המענק למנכ"ל סייפ־טי נתקל בקיר של מחיקת שווי החברה

כשהשווקים רועדים, בעלי המניות מקשיחים עמדות. כך לפחות גילה שחר דניאל מנכ"ל חברת הטכנולוגיה סייפ־טי. באסיפת המניות שנערכה ביום שני האחרון דחו בעלי המניות את בקשת החברה להגדיל לו את הבונוס לכמעט חצי מיליון שקל. זאת בניגוד למדיניות השכר בחברה, ולאחר שהמניה צללה ב־67.5% במהלך 12 החודשים האחרונים לעומת לעומת מדד ת"א צמיחה שירד ב־29%.

דירקטוריון סייפ־טי, ספקית גלובלית של פתרונות פרטיות ואבטחת סייבר, לצרכנים פרטיים ולארגונים עסקיים, פעל להגדיל את המענק של דניאל ל־12 משכורות חודשיות, מה שחורג כאמור ממדיניות השכר של החברה שמגביל את המענק ל־340 אלף שקל - 7 משכורות חודשיות. זאת, לטענת הדירקטוריון, בעקבות עמידת החברה ביעדים העסקיים ל־2022 ושכרו הנמוך של דניאל לעומת בכירים במעמדו בחברות אחרות.

בקשה זו לשדרוג התנאים באה לאחר שלאורך השנה תוצאות סייפ־טי כבר הספיקו לעמוד ביעדים השנתיים כבר בינואר־ספטמבר. אך עמידה זו, כאמור, לא הרשימה את השוק והמניות של החברה הדואלית, שנסחרת בתל אביב ובנאסד"ק, הגיעו השבוע לשווי שפל שנתי של 27 מיליון שקל בלבד אחרי שהיא מחקה 99.7% משווייה בשלוש השנים האחרונות.

בתחילת השנה מחיר המניה בנאסד"ק צנח לפחות מדולר, מה שכמעט הביא למחיקתה מהמסחר שם. בסוף אוקטובר ביצעה החברה מהלך של איחוד מניות שבו כל עשר מניות הפכו למניה אחת ומחירן עלה מעל לדולר — מהלך שאפשר את המשך ההיסחרות של החברה בבורסה האמריקאית.

סייפ־טי היא חברה ללא גרעין שליטה כאשר בעלי העניין בה הם יותם בן עטייה ורוני לב, עם 5.9% כל אחד והיתר מוחזק בידי הציבור. דניאל מכהן כדירקטור החל מ־2016. עלות שכרו ב־2021, שבה מניות הטכנולוגיה היוו אבן שואבת למשקיעים עמדה על 2 מיליון שקל והיא כללה בונוס של 630 אלף שקל - 18 חודשי שכר - בזכות עסקה עמידה ביעדים וכלל גם 1% מכלל גיוס ההון שביצעה החברה באותה השנה. השנה כאמור הסיפור הוא שונה, המשקיעים מתפקחים, ושמים רגל על הברקס של הבונוסים.

אתמול אמר דניאל ל"כלכליסט" כי "לאור הסנטימנט בשוק בשנה האחרונה, ולאור הירידות במניה בעלי המניות לא מוכנים לתגמולי מזומנים. בסוף, מי שמשקיע במניה רוצה להרוויח אבל אני כמנכ"ל אין לי שליטה על מחיר המניה. אני חי בשלום עם זה. זה נותן לי מוטיבציה לשפר את הישגי החברה בשנה הבאה". בעקבות ביצועי המניה בעלי המניות גם דחו את שיפור השכר של הדירקטורים המכהנים בסייפ־טי, שהדירקטוריון ביקש להגדיל את שכרם השנתי מ־30 אלף שקל ל־55 אלף שקל והעלאת תגמול עבור ישיבה מ־1,500 שקל ל־2,250 שקל.

דניאל טען בפני כלכליסט כי "האספה אישרה נושאים מסוימים שלא קשורים לתגמולים בצורה של מזומנים. לדוגמה מענק אופציות ליו"ר ולדירקטורים אושרו וגם שינוי שם החברה (סייפ־טי מתכוונת לשנות את שמה ל־Alarum; א"ע). אולם, מה שלא אושר באופן גורף הוא מתן מזומן, לא אישרו לי את יתרת הבונוס במזומנים ולא את שכר הדירקטורים".

ההכנסות של סייפ־טי ברבעון השלישי זינקו ב־56% לעומת הרבעון המקביל, ל־17 מיליון שקל וגם ההפסדים שלה מצטמצים ההפסד שלה ברבעון עמד על 8.4 מיליון שקל לעומת 12 מיליון שקל ברבעון המקביל, ואת הירידות במניה מייחסים, בין היתר, לשינוי בטעמי המשקיעים שמעדיפים היום חברות עם תזרים חיובי וקבוע על פני חברות צומחות.

בכך דניאל וסייפ־טי מצטרפים לחברות ובכירים נוספים שחוו הקשחת עמדות מצד בעלי המניות בשבועות האחרונים על רקע הירידות בשווקים. כך, בלחץ של הראל, שינתה חברת הנדל"ן חירון את החלטתה לרכוש מדן רוזנר (18.2%), מבעלי השליטה בחברה המשפחתית שנסחרת בשווי של כמעט מיליארד שקל, מניות ב־50 מיליון שקל במחיר של 2,234 שקלים למניה. הנהלת חירון, שהקימה עליה את המוסדיים, החליטה בסוף להוציא את המניות במכרז לכלל בעלי המניות.

באותו האופן בעלי המניות גם מנעו מיואב שטרן, מנכ"ל ננו דיימנשן להשתלט על החברה על ידי הפחתה משמעותית במחיר מימוש האופציות שלו. ננו דיימנשן נסחרת לפי שווי שוק של 600 מיליון דולר וקופת המזומנים שלה מכילה 1.2 מיליארד דולר. החברה ביקשה להפחית את מחיר המימוש של האופציות שניתנו למנכ"ל והיו"ר מ־6.16 דולרים למניה ל־2.46 דולרים למניה, מהלך שהיה מכניס אותן לתוך הכסף. מימוש האופציות היה מעלה את שטרן לאחזקה של 10% בחברה והופך אותו לבעל המניות הגדול בה.