שפעלו פה
בקאמרי מצאו דרך מקורית לחזור אל נכסי צאן הברזל של המוזיקה הישראלית ב"מחווה לשלישיות הגדולות", סדרת ערבים שינחה דביר בנדק, בהשתתפות אלי גורנשטיין, נועם קליינשטיין, אלון נוימן, לירון לב ועוד רבים. "להבדיל מערבי המחווה שהתמקדו ביוצר אחד (אלתרמן, גולדברג, ארגוב, שייקה אופיר), הפעם התרחבנו לאירוע הכולל את כל השלישיות שקמו כאן משנות ה־50 ועד היום. את השירים ילוו תמונות ארכיון וסיפורים", מסביר עורך ומפיק האירוע אבי גז. בין השלישיות הבולטות שיככבו באירוע שיתקיים היום ובסופ”ש: "שלושת המיתרים" שפעלה בשנות־50, וחבריה (אריק לביא, שמעון ישראלי וצבי בורודו) היו שחקנים מתחילים בקאמרי שנפגשו בהצגה "הוא הלך בשדות" ושרו בהרמוניה את השיר "דודו"; "החלונות הגבוהים" שנולדה בבית של שמוליק קראוס וג'וזי כץ בתל אביב ואת שמה הגו יחד דן בן אמוץ ואורי זוהר; וגם "גשר הירקון", "קצת אחרת", "הטוב הרע והנערה", "הנשמות הטהורות", "שוקולד מנטה מסטיק", "מנגו" וכמובן השלישייה שפעלה הכי הרבה שנים ואף זכתה בפרס ישראל - "הגשש החיוור". cameri.co.il
מאיה נחום שחל
סרט
לצאת למסע עם משפחת מהגרים שמנסה להגשים חלום
בתחילת השנה "מינארי" היה אחד הסרטים המדוברים באמריקה, עם שש מועמדויות לאוסקר, כולל לסרט הטוב ביותר ולבמאי. הוא זכה לבסוף בפרס אחד, לשחקנית המשנה. עכשיו הסרט הזה, ששנה קודם זכה בפרס הגדול בפסטיבל סאנדאנס, מגיע סוף סוף להקרנות מסחריות ברשת קולנוע לב. לי אייזק צ'אנג, במאי אמריקאי שמשפחתו היגרה מקוריאה, ביסס את הסרט על סיפורם של הוריו, שהחליטו לעזוב את העיר הגדולה ולנסות להגשים את החלום האמריקאי בהקמת חווה בארקנסו. סטיבן יואן ("המתים המהלכים") הוא האב שמרגיש רדוף להפוך אמריקאי כמו שהוא ראה בסרטים, כזה שכובש את השממה, מתיישב באמצע שומקום ומתחיל לגדל תבואה חקלאית. הוא מגלה שזה לא פשוט כלל. ועד אז הוא ואשתו מתפרנסים ממיון אפרוחים לתעשיית העוף, והילדים נשארים עם הסבתא גונבת ההצגה (יו יו־ג'ונג, שזכתה באוסקר וגערה בשידור חי בעולם על כך שלא מבטאים את שמה נכון), שמנסה להזכיר למשפחה שהם עדיין קוריאנים. מדובר בסרט חינני למדי, כמעט ישראלי בממדיו ואפילו בתכניו.
יאיר רוה
ספר
לצלול לרומן חדש ומקסים של צרויה שלו
שתי נשים, כל אחת בזמן אחר ובמקום אחר, מתדפקות על דלת של בית, והיא נעולה. האחת היא עטרה, אשה כבת 50, נשואה בשנית ואם לשניים, שאביה נפטר לא מזמן והיא מחפשת את עקבותיו, כלומר מנסה להבין מי היה באמת — אולי זה יסביר את יחסיהם העכורים לאורך השנים. השנייה היא רחל, אשה כבת 90, שהיתה לוחמת בלח"י, והיתה נשואה למשך שנה אחת בלבד לאביה של עטרה. האב, אותו אדם קשה עורף שהיה למדען מפורסם, החליט להתגרש מרחל בלי לתת הסבר. עכשיו נשאר רק לפענח את החטא הקדמון והשלכותיו.
זה ציר העלילה ברומן החדש והמקסים של צרויה שלו, "פליאה" (הוצאת כתר). רומן שמתפרס על פני מרחב הזמן — מלחמת העצמאות וירושלים הנצורה בצד האחד, וחיפה של היום בצד האחר. ויש בו סיפורי משפחות, סיפורי אהבות ואהבות נשברות והחמצות, וגם כמה סיפורי מעשיות משנים קדמוניות של ר' נחמן מברסלב, שמצאו את דרכם לספר. אל סיפור המשפחות, ששלו יודעת לכתוב כל כך יפה ועמוק, נוסף הפעם גם ממד ישראלי פוליטי עכשווי. ספר שהכניסה אליו מהירה, ושהוא גם חכם וגם מהנה לקריאה.
שירי לב־ארי