הישיבות לפני משבר: בג"ץ צפוי לעצור יותר מרבע מתקציבן

בתוך שבועיים־שלושה בג"ץ צפוי לעצור את התקציבים לחלק מתלמידי הישיבות המבוגרים, מה שיכניס אותן למשבר תקציבי קשה. אבל לפחות בינתיים המערכת הפוליטית עסוקה בהעברת התקציבים לחרדים, ועדיין לא עיכלה שהשאלה האמיתית היא אם ניתן יהיה להשתמש בהם. בדיון בבג"ץ לפני שבועיים השופטים הבהירו כמעט מפורשות – עד סוף מרץ הם מתכוונים לעצור את ההקצבות לתלמידי הישיבות, שמעמדם הצבאי אינו מוסדר. הם ביקשו מהמדינה פירוט של הסוגים הקיימים של תלמידי ישיבות, כדי שידעו למי בדיוק צריך לעצור את הכסף.

ב־2017 פסל בג"ץ את שני החוקים שאפשרו אז לא לגייס את בחורי הישיבות. מאז, בסבלנות אין קץ, בית המשפט נתן לכנסת אורכות חוזרות ונשנות להעביר חוק חדש – עד סוף יוני אשתקד. החל מ־1 ביולי 2023 אין חוק שמאפשר לדחות שירות לבחורי הישיבות. הממשלה מצידה קיבלה אז החלטה שמורה לצה"ל לא לגייס את בחורי הישיבות עד 31 במרץ 2024.

שיעור האקדמאים בקרב החרדים בישראל – חצי משיעורם בארה"ב מסקירה שהציג פרופ' דן בן דוד עולה ששיעור האקדמאים החרדים בגילאי 54-35 תקוע במקום כבר עשור סביב ה־15%. לדבריו, 90% ממס ההכנסה בישראל משולם על ידי 20% בלבד מהאוכלוסייה: "חלק הולך וגדל של הצילינדרים במנוע הלאומי אינם פועלים" שחר אילןלכתבה המלאה

בג"ץ דן בחמש עתירות בנושא גיוס בחורי הישיבות. שלוש טוענות שהחלטת הממשלה אינה חוקית, ויש לגייס את החרדים לאלתר. השתיים האחרות טוענות שיש לעצור את התקציבים לתלמידים שאיבדו את דחיית השירות, מכיוון שהקריטריונים להקצבות אינם מאפשרים להעביר מימון למי שמעמדו בצבא אינו מוסדר. לעצירת ההקצבות כבר יש תקדים. ב־2014 בג"ץ כבר הוציא צו ביניים כזה בעתירה של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, אבל מיד לאחר מכן עבר חוק גיוס חדש. עו"ד גלעד ברנע, שייצג אז את חדו"ש, עתר הפעם לעצור התקציבים בשם התנועה הדמוקרטית האזרחית.

לדברי המו"ל של השבועון החרדי הנפוץ "משפחה", אלי פלי, "אני לא מכיר אחד שלא מבין שעצירת התקציבים היא תסריט מאוד ריאלי, אבל אני לא בטוח שאנשים יודעים מה לעשות". פלי אומר, כי "יצטרכו להתמודד עם זה בזירה הפוליטית והפילנתרופית". פלי מעריך עם זאת, שלפחות כרגע אין כוונה להפיל את הממשלה על הרקע הזה וגם לא תהיה פשרה בנושא הגיוס.

עד כמה שזה ישמע מפתיע, בערך ל־60% מבחורי הישיבות והאברכים (אברך – תלמיד ישיבה נשוי) יש פטור מלא והם אינם צפויים לשלילת תקציב. הפטור שקיבלו ניתן מסיבות בריאותיות או נפשיות, ובעיקר בגלל שרבים מהם הגיעו לגיל הפטור שעומד על 26. הדיון עוסק בעצם בכ־66 אלף תלמידים שהיו בהסדר דחיית השירות ועכשיו אין בסיס חוקי לשחרר אותם משירות או לתת להם דחייה.

