תם העידן הפציפיסטי ביפן - קובעת שיא חדש בתקציב ההגנה שלה

כניעתה של יפן ב 1945, לאחר שהוטלו עליה שתי פצצות אטום, ובעקבות חוקה אמריקאית נוקשה אשר נכפתה עליה בעת הכיבוש, לאחר נפילתה, הפכו את יפן למודל של מדינה שוחרת שלום, המנועה מלפתור חילוקי דעות בינלאומיים, אלא בדרכים דיפלומטיות. יתרה מכך, יפן הגבילה את יכולתה הצבאית ( סעיף 9 המפורסם בחוקתה), כך שהוצאותיה הבטחוניות לא יעלו על 1% מהתל"ג. אך לא עוד!

יפן, שלה יש ברית הגנה עם ארצות הברית, חתמה בשנים האחרונות אמנות הגנה בינלאומיות עם מדינות נוספות (אוסטרליה, בריטניה, ניוזילנד) והידקה את שיתוף הפעולה עם דרום קוריאה והפיליפינים ( תמרונים משותפים יחד עם ארצות הברית). יותר מתמיד חוששת יפן לשלוות ריבונותה ולסטטוס קוו באוקיאנוס הפסיפי. הפלישה הרוסית לאוקראינה, ההתגרות הבליסטית הנשנית מצד צפון קוריאה ובעיקר איומיה המילוליים והמעשיים של סין על טאיוואן – גורמים לדאגה גוברת ביפן, כמו גם בקרב מדינות נוספות באזור.

יתרה מכך, במסגרת שיחות מעמיקות עם ראשי נאט"ו, החליטה ממשלת פוקודה לישר קו עם דרישות הבסיס התקציביות של נאט"ו ולהעלות את הוצאותיה הבטחוניות לכדי 2% מהתל"ג, כל זאת ללא חקיקה תיקנית בחוקתה. למגינת ליבן של שכנותיה, סין, רוסיה וצפון קוריאה, מתכננת יפן להוציא 43 טריליון ין (300 מיליארד דולר) עד 2027 כדי לחזק את הכוח הצבאי וכמעט להכפיל את ההוצאות השנתיות שלה לכ-10 טריליון ין (68 מיליארד דולר), מה שהופך את יפן לבעלת ההוצאה הצבאית השלישית בגודלה בעולם אחרי ארה"ב וסין. תקציב ההגנה החדש מהווה שיא של כל הזמנים ומגיע ל 7.1% מסך התקציב הממשלתי של 787 בליון דולר לשנת 2024.

הוצאות הביטחון של יפן יעלו ביותר מ-16% בשנה הבאה, במסגרת תקציב צבאי שיא שאושר ביום שישי האחרון על ידי הקבינט היפני. התקציב החדש יכלול פיתוח ורכש של מכלולים התקפיים שטרם נשקלו בעבר. הצבא יאיץ את הפריסה של טילי שיוט ארוכי טווח שיכולים לפגוע ביעדים בסין או בצפון קוריאה, ויתחזק עוד יותר עם מטוסי קרב חמקנים מסוג F-35 ונשק אמריקני אחר.

תקציב 7.95 טריליון ין (56 מיליארד דולר) לשנת הכספים 2024 המתחילה במרץ, מסמן את השנה השנייה של תוכנית בנייה צבאית בת חמש שנים תחת אסטרטגיה ביטחונית חדשה שממשלתו של פומיו קישידה אימצה לפני שנה. המהלך מגביר את הצמיחה המתמשכת של יפן בהוצאות על נשק במשך שנה 12. השיא הקודם היה תקציב של 6.8 טריליון ין בשנה שעברה. עיקר התקציב לשנת 2024 הוא פריסה מוקדמת של טילי "הגנה", שלדברי גורמים רשמיים נדרשים לתגבר את ההגנות האוויריות, במיוחד כדי להגן על האיים הדרום-מערביים של יפן במקרה של סכסוך בין סין לטייוואן.

