יוסי שטרית - קפה עם חלב | יח"צ
"קפה עם חלב" – הרצגה מעוררת השראה שלא תוכלו להישאר אדישים אליה
כיצד התגבר יוסי שטרית על הטראומה הקשה שעבר בתור ילד, והפך למטפל, מנחה ומרצה שיעזור לכם להפוך לאנשים אופטימיים יותר
במאה ה-19 החל ד"ר זיגמונד פרויד הגדול לדבר על מנגנוני ההגנה של המוח, אשר באופן לא מודע פועלים במצבים מסוימים להגן עלינו מזיכרונות כואבים וטראומות עבר. עם השנים נמצא כי למרות שהמוח שלנו ייתכן שמונע מזיכרונות מסוימים להגיע למודעות שלנו, התת-מודע שלנו ממש לא שכח אותם, והם מנהלים אותנו ללא הפסקה. סיפור שממחיש את ההשפעות האכזריות שיכולות להפוך להדחקה, זהו סיפורו של המטפל והמאמן יוסי שטרית. יוסי (45) היה עד לפני כמה שנים סמנכ"ל בכיר בחברת קוסמטיקה. למרות שהייתה לו משרה נוחה ומשכורת נאה, החליט יוסי לעזוב את עבודתו ולעשות את מה שבוער בו באמת: לעזור לאנשים לפרוץ קדימה, ולהשאיר מאחורה טראומות, דאגות ורגשות שמקשים עלינו לצמוח ביחד עם החיים.
"הסיפור שלי התחיל כשהייתי בן 8", אומר יוסי בקור רוח שאינו מובן מאליו. "הייתי ילד בתנועת נוער, תמים וחייכן. באחד מימי הפעילות בתנועה, עברתי אונס על ידי רכז המדריכים שלי. כשהגעתי הביתה לאחר מכן, ניסיתי לספר להורי את מה שעברתי. אני זוכר כל פרט ברגע הזה; אחד הדברים שנחרטו בזיכרוני במיוחד, היה ריח הקפה שהורי שתו באותה העת, ריח של קפה עם חלב. הורי אמנם שמעו את הדברים שסיפרתי, אך לא הקשיבו באמת. הם ניסו למזער את חשיבות האירוע, חשבו שפירשתי לא נכונה את מה שקרה לי, ולמעשה עברו על האירוע לסדר היום; זה היה כאילו שהם חשבו שאם לא נדבר על המקרה, נוכל למחוק אותו מן ההיסטוריה. התגובה הזאת הביאה אותי לטלטלה: במקום להתמודד עם מה שקרה לי, הרגשתי בודד בצורה קיצונית; הפסקתי להיות ילד תמים שבוטח בעולם, והרגשתי בבת אחת שהעולם הוא מקום רע. התפיסה שלי הפכה לכזאת שאם אין אני לי מי לי, רק על עצמי אוכל לסמוך; למעשה הפסקתי לסמוך על אנשים לחלוטין, התדרדרתי בלימודים, וההתנהגות שלי בבית ובבית הספר השתנתה לרעה".
איך זה המשיך?
יוסי: "באיזשהו מקום, כל חיי 'נסעתי על אוטומט'; אם אני מנתח את הדברים בדיעבד, אז הפכתי לקהה רגשית, כאילו כדי לגונן על עצמי מהרגשות הקשים שהיו לי. עם זאת, כל החיים ידעתי שמשהו לא בסדר: כשהגעתי לצבא, חוויתי איזו נפילה רגשית והתחלתי באיזה מפנה. התחלתי ללכת לטיפול, שם הבנתי שבעצם נאנסתי כשהייתי קטן, וכל חיי הדחקתי את הידיעה הזאת. התחלתי ללמוד כל מיני דברים הקשורים לטיפול, בשלב הזה בעיקר עבור עצמי: NLP, רפלקסולוגיה, שיאצו, TFT (היפנו-תרפיה), אימון, EMDR (עיבוד רגשות על ידי ריצוד עיניים), נטורופתיה ועוד. התחלתי גם לטפל באנשים ולאמן אותם, אולם היה מדובר בעיסוק צדדי עבורי.
