בינה מלאכותית ברפואה: פוטנציאל גדול לצד אתגרים ביישום

למרות התקדמות הרפואה בקליניקה, בגנטיקה ובדימות רפואי חדשני, אבחון מחלות רבות עשוי לבוא למטופלים בהפתעה גמורה ובשלב מתקדם של המחלה. היכולת לאבחן מחלה בשלב מוקדם, לנבא את התפתחותה מבעוד מועד ולהציע טיפול מונע היא אחד האתגרים הגדולים של הרפואה המודרנית.

כנס בילינסון לחדשנות ובינה מלאכותית ייערך ב-31 בינואר. לפרטים והרשמה - לחצו כאן

בשנים האחרונות התפתחו אלגוריתמים ממוחשבים "חכמים" העושים שימוש בבינה מלאכותית ונועדו לצייד רופאים בתוכניות סקר ומניעה, בניסיון לאתר מחלות מבעוד מועד ולמזער מצבים של אבחנה מאוחרת.

הבינה המלאכותית מנסה לדמות את יכולות החשיבה האנושית באמצעים טכנולוגיים - למשל, באמצעות למידת מכונה ממוחשבת (Machine Learning). זהו תחום במדעי המחשב העוסק ביכולת לעבד נתוני עתק ביעילות כך שניתן יהיה לבצע אנליזות ולהסיק מסקנות ואף לבצע חיזויים מדויקים מהמידע שנאסף. יכולת ממוחשבת זו מאפשרת לעבד כמויות מידע גדולות בצורה מהירה ומשמעותית ביחס לאפשרויות של אדם בודד. אנליזות אלו עשויות להוות כלי עזר חשוב לרופאים ומדענים בביצוע עבודתם.

נקל לשער את ההשפעה האפשרית של הבינה המלאכותית על הרפואה ואת הפוטנציאל העצום הגלום בה. הנתונים הנאספים מטכנולוגיה זו יכולים לאבחן ממצאים חריגים בבדיקות דימות רפואיות (צילומים רפואיים מכל סוג), בדיקות פתולוגיה, תרשימי א.ק.ג, בדיקות גנטיות, בדיקות מעבדה מכל הסוגים ועוד. הבינה המלאכותית עשויה לשמש ככלי עזר לרופא המפענח את הבדיקה, ויש הטוענים שאף תוכל להחליף את הרופאים המפענחים עצמם בהליך הבדיקה ולפנות להם יותר זמן על מנת למסור כראוי את תוצאות הבדיקות למטופלים ולעזור לקבוע איזה מסלול טיפול עדיף עבורם.

פרופ' רן קורנובסקי מנהל המערך לקרדיולוגיה בבתי החולים בילינסון והשרון מקבוצת כללית

השפעתה של הבינה המלאכותית ניכרת כבר בשטח והואצה מאוד בתקופה הקורונה, עת שמשה מערכות בריאות גדולות לזהות התפרצויות של גלי המחלה מבעוד מועד עבור זיהוי חולים בסיכון יתר להידרדרות המחלה, ביצוע העדפה מושכלת של טיפולים שפותחו כנגד הווירוס ומתן חיסונים ונוגדנים מנטרלים לאוכלוסיות המצויות בסיכון יתר.

במבט קדימה, ההשפעה של בינה מלאכותית על תחום הבריאות תהיה תלויה במחויבותם של מערכות הבריאות להטמיע שיטות עבודה מומלצות המבוססות על מאגרי נתונים, מתודולוגיות ויישומים חדשים ומשלימים לשיטות עבודה קיימות.

הליכים רפואיים עשויים לעשות שימוש בבינה מלאכותית, כולל זימון תורים, תקשורת עם מטופלים, אבחונים מדויקים של מחלות על סמך קלט של תסמינים ובדיקות מעבדה, מעקב וניהול אחר תיק מטופל בזמן אמת (בבית החולים או באשפוז בית באמצעות טלרפואה), פיתוח מחשבוני סיכון פרטניים להתפתחות מחלות, התאמת טיפולים מדויקים המבוססים על הפרופיל האישי של המטופל, חיזוי של התפרצות מחלות (באופן ראשוני או משני) והתאמת טיפולים מניעתיים עוד בטרם המטופל עצמו חש צורך קליני בכך.

הכניסה המהירה לעידן בו הבינה המלאכותית תשחק תפקיד משמעותי בחיי המטפלים והמטופלים כאחד מציבה אתגרים לא מבוטלים בישום והטמעה של הטכנולוגיות הללו ומעלה מספר שאלות לדיון שלהן אין עדיין תשובות ברורות. מה תהיה ההשפעה של הבינה המלאכותית על רפואת המחר? האם הבינה המלאכותית אכן תסייע, או שמא תאיים על צוותי הרפואה? כיצד ניתן יהיה לשמור על כללי אתיקה וסודיות רפואית כאשר "מחשבים מנהלים את העסק"? כיצד ניתן יהיה לשמר את הקשר האנושי ואת האמפתיה שכה נחוצה בין הצוותים המטפלים למטופלים בעידן של רפואה דיגיטלית ממוחשבת? ועוד כהנה והכנה.

הדיון בשאלות מפתח אלו כבר החל, אך אין בו כדי לעצור את המהפכה הרפואית שאנו מצויים בעיצומה. נשאר רק לקוות ולדאוג לכך שהבינה המלאכותית תסייע לצוותים המטפלים לספק טיפול רפואי איכותי יותר, תוך מזעור טעויות רפואיות ושימור הממד האנושי שעומד במרכזה של הרפואה הטובה.

פרופ' רן קורנובסקי הוא מנהל המערך לקרדיולוגיה, בבתי החולים בילינסון והשרון מקבוצת כללית