החשש: המשך ההסלמה הביטחונית עלול להגיע עם תג מחיר של מיליארדים

להתנגשות האחרונה בין ישראל לחמאס בעזה ובלבנון אין, לפחות בינתיים, השלכות כלכליות משמעותיות. מתקפת הרקטות של חמאס על ישראל היתה מוגבלת בהיקף ובעוצמת האש, בשתי הגזרות כמעט לא היו נפגעים בגוף מלבד שני פצועים קל מרסיסים בצפון ומעט נזק שנגרם לרכוש.

העובדה שההסלמה בשתי הגזרות באה בעיצומו של פסח, מועד שבו ממילא רוב הפעילות המשקית נמצאת בהדממה, ממזערת את הצפי שבעלי עסקים יפנו אל המדינה בדרישות לקבלת פיצויים. חרף חריגותו, העימות בשתי החזיתות היה קצר מאוד ובמהלכו מערכת הביטחון לא פרסמה לציבור הנחיות מיוחדות שהיה בהן כדי להגביל את השגרה או את הפעילות העסקית שהתקיימה בכל זאת במהלך ימי החג.

ניכר שאת עיקר הפגיעה מסבב הלחימה האחרון ספגו בעלי צימרים, בתי אירוח ומפעילי אטרקציות תיירות בצפון וזאת לאחר שנופשים שתכננו להגיע אליהם כדי לבלות את ימי החג וחול המועד נאלצו לחשב את מסלול הטיול שלהם מחדש. רשות המסים כבר הבהירה כי מקומות הארחה בצפון יוכלו לתבוע פיצויים מהמדינה בעקבות הביטולים. הכסף ישולם מקרן ייעודית, קרן מס רכוש, שנצברו בה כבר 18 מיליארד שקל, כך שפיצויים אלה לא ישולמו מתקציב המדינה. צפוי כאן ויכוח בין התושבים לבין רשות המסים, שכן רשות המסים תטען ככל הנראה כי לא ניתן לפצות על ביטולים שאירעו בחלק השני של החג, אחרי שירי הרקטות הסתיים, אך מנגד בעלי המלונות יטענו ובצדק, שמטיילים ביטלו את השהות במהלך כל החג. השוני בסבב האחרון לעומת סבבי לחימה קודמים הוא בעיקר בניסיון לאחד את הזירה בצפון עם זו שבדרום ולאתגר את צה"ל בשתיהן בו זמנית. זאת, כשברקע החשש להתלקחות רחבה הרבה יותר במקרה שחיזבאללה יתערב בלחימה וייקח בה חלק פעיל.

ההסלמה היתה צפויה, בייחוד על רקע המשבר הפנימי חסר התקדים שבו ישראל נתונה מאז שהקואליציה בראשות בנימין נתניהו החלה לקדם את ההפיכה המשטרית. גורמים ביטחוניים בכירים הזהירו במהלך החודשים האחרונים כי למשבר העמוק שפוקד את ישראל יהיה תג מחיר ביטחוני בצורה של כרסום בהרתעה הישראלית וניסיונות של ארגוני טרור ומדינות אויב לנצל את החולשה שבה היא נתונה כדי לתקוף אותה.

ההיערכות של צה"ל ומערכת הביטחון לתרחישי הסלמה, כמו זה שהתממש בחג האחרון, כללה פריסה מוקדמת של סוללות כיפת ברזל בצפון ובדרום ויכולות היירוט בשני האזורים הוכיחו כי למערך ההגנה האווירית של חיל האוויר מסוגלות למתן מענה בשתי זירות במקביל.

טיל יירוט ב־50 אלף דולר

כ־80 רקטות ופצצות מרגמה שוגרו לעבר ישראל במהלך הלחימה עם חמאס בעזה ובלבנון. מתוך 36 רקטות ששוגרו לעבר הצפון כיפת ברזל יירטה 25. שאר הרקטות נפלו בשטחים פתוחים. מתחומי הרצועה שוגרו ליישובי העוטף ולעבר שדרות ואשקלון 44 רקטות ופצצות מרגמה. רוב הרקטות שאיימו בפגיעה על אזורים מיושבים יורטו במעופן. רקטה אחת פגעה בבית בשדרות וגרמה להרס.

מחיר של טיל יירוט של כיפת ברזל, המכונה טמיר מוערך בכ־50 אלף דולר. לרוב, מערכת כיפת ברזל משגרת לעבר רקטה שמאיימת לפגוע שני טילי יירוט – כדי להבטיח את השמדתה. כל סוללה של כיפת ברזל מורכבת ממכ"ם MMR שמזהה את השיגור במהירות וממספר משגרים של טילי ירוט, כאשר בכל משגר 20 טמירים. מערכת הביטחון אוסרת פרסום של מספר הסוללות של כיפת ברזל הפרוסות ברחבי הארץ. עם זאת, יכולות ההגנה מפני רקטות שהוכחו במהלך העימות האחרון בשתי הגזרות מוכיחות כי צה"ל היטיב בפריסתן באופן שעונה על איומים רלוונטיים.

מתקפת הרקטות נענתה בתקיפה סמלית של שלוש מטרות של חמאס בלבנון ועוד 10 מטרות של ארגון הטרור בעזה. התגובה המדודה והמאופקת של ישראל ביקשה להימנע מהסלמה נוספת בשתי הזירות ובזמן שישראל נתונה לכאוס חסר תקדים. בתקיפות אלה השתתפו גם טייסים במילואים שסוגיית התנדבותם לשירות פעיל תפסה במהלך השבועות האחרונים חלק משמעותי בשיח הציבורי, כולל מתקפות שלוחות רסן מצד שרים בממשלה על אזהרתם כי לא ימשיכו להתנדב אם מהלכיו של נתניהו להפיכה משטרית יושלמו.

