ברקת איים בשיימינג על חברות המזון, אבל בסוף הן ביישו אותו

שר הכלכלה ניר ברקת איים בשיימינג על חברות מזון שלא יבטלו העלאות המחירים, וספג הפסד צורב: הן גם יעלו מחירים וגם לא יחשפו שיעורי רווחיות, לאחר שברקת ויתר על דרישת מאגר הנתונים. מלבד זאת הוא הכשיר את הקרקע לגל התייקרות עתידי כשקבע שהן מפסידות כסף וחשופות לעלייה במחירי התשומות ואי הוודאות המשקית.

ברקת החתים על הסכם אי העלאת מחירים חברות שכלל לא הודיעו על כוונה להעלות מחירים, ובהן תנובה, טמפו, החברה המרכזית למשקאות קלים ודיפלומט. מי שסירבו לחתום על ההסכם חסר המשמעות הן אסם, שסטוביץ, ויסוצקי, יוניליוור, יכין, ויליפוד, בית השיטה, אחוה וזוגלובק, אותן הכניס ברקת לרשימה שחורה, והוא יעדכן באשר לצעדים שיינקטו נגדן. ברקת ניצל את ההזדמנות להזכיר שוב כי הוא ימשיך לפעול להחלפתה של מיכל כהן, הממונה על התחרות, כדי למנות גורם "עוצמתי, אקטיבי ומרתיע".

ההתחייבויות שקיבל ברקת מחברות כמו שטראוס, שהעלו מחירים, הן חסרות משמעות שכן הן ממילא לא התכוונו לייקר בחודשים הקרובים את המוצרים שמחיריהם עלו החודש, וממילא נערכו להעמיק מבצעים לפסח כבכל שנה. למרות זאת, בתמורה לסולם שנתנו לו לרדת מהעץ שטיפס עליו בשבוע שעבר, סיפק ברקת לחברות את הדבר החשוב להן מכל: הכשר להעלאת מחירים נוספת השנה. בהודעה שהוציא ברקת ציין כי "מדובר בהסכמה מחייבת שיש בצידה הפסד כספי משמעותי במיוחד נוכח העלייה בתשומות הייצור במשק ואי הוודאות המשקית בעקבות הורדת דירוג האשראי". מרגע שהשר מצהיר שהחברות מפסידות כסף, הוא מסביר במקומן מדוע ייאלצו להעלות מחירים במחצית השנייה של השנה. לכך הוסיף ברקת בונוס בדמות נסיגה מדרישתו מהשנה שעברה שהחברות יחשפו את נתוני הרווחיות שלהן בפני המפקח על המחירים. במקום זאת, יאשרו החברות מרצונן העברה של חלק מסוים בלבד מהנתונים.

ברקת התעלם במשך חודש מהודעות החברות על כוונתן להעלות מחירים. רק אחרי שנכנסו חלק גדול מההתייקרויות לתוקף, נזכר ברקת להתערב בנושא וזימן ללשכתו את מנכ"לי חברות המזון בניסיון להבין מה הסיבות להתייקרויות ולשכנע אותם לחזור בהם.

החברות הסבירו לברקת את הגורמים להתייקרות ודחו את בקשתו. בעקבות כך שיגר השר הודעה חריגה בה האשים את חברות המזון ברצון בחזירות: "לצערי קריאותיי להקפאת מחירים בתקופה זו לא נענו. מדובר ביריקה בפרצופו של ציבור הצרכנים אשר נאמן לכם ומעשיר את קופתכם".

ברקת הציב בפני החברות אולטימטום, שלפיו אם לא יחזרו בהן ייכנסו לרשימה שחורה ויעברו ביוש רגולטורי. לאחר שפקע האולטימטום והחברות לא נענו, האריך אותו ברקת עד אתמול, וכדי להציל את כבודו שנרמס על ידי החברות שסירבו לבקשתו רקח דיל שיצר נזק ממשי לציבור הצרכנים, שיאלץ להתמודד לא רק עם גל ההתייקרויות הנוכחי, אלא עם אחד נוסף על ידי חברות שאולי כלל לא תכננו להעלות מחירים. ברקת למעשה שכפל את התרגיל שהציג בשבוע שעבר, במסגרתו הסכימה החברה המרכזית לבטל העלאת מחירים שכלל לא תכננה להוציא לפועל בתמורה ללגיטימציה להעלות מחירים אחרי פסח או יום העצמאות.

בדרכו להסכם הכניעה מול הספקים התעלם ברקת לחלוטין מחלקם של הקמעונאים הגדולים בעליות המחירים. אותם קמעונאים שמחזיקים מותג פרטי החולש על 25%־28% מהמכירות, ושאת מחירי מוצריו הם מעלים ללא כל הודעה מוקדמת וללא מגבלות והפגין התנהלות כושלת, שבולטת בהשוואה לשרי האוצר והכלכלה בממשלות קודמות כמו כחלון, שהוביל לביטול העלאת מחירים של אסם בשנת 2018, וליברמן וברביבאי, שהובילו לביטול העלאות מחירים של אסם ודיפלומט ב־2020.