הכנסת החליטה אתמול: החלשים ייפגעו הרבה יותר

בראשית העשור התנהל בבג"ץ דיון בשאלה כמה תורחב רשימת האנשים שאסור לנתק להם חשמל. הרשימה המקורית היתה מצומצמת מאוד. אבל עוד לפני פסק הדין הוסיפה רשות החשמל אנשים שיש להם מכשירי הנשמה, מיטות סיעודיות חשמליות וכיסאות גלגלים חשמליים. אם החוק היה קובע כבר אז שהחלטות שרים פטורות מעילת הסבירות, אפשר היה פשוט לעגן את הרשימה המקורית בהחלטת שר.

אחת הסיבות שלעילת הסבירות חשיבות מיוחדת בנושאי הזכויות החברתיות היא שהן לא זכו עדיין להכרה חוקתית מלאה בישראל. וכך, משמעות ביטולה היא שלחלשים יהיה מעתה הרבה יותר קשה לערער על החלטות שרירותיות ואכזריות של הממשלה, ומשרדי הממשלה הרבה פחות יפחדו לפגוע בהם. שרים יוכלו מעתה לבטל הנחות לחלשים ללא סיבה סבירה. ובממשלה שמושפעת כל כך מקרן קהלת, יש כמובן לעניים ונכים הרבה יותר סיבות לדאגה.

אחד המקרים החברתיים הבולטים של שימוש בעילת הסבירות היה מקרה שבו ביטל בית המשפט העליון בשנת 2000 תקנה של ביטוח לאומי שקבעה שתשלום קצבת הנכות לנכה שערער על דרגת הנכות שנקבעה לו יעוכב עד תום הדיון בערעור. מצב כזה הפך את הערעור לבלתי אפשרי עבור נכים רבים. ב־2006 הורה בג"ץ לממשלה למגן את הכיתות ביישובי עוטף עזה ולא להסתפק במרחבים מוגנים. הוא קבע שהעדפת השיקולים התקציביים על הסיכון הביטחוני חורגת ממרחב הסבירות.

27 ארגונים המסייעים לאנשים עם מוגבלות חתמו על נייר עמדה שיזם ארגון בזכות לזכויות אנשים עם מוגבלות המביע חשש כבד מהשפעת ביטול עילת הסבירות. הנייר מפרט שתי דוגמאות חשובות לשימוש החברתי שעשה בג"ץ בעילת הסבירות. במקרה אחד פסק שהתעריף השעתי שקיבלו עמותות לטיפול בילדים אוטיסטים נשחק עד שהפך לבלתי סביר. במקרה שני הוגשה במהלך הקורונה עתירה כנגד ההחלטה שהתקבלה שלא לאפשר להורים ובני משפחה לבקר ילדים ונערים שנמצאים במוסדות ומעונות, והיא היתה מהגורמים לשינוי המדיניות.

אחד השימושים העדכניים ביותר של בית המשפט בעילת הסבירות היה ההחלטה שלו שלא לאפשר לשר האוצר אביגדור ליברמן לבטל את ההנחה למשפחות אברכים במעונות יום בלי תקופת הודעה מספקת מראש. זאת כחלק מעיקרון המבוסס על עילת הסבירות ששינוי בהקצאת משאבים מחייב תקופת היערכות סבירה. פסק הדין של בג"ץ טרפד בפועל את ביטול ההנחה לאברכים.

על הקושי לממש זכויות חברתיות תקשה מאוד הקביעה בחוק שבית המשפט לא יוכל לחייב שר להפעיל סמכויות בשל חוסר סבירות. עד ביטול עילת הסבירות החוק חייב את הממשלה לספק שירות רפואי בזמן סביר. עמותת "בזכות" עתרה כדי לחייב את הממשלה לפעול לקיצור התור של שנה וחצי לטיפול נפשי בקופות החולים. כעת, החוק החדש יקשה על בית המשפט לחייב את השר להפעיל סמכות בשל חוסר סבירות. החוק החדש לזכויות אנשים עם מוגבלות מחייב את משרד הרווחה להעביר אותם ממוסדות לקהילה. אבל לאחר ביטול עילת הסבירות, אם השר יימנע מכך, לא יהיה ניתן לחייב אותו לעשות זאת.

את הבעיה יחריף אובדן החשש של משרדי הממשלה מהפעלת עקרון הסבירות. כיום, למעשה, עוד לפני שההחלטות מתקבלות, מופעל מנגנון סינון ראשוני בשם עילת הסבירות. אחראית קידום מדיניות בעמותת "בזכות", ד"ר עדית סרגוסטי, מסבירה ש"עצם הידיעה שאפשר לעתור לבג"ץ, גורם לקובעי המדיניות להיזהר מקבלת החלטות לא סבירות".

ראש תחום רווחה וקיום בכבוד באגודה לזכויות האזרח עו"ד משכית בנדל אומרת שבנושאים חברתיים יש חשיבות רבה להחלטות הדרג המקצועי, וביטול עילת הסבירות ייצור "אפקט מצנן". לדבריה, "אם השר יכול לקחת את הסמכויות או אם ירצה להעיף את הדרג המקצועי, אז השר יקבע את המדיניות מלמטה עד למעלה".

התקווה היא שחלק מהנזק שייגרם לזכויות החברתיות בשל ביטול עילת הסבירות, יוכל בג"ץ לתקן באמצעות עילת המידתיות. עם זאת, מדובר בעילה שבית המשפט פיתח בינתיים הרבה פחות מאשר את עילת הסבירות. לדברי ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, החשש הגדול לזכויות החברתיות מביטול עילת הסבירות הוא מהיעדר תקציב. "זכויות חברתיות נוצרות במדינה מתפקדת שיש בה מינהל תקין ופחות שחיתות, כי צריך שיהיה כסף לחלק.

"ברגע שאתה יכול להחליף את היועצת המשפטית ובכירים באוצר באנשים לא כשירים, יהיה למדינה הרבה פחות כסף לחלק והשכבות החלשות ביותר ייפגעו".