במהלך סוף השבוע ועל רקע החשש מהידרדרות ביטחונית נוספת הרמטכ"ל הרצי הלוי הורה על גיוס של אנשי מילואים, בעיקר מהמערך הלוחם של חיל האוויר הכולל גם משרתים במערך ההגנה האווירית. בצה"ל אמרו ל"כלכליסט" בסוף השבוע כי בכל היחידות שבהן נעשה גיוס של אנשי מילואים לא נרשמו מקרי סירוב.

ביום שישי בערב, בעקבות פיגוע הדריסה בטיילת בתל אביב שבו נרצח תייר מאיטליה ופיגוע הירי בבקעה שאירע מוקדם יותר באותו היום ובו נרצחו שתי אחיות ואמן נפצעה אנוש, הוחלט על גיוס מילואים נוסף של ארבע פלוגות מג"ב.

בשונה מהמוכנות הטובה של צה"ל, התנהלות ממשלת נתניהו התאפיינה בחוסר אונים. במשך שעות ארוכות לאורך החג שרים בממשלה נעלמו כלא היו

בשונה מהמוכנות הטובה של צה"ל ומערכת הביטחון לקראת ההידרדרות הביטחונית, התנהלות ממשלת נתניהו התאפיינה בחוסר אונים. במשך שעות ארוכות לאורך החג שרים בממשלה שבימים כתיקונם מקלסים את מתנגדי ומבקרי ראש הממשלה ברשתות החברתיות ובערוצי התקשורת תוך הרעפת תשבחות עליו ועל בנו, נעלמו כלא היו והותירו את הציבור הישראלי עם שאלות קשות ועם תחושה שביטחונם האישי מידרדר במהירות ומופקר. במקום גורם בעל סמכות שיסביר בצורה אחראית לציבור מותש וחרד – צייצני ומלחכי פנכה של משפחת נתניהו מיהרו לקשור בין שיגור הרקטות מלבנון להסכם להסדרת הגבול הימי בין ישראל ללבנון שנחתם באוקטובר האחרון וזאת בניסיון לייחס את ההידרדרות לראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד.

צורמת לא פחות העובדה ששר הביטחון יואב גלנט שנדרש במהלך החג להערכות מצב ממושכות ביחד עם נתניהו ובכירי מערכת הביטחון פוטר על ידו לפני כשבועיים, לאחר שהזהיר מכך שבמשך חודשיים הקבינט המדיני ביטחוני לא כונס כלל כדי לדון בהשפעות של החקיקה להחלשת מערכת המשפט על ביטחון ישראל.

פיטוריו של שר הביטחון לא הושלמו, שכן הוא לא קיבל מכתב פיטורים ומאידך הם גם לא בוטלו. בהתנהלות הממשלה במהלך הימים האחרונים, כמו גם התנהלות ראש הממשלה כלפי שר הביטחון, יש סימנים מעוררי דאגה על הרחבת הטרלול של החודשים האחרונים גם אל השדה הביטחוני.

אובדן תוצר ופגיעה בתיירות

אם הלחימה תתרחב ותהפוך למערכה כוללת, מה יהיו העלויות הצפויות למדינה? את העלויות במלחמה נוהגים לחלק לשלושה חלקים: העלות הצבאית הישירה, כלומר, כמה עולה לגייס מילואים, ליירט טילים, להפעיל מטוסים, וכדומה. בצוק איתן האוצר טען כי העלות היתה 6.5 מיליארד שקל, הצבא טען שהעלות היתה 9 מיליארד שקל, בסוף, התפשרו הצדדים על 7 מיליארד שקל. כלומר, כ־140 מיליון שקל לכל יום לחימה. עבור מבצע שומר החומות העביר האוצר לצה"ל 2.2 מיליארד שקל, המבצע נמשך כ־12 יום, כך שזה משקף עלות תקציבית של כ־185 מיליון שקל לכל יום לחימה. החישוב הזה נכון ללחימה רק בחזית הדרומית, כך בכניסה למערכה משולבת בצפון ובדרום, העלות עשויה להיות גבוהה הרבה יותר.

העלות השנייה היא הפיצויים שמדינת ישראל משלמת לנזקי רכוש כתוצאה משיגורי הרקטות על ישראל. בנוסף, ישראל משלמת פיצוי על נזקים עקיפים שנגרמו בישובים הסמוכים לגבול. הפיצויים משולמים מקרן מס־רכוש ומנוהלים על ידי רשות המסים. בשומר החומות שנמשך רק 12 יום שילמה המדינה חצי מיליארד שקל, בצוק איתן שנמשך 50 יום שילמה המדינה 1.5 מיליארד שקל. במלחמת לבנון השנייה כבר שילמה קרן מס רכוש 3.7 מיליארד שקל.

העלות השלישית היא אובדן התוצר למשק. ימים של מלחמה מאופיינים בפעילות כלכלית נמוכה יותר באזורי הלחימה, ובמידה פחותה באזורים המרוחקים מהלחימה. בעבר שוק ההון הישראלי היה מושפע מסבבי לחימה, אך בשנים האחרונות הוא מושפע פחות. אך ייתכן כי הפעם המשקיעים יחברו בעיני רוחם את ההסלמה הביטחונית לאי היציבות החברתית וההפיכה המשטרית המתוכננת בישראל, וזה יזרז מהלכים של ירידה בהשקעות לישראל. בנוסף, תעשיית התיירות מושפעת תמיד מסבבי לחימה, ולוקח לה למעלה משנה להתאושש מסבב כזה.