לא סיפקו הגנה: ב-2022 קרנות הגידור צנחו כמו השוק, ואפילו יותר

לא סיפקו מחסה מהסערה: ענף קרנות הגידור נהנה מהילה מיוחדת וזוהרת, גם בעולם ההשקעות הרחב והמגוון. בחו"ל, בעיקר בארה"ב, הקרנות האלו נחשבות למתוחכמות במיוחד, וכשמדובר בקרנות האגרסיביות מבין קרנות הגידור, אף חברה לא רוצה להפוך לכזו שנכנסת לכוונת שלהן.

בישראל מדובר על תעשייה קטנה משמעותית, וגם צעירה יותר, אולם כבר כיום ישנן קרנות - או יותר נכון, חברות שמנהלות קרנות גידור - שמנהלות נכסים במיליארדי שקלים. בדומה לעולם, הכותרת "קרנות גידור" היא כזו שמכניסה תחת הגג שלה מגוון רחב של גופי השקעה. לכל קרן יש את דפוס הפעולה שלה ואת תחום ההתמחות שלה: חלק מתמתחות בהשקעה במניות, חלק מתמחות באג"ח או סחורות, ואחרות מבצעות מהלכים מבוססי פוזיציות שורט. גם בישראל הקרנות האלו נהנות מתדמית מתוחכמת במיוחד, אך מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי חרף זאת, 2022, שהייתה השנה הקשה בשווקים מאז המשבר הכלכלי הגדול של 2008, היא שנה שגם קרנות הגידור ישמחו לשכוח ולהשאיר מאחוריהן.

קרנות גידור הן מוצר השקעה שמיועד למשקיעים כשירים. כלומר, כאלו בעלי הון עצמי גבוה שעומדים בקריטריונים הקבועים בחוק, דוגמת הון נזיל של כ־8 מיליון שקל. חלק מהקרנות קובעות רף גבוה אף יותר. באופן עקרוני, לקרנות הגידור יש ארבעה מצבי הפעלה: כשהשוק עולה או יורד בצורה סולידית, הן אמורות להניב תשואה דומה לשוק. כשהשוק עולה בחדות, הן אמורות להניב תשואה נמוכה יותר - פועל יוצא של עלויות הגידור - וכשהשוק צונח, הן אמורות להשיא תשואה עודפת בזכות אותם מהלכי גידור מדוברים. בהתאם, לא מדובר בכלי השקעה שאמור לספק לבדו תחליף למוצרי השקעה בשוק הסחיר, אלא בכלי שמגוון את תיק ההשקעות ומספק לו מעין תעודת ביטוח.

פערי ביצועים גדולים: כאמור, קרנות הגידור הישראליות לא הצליחו לספק את הסחורה הזו ב־2022. בשל העלאת הריבית שנועדה להחזיר את שד האינפלציה לבקבוק, השווקים רעדו בשנה שחלפה. הן המניות והן האג"ח הסבו למשקיעים הפסדים גדולים מאוד. מדד נאסד"ק האמריקאי, עתיר מניות הטכנולוגיה, צנח ב־33% במהלך 2022 ומדד S&P 500, שכולל את 500 החברות הגדולות בארה"ב, ירד ב־19.2%. גם השוק המקומי לא רווה נחת: מדד ת"א־125, המדד המייצג של בורסת ת"א, ירד ב־11.8%, מדד מניות היתר (מדד ת"א־SME60) צנח ב־33.2%, ומדד האג"ח תל־בונד 20 ירד ב־10%. במילים אחרות, כמעט ולא נראו באופק חופי מבטחים, להוציא את מניות האנרגיה שנהנו מנסיקת המחירים על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

