קיש מנסה להפוך את ישראל מאתונה לספרטה

בתגובתו של שר החינוך, יואב קיש לביקורת על החלטתו לביטול פרס ישראל השנה (דחייה בשנה כלשונו) צייץ כי "ההחלטה מממשת עמדה ערכית שבוחרת להתמקד השנה, יום העצמאות הראשון שלאחר אירועי ה-7 באוקטובר, בהוקרת פעולות התקומה, הגבורה והערבות ההדדית של אזרחי ישראל".

באתר האקדמיה ללשון העברית אלו הפירושים למילה "ערך": חשיבות, שוֹוי, אומדן, בביטויים 'בְּעֵרֶךְ'; 'לְעֵרֶךְ'. עיקרון מוסרי או דתי וכדומה ששואפים לפעול על פיו.

בנימוקיו, השר קיש אמנם משתמש במילה "ערכית" אבל החלטתו אינה ערכית כלל. הוא מערב תחומים וערכים שאינם קשורים כלל זה לזה. כולנו תומכים בצה"ל הלוחם את מלחמתנו וכולנו מוקירים את הגבורה והעוז - ואלה באים לביטוי בהענקת עיטורי מופת, צל"שים והעלאה בדרגה במסגרות הצבאיות. בין אלה לפרס ישראל אין קשר ולא ראוי שיהיה קשר.

פרס ישראל הוא פרס שמוענק על ידי המדינה מאז 1953 ונוסד על ידי בנציון דינור (אשר גם זכה בו ב-1958). דינור אמר על הפרס: "מתן פרסי ישראל ביום העצמאות בא להדגיש את הקשר הפנימי האורגני בין עצמאות מדינית ועצמאות רוחנית. קביעת הטקס ביום העצמאות באה להזכיר לעם חזור והזכר כי עצמאותו של עמינו תלויה בעוצמתו הרוחנית ואין עוצמה רוחנית לעם אם אין העם שוקד על עצמיותו".

התחומים בהם מוענק הפרס רבים ומגוונים ממדעי היהדות, הרוח, והחברה (אלה כוללים תחומים רבים כגון מחשבת ישראל, חינוך, משפטים, פסיכולוגיה, גאוגרפיה, כלכלה, תלמוד, היסטוריה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, מקרא, ספרות, פילוסופיה, ארכיאולוגיה, תולדות האמנות ועוד), דרך מדעי החיים והמדעים המדויקים הכוללים גם כן תחומים רבים כמו רפואה, ביולוגיה, ביוכימיה, מדעי המחשב, חקלאות, פיזיקה מתמטיקה , כימיה ועוד, ועד תחומי התרבות, האמנות, תקשורת וספורט בהם כלולים פרסים למוזיקה, לספורט, אדריכלות ועיצוב, תקשורת, ספרות ושירה, פיסול, קולנוע, זמר עברי,ציור, צילום, מחול ועוד.

התמזל מזלנו אנו הישראלים שאבות המדינה ומייסדיה הבינו את חשיבות חיי הרוח, את חשיבות השפה העברית כדבק תרבותי מלכד או המדע והתרבות - כחלק אינטגרלי מרכזי, כעמוד שדרה עליו נשענת המדינה. ללא אלה אין מדינה.

לא פלא שהפילהרמונית הישראלית קמה כבר ב-1936 ולקונצרט הפתיחה הגיע ארתורו טוסקניני מגדולי המנצחים בדורו. התזמורת הפכה לאחת החשובות בעולם.

גם האוניברסיטה העברית קמה מוקדם ב-1925 ואליה הגיעו פרופסורים ואנשי רוח מובילים מכל העולם - גם היא הייתה חלק מבניית התשתית הרוחנית למדינה העתידית.

חוזי ובוני המדינה כיוונו ליצירת אתונה לא ספרטה - והם הצליחו בענק.

נוצרה כאן אחווה משותפת ואתוס לאומי אם בשיר של יוסי בנאי או אריק איינשטיין או בפיוט תלמודי או מתפילת כל נדרי ועוד ועוד ללא אלה אין ערך לאדמה, העברית כלשון היא הדבק המאחד שבא לידי ביטוי בספרות ובשירה.

יש לנו שר חינוך שאינו מבין זאת. הוא אינו מבין את חשיבות חיי הרוח והתרבות, יואב קיש כחלק ממשלה רחבה מנסה להופכנו להיות "ספרטה".

קוראים יקרים, האם ביכולתכם להיזכר או לצטט שם היסטורי אחד מספארטה? אני לא. אינני מכיר אני רק יודע שהייתה פרק חולף בהיסטוריה. ואתונה? כולכם תגידו אריסטו, אפלטון, דמוסתנס ועוד עשרות ומאות סופרים ופילסופים המהווים את תשתית התרבות המודרנית עד היום.

לא מר קיש, אסור לתת לבורותך וחוסר הבנתך את המילה "ערך" לפגוע במדינה כולה. גם השנה יש סופרים רבים ומשוררים ומדענים ואנשי רוח ותרבות אותם יש לרומם על עבודתם הנעלה והמוצלחת.

הספרטניות אליה יואב קיש דוחף היא נזק. נזק ארוך טווח מצטבר.

הנזק הוא בהעלמת הרוח האתונאית הבאה לידי ביטוי בביטול פרסי ישראל במדעים, ביזמות, בחדשנות, יש בה שאיפה בביטול השיווי משקל המאוזן בין ספרטה לאתונה.

אולי הפתרון דומה להקמת "סלון המסורבים" ב-1880 בו הוצגו עבודותיהם של האימפרסיוניסטים שסורבו להצגתם בסלון דה פאריס שהיווה את תצוגת האמנות ה"טובה" כל שנה, את סופם של האימפרסיוניסטים כולנו מכירים. ואולי ראוי שגוף בלתי תלוי כגון האוניברסיטאות או גוף אחר ייקח על עצמו להקים בדומה את "פרס ישראל אלטרנטיבי" בו לא מעורבים פוליטיקאים כי אם אנשי רוח ומדע?

ד"ר אילון גנור הוא רופא, יזם סדרתי ואמן.