רפורמה במבחני מיצ"ב: תבוטל ההפתעה בנושא הבחינה

משרד החינוך מתכוון לערוך רפורמה נוספת במדיניות מבחני ההערכה החיצוניים. בין הנושאים שנבחנים ולפחות בחלקם צפויים שינויים גדולים: מדיניות פרסום הנתונים, מודל הבחינות בהפתעה שעליו המליצה ועדת אבואב לפני ארבע שנים ונושאי המבחנים. אחת ההמלצות הצפויות היא מתן התרעות לבתי הספר מראש על המבחנים הצפויים.

בשנה שעברה בעקבות משבר הקורונה נערך מבחן ארצי רק לכיתות ד' ורק בשפת אם. אתמול נערך לראשונה מאז 2019 לפני הקורונה מבחן בשפת אם גם ל-120 אלף תלמידי כיתות ח'. בשבוע הבא יתקיים שוב מבחן ארצי בכיתות ד'. מנכ"ל משרד החינוך אסף צלאל אמר שבשנה הבאה יורחבו המבחנים לראשונה מזה מספר שנים גם לתחומים נוספים.

השינויים התכופים במתכונת המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) נובעים בעיקר מהמחלוקת על פרסום התוצאות לפי בית ספר. ב־2022 הורה בית המשפט העליון למשרד החינוך, בעתירת התנועה לחופש המידע, לפרסם את תוצאות מבחני המיצ"ב לפי בית ספר. השופטים פסקו שלא הוכח שפרסום תוצאות בחינות המיצ"ב ברמה הבית ספרית יגרום לשיבוש ממשי בתפקוד מערכת החינוך.

ב־2018 התגלו בעיות אמינות בבחינות המיצ"ב, כאשר מנהלי בתי ספר נחשדו בהטיית התוצאות באמצעות העברת תלמידים חלשים לכיתות עם הקלות. בעקבות זאת החליט המשרד לא לפרסם את התוצאות הבית ספריות של המבחן.

ב-2019 החליט המשרד בעקבות המלצות צוות בראשות מנכ"ל המשרד לשעבר שמואל אבואב להחליף את בחינות המיצ"ב במודל חודש. המודל הזה יכלול בחינות בשפה שיערכו בתחילת השנה ובחינות במקצועות אחרים שהנושא שלהן יקבע בהפתעה. בפועל בגלל משבר הקורונה החליטה השרה הקודמת יפעת שאשא ביטון לא לערוך עד כה מבחנים מלבד בשפת אם כך שהמודל החדש לא יושם במלואו מעולם. שאשא ביטון גם מינתה לפני מספר חודשים צוות חדש שמטרתו העיקרית היה לדבריה, למצוא פתרון להימנעות מפרסום הציונים הבית ספריים. "המבחן זה כלי עבודה, לא תחרות", אמרה.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה ש"בימים אלה משלימה את עבודתה ועדה בראשות מנכ"ל הרשות הארצית למדידה והערכה שנכנס לתפקידו לפני כארבעה חודשים, ד"ר גל אלון. הועדה נועדה לגבש מודל הערכה ומדידה תלת שנתי חדש למערכת החינוך, בניסיון להפחית ככל הניתן את הפגיעה בשגרת הלימודים. בין היתר, דנה הוועדה גם בסוגיית פרסום הנתונים לציבור ואופן הצגתם למנהלי בתי הספר".

במשרד החינוך הסבירו ש"הצורך בבחינה מחודשת נבע בין היתר מהשלכות מגפת הקורונה ומהטמעת תפיסת הגמישות הניהולית דרך מערכת הגפ"ן. הוועדה צפויה לבחון מחדש גם מרכיבים בהמלצותיה של ועדת אבואב שזכו להתנגדות רחבה, ביניהם מודל 'המבחן בהפתעה'".