ההייטק הציל את המצב: הצמיחה ברבעון הראשון של השנה האטה ל-2.5%

ברבעון הראשון של 2023 נרשמה צמיחה של 0.6% לעומת הרבעון הקודם, שהיא 2.5% בחישוב שנתי (כלומר אם רמת התוצר של הרבעון הראשון תמשיך כל השנה, הרי ש-2023 תסתיים בשיעור צמיחה של 2.5%), כך לפי דו"ח שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

כשמשווים את הרבעון הראשון של 2023 לרבעון הראשון של 2022 הצמיחה היא של 4%. כל הנתונים הללו כמובן ריאליים, ומנטרלים את האינפלציה. על פי ההשוואה שעורכים בלשכה בין ישראל ל-16 מדינות נבחרות, שיעורי הצמיחה בישראל ברבעון הראשון שניים רק לנתונים בפורטוגל.

נתונים אלו נחשבים טובים למדי, במיוחד כשצוללים לפרטים המרכיבים את הצמיחה. דווקא ההשקעה במשק עלתה בשיעור של 15.2% בחישוב שנתי, ובמיוחד מפתיע בהקשר הזה שההשקעות שעלו בחדות הן בענפי ה-ICT (35.4% בחישוב שנתי, 7.9% בחישוב רבעוני). עוד מפתיע לטובה הוא הנתון הנוגע ליצוא ההייטק. יצוא השירותים – הכולל את ההייטק – עלה ב-15.9% בחישוב שנתי, זאת לעומת ירידה של 10% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. גם יצוא הסחורות עלה ברבעון הראשון ב-0.4% בחישוב שנתי, זו עלייה זעירה למדי, אך עדיין טובה בהרבה מירידה של 6.5% שנרשמה ברבעון הרביעי של 2022.

עם זאת, אם בעולם ההשקעות וביצוא ישנה צמיחה, הרי שניתן לראות את השפעת הריבית העולה דווקא על הצריכה הפרטית. ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-1.7% ברבעון הראשון של 2023, אחרי עלייה של 10.2% ברבעון האחרון של 22%. הירידה בצריכה הפרטית לנפש גבוהה אף יותר (בשל צמיחת האוכלוסייה) ועומדת על 3.9% לנפש. מעניין לציין כי הירידה בצריכה היא לא בהוצאות השוטפות לנפש (מזון, משקאות, דלק וכדומה), שבהן נרשמה דווקא עלייה מתונה (0.9% בחישוב שנתי), אלא בהוצאות למוצרים בני קיימא למחצה, דוגמת טקסטיל לבית וכלי עבודה חשמליים, שירדו ב-11.2% בחישוב שנתי.

נתוני הצמיחה החיוביים מגיעים אחרי שהתפרסם היום עדכון תחזית הצמיחה של הכלכלנית הראשית באוצר כלפי מטה, ופחות מיממה אחרי פרסום נתוני המדד המדאיגים, לפיהם האינפלציה בחודש אפריל עמדה על 0.8% ונותרה ברמה של 5%. משמעות השילוב של שני הנתונים הללו - צמיחה טובה ואינפלציה גבוהה - היא שהנגיד אמיר ירון והוועדה המוניטרית צפויים להעלות את הריבית שוב בשבוע הבא. השאלה שנותרה היא בכמה.