תקציב הישיבות הועלה בשנתיים האחרונות מ־1.2 מיליארד שקל ב־2022 ל־1.7 מיליארד שקל, כלומר בערך 140 מיליון שקל לחודש. התעריף לתלמידי ישיבה גדולה, שהם בדרך כלל רווקים בגילאי צבא, עומד על 475 שקל לחודש. התקציב לאברך כולל עומד על 855 שקל. משמעות הדבר שאם בג"ץ יעצור בבת אחת את התקציב לכל 66 אלף התלמידים, הישיבות החרדיות יאבדו כ־38 מיליון שקל לחודש.

66 אלף תלמידים הם כ־43% מתלמיד הישיבות המבוגרים. אלא שהם אינם מתחלקים באופן שווה. ב"ישיבות הגדולות" לומדים אנשים צעירים יותר, שכמעט כולם זקוקים לדחיית שירות. לעומת זאת, ל־81% מאברכי הכוללים יש פטור מלא, לפי נתוני שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה. זה אומר שכ־46 אלף מהם, כמעט כל תלמיד הישיבות הגדולות, זקוקים לדחיית שירות והישיבות האלו צפויות לאבד את רוב התקציב הממשלתי שהן מקבלות. בעיה נוספת היא שלפי הקריטריונים המינימום לתקצוב של ישיבה גדולה הוא 40 תלמידים ושל כולל 15 תלמידים. המשמעות היא שמוסדות קטנים רבים עלולים לרדת אל מתחת למספר הזה וכך לאבד את כל התקציב.

לכאורה יש למפלגות החרדיות שני פתרונות פוליטיים אפשריים. אחד הוא לדרוש לשנות את הקריטריונים. זה מחייב אישור של היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרבה מיארה, שקשה להניח שיינתן. השני הוא שינוי חקיקה. אלא שמהלך כזה בעיצומה של מלחמה צפוי לעורר תגובה ציבורית קשה נגד הניסיון לקבוע שאפשר לממן את מי שמשתמטים משירות צבאי. הנאמנות העיוורת של המפלגות החרדיות לנתניהו שוב מכניסה אותן למלכוד.

סביר יותר שאם ייעצרו ההקצבות אז יתארגן מנגנון של גיוס המונים למען הישיבות או מנגנונים דומים. הבעיה היא שגם כך חרדים תורמים המון כסף לישיבות ולצדקה, כך שזה יבוא על חשבון דברים אחרים. בחדשות 12 פורסם שנתניהו הבטיח לחרדים שהם יקבלו את התקציבים רטרואקטיבית. אלא שביהדות התורה מבינים שאי אפשר לסמוך על התחייבות כזו, לא רק בגלל שמדובר במילה של נתניהו, אלא גם כי זהו מהלך בעייתי משפטית.

הסכנה המיידית לישיבות מבליטה את המרכזיות הגדולה של עולם הישיבות בחברה החרדית. יש כ־1,900 ישיבות חרדיות שמקבלות תקציב ממשרד החינוך וכ־2,000 ביחד עם ישיבות שאינן לוקחות תקציבים מהמדינה. בדיקה שערך ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר גלעד מלאך, העלתה שהתמיכות מהמדינה מהוות 56% מתקציב הישיבות. זה אומר שאפשר להעריך שההיקף הכולל של המחזור שלהן היה כ־2.3 מיליארד שקל עד הקואליציה הנוכחית. בממשלה הזו הוגדל תקציב הישיבות ל־1.7 מיליארד כך שהמחזור מתקרב ל־3 מיליארד.

מלאך מסביר ש"זה עולם שלם של מוסדות, ישיבות וכוללים, שנבנה כדי להציב את המענה החרדי לצבא ולמדינה וקיבל עוצמה שלא היתה לו מעולם". אחת הדוגמאות לדבריו היא ש"מעמד ראש הישיבה התחזק לעומת היחלשות במעמד הרב המקומי". ככל שיגויסו יותר תלמידי ישיבות, הממסד הזה עלול להתערער.