"כדי לתרום לקהילה צריך קודם כל להיות עסק טוב כלכלית"

“כדי לתרום לקהילה צריך קודם כל להיות עסק טוב כלכלית. אנחנו מאמינים שאם התרבות היא לעשות טוב זה יעזור לגייס את הטאלנטים שאנחנו רוצים, לפיתוח המנהלים הנכונים, ללקוחות שירצו לרכוש מוצרים מחברה שיש לה תרבות טובה, והיום לשמחת כולנו, גם משקיעים מתחילים להסתכל על זה", כך אומרת אורית גורן, COO ב-JFrog.

לעוד כתבות בערוץ TRUST

לדבריה, אמנם לא מסתכלים על פעילות התנדבותית באוקראינה למשל ושואלים איך זה תורם לרווח ולהפסד, אבל גם לא מנותקים מהפעילות העסקית של החברה ולא עושים דברים שלא מאמינים שיש להם תרומה. "הדוגמא הכי טכנית מתוך העולם התפעולי: ברוב המקרים היעילות התפעולית משרתת את איכות הסביבה וגם אפקטיבית כלכלית כי כאשר אתה מנצל נכון את הבניינים, בונה פחות ומשלם פחות כסף – אין סתירה בין השניים, וברור שעובד יעדיף לבוא למקום בו מתייחסים לזה. עבודה היברידית למשל הוא נושא שיש הרבה סערות סביבו. ברגע שאת מסבירה שיש לזה יעילות כלכלית וכולם בעצם בעלי מניות בחברה יש הירתמות. הדור החדש מודע יותר ומסתכל על נושאים כמו ממשל תאגידי, זה משהו שחשוב לו".

בשונה מחברות מזון, אנרגיה או חומרה, בחברות תוכנה אשר המוצר שלהן אינו מוחשי, קשה יותר לראות את הצורך באדם שיהיה ממונה על תחום האחריות התאגידית. "בחברות הייטק מסורתיות, חומרה או כאלה שיש להן מוצר מוחשי מאוד קל לדבר על נושאים של איכות סביבה ואחריות תאגידית אבל ESG זה הרבה מעבר לזה. גם בתוכנה בסופו של דבר צורכים שרתים, גם חברות הייטק משתמשות בנדל"ן, הנושא של הסעות לעובדים מתל אביב לנתניה – בסוף גם לנו יש חלק במה שקורה לכדור הזה", היא אומרת.

"זה יכול להיות דברים גדולים כמו שימוש בענן ודברים קטנים יותר כמו כלים ממוחזרים בקפיטריות. אנחנו מנסים לתת דגש על כל הנושאים האלה, להתייחס לסביבה שאנחנו חיים בה ולא רק למה אנחנו מייצרים. אחד הדברים היפים הוא שתוכנה באופן כללי תורמת ל-ESG מכיוון שלמשל אם עד אתמול היינו צריכים להכין דגמים, היום בתוכנה אפשר לעשות הדמיות ובעזרת פיתוחים חדשים של AI אפשר להגיד למקומות בהם לא נצטרך כל כך הרבה חומרה ופסולת".

פעם כל הנושא של אחריות תאגידית היה מתורגם להתנדבות או תרומה, דברים שאינם נוגעים במהות העסקית של החברות, מה שונה היום?

"בכל מה שקשור לעולם החברתי זה הרבה מעבר למה שאנחנו רגילים. לג'ייפרוג יש ספר ערכים שהוא הבסיס לכל מה שאנחנו עושים: את מי אנחנו מקדמים ולצערי גם את מי אנחנו משחררים מהחברה כי אנחנו מאמינים שהוא לא בא בהלימה עם התרבות שלנו. אחד הפרקים החשובים בספר הזה הוא שאנחנו חברה שצמחה מתוך קוד פתוח במטרה לעזור לקהילת הפיתוח. מאז ועד היום, 14 שנים, אנחנו דואגים לעשות דברים שפועלים למען קהילת הפיתוח. יש הרבה מאוד תרומה לקהילת הפיתוח והרבה נושאים שבהם אנחנו גאים לתרום לקהילה שמסביבנו עם דגשים שקבעו העובדים שלנו, אחד מהם הוא מוביליות חברתית, לא רק בישראל - כך שאנחנו עם עמותות כמו יוניסטרים אנחנו מסייעים במוביליות חברתית – את המחשבים שלנו אנחנו ממחזרים ותורמים לסטודנטים שצריכים אותם.

במהלך משבר הקורונה, היא מספרת, ג'ייפרוג שלחה סיוע להודו ובמשבר באוקראינה יצאה משלחת מהחברה לגבול פולין לסייע שם בשטח. "נסענו לתרום את הזמן והכישורים שלנו. במקרה הזה זו הייתה דוגמא לכמה כישורים של Leadership עוזרים במשבר פליטים בגבול. הנושא של פעילות חברתית מטופל בהרבה מאוד מובנים וגם בו יש צורך למסד, לקבוע יעדים, להגדיר מטרות מאוד ברורות ולדעת איך אתה מודד אותו. איך זה תורם לעובדים, לתחושתם. זה אחד הדברים שמביאים ומשאירים אצלך אנשים מתוך התחושה שהם עושים מעבר לשינוי עולם התוכנה".

החלק השלישי של ESG הוא ממשל תאגידי ובנושא הזה אחד הדגשים, אומרת גורן, הוא פרטיות גם מנקודת המבט של העובד שרוצה לוודא שהחברה שומרת על פרטיותו. "כרטיס התן ביס למשל, או השימוש ב-SLACK לא מאפשר למעסיק למכור את הדאטה בייס הזה ובאופן כללי אנחנו צריכים לוודא שאנחנו שומרים על פרטיות העובדים. אם אנחנו שמים מצלמות אבטחה בחברה אנחנו רוצים לוודא שהם לא משמשות לרעה. נושא נוסף מאוד משמעותי בממשל תאגידי הוא מבנה הדירקטוריון. אנחנו חברה עם דירקטוריון מאוד מגוון. בנוסף, כל הנושא של סייבר, איך החברה מגינה על עצמה גם הוא נכנס בקטגוריה זו".

* ערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל נולד מתוך רצון להוביל חברות לקחת אחריות בתחום האימפקט ולייצר שינוי דרך פרויקטים בעולמות ה-ESG.