לפי מדד צור־גלבוע, שמנהלות החברות צור וגלבוע ושעוקב אחרי פעילות קרנות הגידור בישראל, התשואה הממוצעת בענף קרנות הגידור המקומי (שמונה כ־180 קרנות, שרק כ־35 מהן מנהלות נכסים ביותר מ־100 מיליון דולר) ב־2022 הייתה שלילית בשיעור של 10.1%. כלומר, מעט טובה יותר משל מדד ת"א־125, וטובה משמעותית משל המדדים האמריקאיים. למעשה, זו הייתה השנה השנייה הכי גרועה של הענף אחרי 2008, אז הציג הענף תשואה שלילית ממוצעת של 16.1%. אלא שהשונות ב־2022 בין הקרנות הייתה גדולה. למעשה, מבין 23 הקרנות שהנתונים שלהן הגיעו לידי "כלכליסט", רק שש הציגו תשואה חיובית בשנה החולפת: טריו (11.5%), ION לונג/שורט (10.8%), ורקטיקל (5.8%), פאי אופורטיוניטי (5%), ורטיקל (4.2%) וגיא פאנד (0.5%).

השנה הקשה של ספרה: במכתב השנתי למשקיעים הסביר עמית כהן, מנהל קרן טריו, שעיקר התשואה שהושגה, כשני שליש, מיוחסת לפוזיציות שורט (מכירה בחסר): "בצד ההצלחות, ניתן לציין מכירות בחסר של חברות ריטייל שמשקיעים העריכו שישחזרו את התוצאות שהציגו בשנתיים לא שגרתיות של קורונה, ושל חברות טכנולוגיה שעליית הריבית והירידות בשווקים הטילו ספק בתמחור שלהן, וביכולת שלהן לצלוח את התקופה בלי לגייס הון נוסף". עוד הוסיף כהן כי "חשיפת חסר לתחום הנדל"ן גם תרמה לתשואה העודפת בשנה זו. בגזרת מניות הלונג (השקעה לטווח ארוך, א"ע) ניתן לציין פוזיציות במגזר האנרגיה, כמו השקעה ברציו ובזן, וכן חשיפה למניות הבנקים".

בכל הנוגע לצפוי במהלך השנה הקרובה כתב כהן למשקיעים כי "אנו ממשיכים לנקוט בגישה דפנסיבית שבאה לידי ביטוי בחשיפה נמוכה נטו למניות. לתחושתנו, כתוצאה מהאינפלציה ועליית הריבית, יכולתו של הצרכן הממוצע לצרוך נפגעה, ולאירוע זה השפעות משמעותיות על הביקושים. יש קושי להחזיר לצרכן את כוח הקנייה בלי לשמר את האינפלציה. העולם עדיין סובל מאפקט פוסט־קורונה, מעשור שבו מחיר הכסף היה נמוך ומחירי נכסים רבים האמירו, כשברקע סיכונים גיאו־פוליטיים. תסריט שלילי יכול להגיע מירידת מחירי הנדל"ן, בעיקר למגורים, שזינקו בעשור האחרון. ירידה משמעותית במחירים יכולה להעמיק את החולשה הכלכלית שהעולם מצוי בה. להערכתנו, השווקים ימשיכו להיות תנודתיים".

מי שהציגה ביצועים חלשים במיוחד ב־2022 הייתה ספרה, אחת מחברות קרנות הגידור הגדולות בישראל, לצד נוקד קפיטל, אלפא ו־ION. הקרן שלה שמתמחה בהשקעות במניות חו"ל, ספרה גלובל אקוויטי, צנחה בכמעט 27% במהלך 2022, זאת בשעה שמדד ההשוואה S&P 500 ירד בכ־19%. עם זאת, מדובר בקרן הקטנה ביותר של ספרה, שחולשת על נתח של כ-1% בלבד מהנכסים שתחת ניהולה. גם הקרן של ספרה שמתמחה בהשקעה במניות בינוניות וקטנות בישראל, ספרה מניות יתר, ירדה בצורה משמעותית (23.7%), אך פחות ממדד ההשוואה, ת"א־SME60 שצנח ב־33%. גם זו קרן קטנה יחסית. הקרן הגדולה והמרכזית של ספרה, ספרה מאסטרפאנד, ירדה ב־13.4%, מעט יותר ממדד ההשוואה ת"א־125, שירד בכמעט 12%.