כ-734 מיליארד ין (5.15 מיליארד דולר) מיועדים לטילי שיוט ולטילי טומהוק מתוצרת ארה"ב, כמו גם לפיתוח טילים ארוכי טווח מהדור הבא. יפן גם תשקיע יותר מ-80 מיליארד ין (562 מיליון דולר) בפיתוח טילים מונחים על-קוליים עם טווח של 3,000 ק"מ (1,864 מייל). שר הביטחון מינורו קיהארה הודיע מוקדם יותר החודש על החלטה להביא לפריסת חלק מטומהוקס וטילי Type-12 עד סוף מרץ 2026, שנה לפני היעד המקורי. גורמים רשמיים אמרו כי המהלך הוא תוצאה של ההתמודדות של יפן עם הסביבה הביטחונית "הקשה ביותר" שלה בעידן שלאחר המלחמה, אשר גם הובילה אותה להגביר את הפעילות המשותפת עם ארה"ב, אוסטרליה, בריטניה ומדינות ידידותיות אחרות.

כמדינה עם אוכלוסייה מזדקנת ומצטמצמת במהירות, מימון הגידול בהוצאות הצבאיות והבטחת כוח אדם הכרחי אינו קל. הממשלה משפרת את השכר, הרווחה והתנאים האחרים כדי לפתות עוד אנשי שירות. גורמים במשרד הביטחון אמרו כי התקציב מתייחס להשפעת העלות של הין החלש יותר ולעליית המחירים באמצעות צעדים כגון רכישות בתפזורת וחוזים ארוכי טווח. תוכנית התקציב עדיין זקוקה לאישור הפרלמנט כאשר הוא יתכנס מחדש בתחילת השנה הבאה. התקציב כולל גם 1.25 טריליון ין (8.78 מיליארד דולר) לחיזוק מערכות ההגנה מפני טילים של יפן, כולל בניית שתי ספינות מלחמה מצוידות Aegis לפריסה בשנת 2027-2028 בעלות של 373 מיליארד ין (2.62 מיליארד דולר). ספינות המלחמה עומדות לקבל מכ"ם של לוקהיד מרטין SPY-7, שלדברי גורמים רשמיים יכול לאתר שיגורי טילים קשים יותר לגילוי, כולל אלה שנמצאים על קשת גבוהה של טילים.

יפן תוציא 75.5 מיליארד ין (530 מיליון דולר) לפיתוח משותף של מיירטים בשלב הדאייה עם ארה"ב שיופרסו סביב 2030 כדי להתמודד עם טילים על-קוליים המפותחים על ידי סין, צפון קוריאה ורוסיה. יפן גם מוציאה יותר מ-70 מיליארד ין (490 מיליון דולר) על פיתוח מטוס קרב מהדור הבא עם בריטניה ואיטליה לפריסה מתוכננת ב-2035.

האיסור של יפן על ייצוא נשק התקפי הגביל את היקף המאמצים לשיתופי פעולה בינלאומיים. אך לא עוד. רק השבוע אישרה ממשלת יפן את מכירתם של טילי פטריוט המיוצרים ביפן ברשיון אמריקאי, לממשלת ארצות הברית המבקשת להעבירם לאוקראינה להגנה מפני תקיפות רוסיות. התקציב החדש קובע סיבסוד של 90 מיליארד ין (632 מיליון דולר), כדי לחזק את תעשיית הביטחון הרפה של יפן ולאפשר מכירות נשק זרות נוספות. יפן מעודדת חברות תעשייתיות יפניות להתחרות בשוק הבטחוני העולמי ורואה בענף זה גורם צמיחה אשר היה רדום עד כה. יפן, תמשיך כמובן לנקוט במדיניות שוחרת שלום אך מעתה והלאה תוכל לעשות זאת כשתרמילה עמוס ביכולות צבאיות.

(הכתבה מבוססת על מקורות ציבוריים כמו REUTERS, NIKKEI ופרסומים ממשלתיים יפנים רשמיים).

אלחנן הראל הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הראל-הרץ אינבסטמנט