במקביל המשכתי להתנהל בעולם בצורה אוטומטית: עבדתי, הצלחתי באופן אישי, עשיתי קריירה יפה והגעתי לעמדה של מנכ"ל בחברה גדולה של יותר מ-700 עובדים. עם זאת, ככל שחלפו השנים, התחברתי יותר אל הרגשות שלי; הבנתי שאני הרבה יותר מאושר כשאני מטפל ועוזר לאנשים.
לפני קרוב לעשר שנים, הייתי בסדנה טיפולית כלשהי ולראשונה סיפרתי בגלוי את הסיפור שלי, ודיברתי על האונס מול קהל. הרגשתי שירד לי סלע ענק מהלב, והתחלתי להשתחרר באמת. לפני שש שנים בערך החלטתי שאני עוזב את העבודה שלי ומתמסר לעולמות האימון והטיפול. כעת אני מנחה קבוצות, מעגלי גברים, מעביר סדנאות, עושה אימונים אחד על אחד ומרצה. מבחינתי היופי הוא שלראשונה בחיי, אני מאושר ושלם עם עצמי באמת. כעת אני מספר ומתאר את הדרך שעברתי בהרצגה החדשה שלי, "קפה עם חלב".
נתיב האומץ
קפה עם חלב היא "הרצגה", הרצאה משולבת עם הצגה: יוסי מרצה ומספר את הסיפור האישי שלו, וחלקים בסיפור מומחזים על ידי השחקן אורי נועז. יוסי: "אורי נכנס בכל מיני קטעים שמראים את הסיטואציות שאני מתאר. ההמחזה שלהן מעצימה את החוויה של הצופה. כשאני מספר את הסיפור האישי שלי, באמצעות אורי השחקן אני מצליח להמחיש את פני הדברים, כך שקשה מאוד להישאר אדישים למה שרואים על הבמה".
מה בעצם עזר לך להרגיש טוב יותר?
יוסי: "כשגדלתי, הייתה לי תחושה שכדי להשיג דברים, אני חייב להעז, לקפוץ למים, להילחם. אני חייתי את העולם בתור איזה מאבק תמידי הכרחי ובלתי נגמר. מסביבי, נראה לכולם שאני אמיץ והישגי, אבל מבפנים הרגשתי מאוד חסר ביטחון; לא האמנתי באנשים. ולמעשה לא היה לי באמת אומץ להיפתח. רק כשהתחברתי יותר אל העולם הרגשי שלי, התחלתי לצמוח. על בסיס זה פיתחתי את "מודל האומץ": מודל תהליכי המבוסס על ההתנסות שלי, ומאפשר לנו לגלות מה עובד עבורנו יותר ומה פחות מבחינה רגשית.
זו הסיבה שאני מטפל באנשים: המטופלים שלי מגיעים אלי חסרי אמון בעצמם ובעולם, חסרי מוטיבציה ומלאי חרדה. הם מרגישים שהם רוצים שינוי, אבל הם לא יודעים מאיפה להתחיל. אני מכיר את המקומות הללו היטב, ואני יודע איך לעזור להם לצאת מהם".
מה המסר של ההרצגה?
"הקשבה", אומר יוסי. "תקשיבו הקשבה מלאה, ללא שיפוטיות. רק הקשבה מלאה ומכילה יכולה לאפשר לאחרים לצמוח. בנוסף, אני רוצה להראות לאנשים שגם ממקומות כאלה כמו שאני הייתי, אפשר להצליח ולהגיע להישגים בחיים. להראות אופטימיות, לעורר מוטיבציה, רצון לחיות".
ההרצגה קפה עם חלב מוצגת בפני ארגונים ומוסדות. בנוסף, ניתן לראות אותה ב-23.11 בתיאטרון חיפה וב-9.12 בחאן ירושלים. לפרטים נוספים, כנסו לאתר הבית של יוסי שטרית או לפייסבוק.