במכתב למשקיעים כתבה ספרה, שמובלת על ידי רון סנטור, כי "במהלך השנה ביצענו טרנספורמציה בשיעורי החשיפה ובתמהיל המניות של הקרן. לאור ההאטה הגלובלית ולחצי האינפלציה, הורדנו את שיעור החשיפה למניות ושינינו את אופי המניות בקרן, תוך מיקוד גבוה יותר בחברות איכותיות ונזילות עם פרופיל הגנתי ומאזנים חזקים. כחלק משינוי התמהיל בפורטפוליו, הורדנו את מרכיב ההחזקה בחברות נדל"ן יזמי ונדל"ן מניב, מכרנו חלק מההחזקות במניות צמיחה וטכנולוגיה בעלות רגישות גבוהה לשינוי בשיעורי ההיוון, וחיזקנו את מרכיב המניות הדפנסיביות, כגון מניות טלקום, מזון ואנרגיה". במכתב למשקיעים מציינת ספרה את הפגיעה שספגה מחברת גלובל אונליין שצנחה ב־67%, זאת לצד הזינוק במניות ניו־מד אנרג'י (דלק קידוחים לשעבר) ובזק, שעלו ב־26.8% ו־22% בהתאמה.

קרנות גידור או רק קרנות? גם נוקד, המתחרה הגדולה שמשרדיה ממוקמים במגדל השכן לזה שבו ממוקמים משרדי ספרה ברחוב הארבעה בת"א, לא רוותה נחת השנה. אם כי הביצועים של הקרנות שלה היו קרובים יותר למדדי ההשוואה. כך, למשל, נוקד אופורטיוניטי ירדה ב־10.9%, בעוד ת"א־125 ירד ב־11.8% ותל־בונד תשואות ירד ב־8.3%. נוקד מניות, שגם היא נמדדת ביחס לת"א־125, ירדה ב־12.3%. נוקד לונג צנחה בכמעט 21%, יותר מת"א־125, אך פחות ממדד מניות היתר המקומי. נוקד אג"ח ירדה ב־2.3% בעוד מדד קונצרניות כלליות, שמהווה בנצ'מרק עבורה, ירד ב־6.2% במהלך 2022.

הקרבה של נוקד - שמנוהלת על ידי רועי ורמוס, שלומי ברכה ושי יצחקי - ושל קרנות נוספות לביצועי השוק, היא טריגר לדיון ער למדי שמתרחש ביחס לענף קרנות הגידור, שיש כאלו שטוענים שהוא מכיל בעיקר גופי השקעה סטנדרטיים שמתהדרים בשם קרן גידור מטעמי נוחות רגולטורית, זאת מבלי לבצע פעולות השקעתיות של גידור. בין היתר, קרנות גידור לא מחוייבות לתמהיל השקעות נוקשה, מעבר לזה שאליו הן מתחייבות מול הלקוחות.

על כך אומר מיכה מלכה, מנהל קרן הגידור טוליפ קפיטל, שנמנה על הבודדים שהסכימו לדבר על השנה הקשה של קרנות הגידור בישראל, כי "רוב הקרנות בארץ אכן מוטות לונג. כלומר, השקעה בחברות לאורך זמן. אבל הן כן מבצעות פעולות גידור. אנחנו, לדוגמה, התחלנו את 2022 עם שיעור שורט גבוה של 15%—20%, וזה עזר לנו. בנוסף, שנה כמו 2022 איפשרה להשקיע בדולר כגידור מול שוק המניות". טוליפ קפיטל סיימה את שנת 2022 בירידה של 12.2%, בדומה לבנצ'מרק שלה, מדד ת"א־125.

לגבי הטלטלה הנוכחית והצפוי בעתיד הקרוב אומר מלכה כי "לאחר שנים של הדפסת כסף, זה היה עניין של זמן עד שהאינפלציה תתפרץ, והיא זו שהניעה את הירידות בבורסה. הבנקים המרכזיים העלו ריבית באגרסיביות, אבל המשקיעים הורידו את התינוק עם המים כששלחו מניות של חברות טובות לצניחה חדה. כיום המכפיל הממוצע של אחזקות טוליפ הוא 8. אני לא זוכר מתי המכפילים היו כ"כ נמוכים. אני צופה שבשנה הקרובה הכלכלה תיכנס למיתון, אבל שוק המניות יעלה. זה יקרה כשיסיימו להעלות ריבית ויתחילו לדבר על הורדתה".