שר האנרגיה לחץ, והאוצר לא יוכל להגביל ייצוא גז מישראל - למרות חשש למחסור בעתיד

כשהמעבר לאנרגיה מתחדשת בישראל מתעכב – ובין כה יעדי המדינה בתחום אינם עולים על 30% במשק החשמל, בעשרות השנים הקרובות, יישאר הגז מקור האנרגיה העיקרי בישראל. כדי להבטיח מצב שבו במשרד האנרגיה לא נכנעים ללחץ החברות ומאפשרים להן לכלות את מאגרי הגז במהירות כשהצורך בשווקים העולמיים גבוה, במשרד האוצר קבעו בטיוטת חוק ההסדרים שפורסמה בחודש שעבר, כי ייצוא גז יהיה כרוך בקבלת אישור משר האוצר, ולא רק בהחלטת הממונה על הנפט במשרד האנרגיה. אלא שמטיוטת חוק ההסדרים כפי שפורסמה אתמול – אותה דרישה נעלמה לחלוטין. ל״כלכליסט״ נודע ששר האנרגיה ישראל כץ הביע התנגדות נחרצת, ודרש להסיר את הנושא מהפרק ללא סייגים.

מחירי האנרגיה שנסקו בעולם והחרם העולמי על הגז הרוסי בשל פלישת רוסיה לאוקראינה, הגדילו בשנה החולפת את התיאבון של חברות האנרגיה הישראליות לייצוא מהיר של מאגרי הגז המקומיים לשווקים העולמיים. אלא שבשוק המקומי מזהירים שהגדלת הייצוא עלולה לבוא על חשבון המשק המקומי, וללא ניהול אחראי – להותיר את תושבי ישראל עם מאגרי גז המתרוקנים לטובת מדינות אחרות, בעוד שתחנות הכוח הפחמיות והמזהמות יעבדו במלוא המרץ.

חברות הגז המקומיות לוחצות על משרד האנרגיה כדי להגדיל את יכולתן לייצא לשווקים עולמיים, שעה שהמחיר אותו הן מקבלות עבור ייצוא גז גבוה לעומת מכירתו בישראל. אך ביום ג׳ השבוע, הזהיר בדיון בכנסת סמנכ״ל התפעול בחברה הממשלתית לניהול מערכת החשמל (נגה), כי גם בימים אלה, אין די גז לצרכי המשק המקומי, וכי שיפור בנושא יתרחש רק ככל שייצוא לא יגדל, לאחר שבחודש דצמבר התריעה החברה על הצורך להגביל את מכסות הייצוא על מנת להבטיח המשך עצמאות אנרגטית באספקת צרכי משק החשמל.

במשרד האנרגיה אומרים כי ״הניסיון של משרד האוצר לשנות את הכללים הללו ללא כל בסיס או צורך, היה תמוה מלכתחילה ולכן הוסר משולחן הדיונים. החלטת הממשלה הנוגעות לשמירה של גז טבעי למשק המקומי וביחס לייצוא הגז הטבעי הישראלי קבעה הן את כמויות הייצוא האפשריות והן את המתווה לאישור ספציפי של כל עסקת ייצוא. לפי החלטת הממשלה, נקבע כי הממונה, בהתייעצות עם רשות הגז הטבעי ובאישור שר האנרגיה, יאשר את בקשות הייצוא. כל זאת בתוך המסגרת הכוללת של הייצוא אותה כבר אישרה ממשלת ישראל ותוך שמירה על אמינות האספקה למשק המקומי״.

כבר כיום ישראל מייצאת גז בהיקף נרחב. בתשעת החודשים הראשונים של 2022 יוצאו כ-6.5 BCM, לעומת 8.42 BCM לשוק המקומי. חברות הגז מבקשות להרחיב את התפוקה של מאגר לוויתן ושל מאגר תמר ביותר מ-15 BCM בשנה, כשלפי חישוב של ארגון ״לובי 99״ שהוצג השבוע בוועדת קרן העושר, גם בהיקף היצוא הקיים ישראל תאלץ לייבא חלק מהגז שהיא צורכת כבר בשנת 2039 ואם תאושר הרחבה של התפוקה והיצוא, הגז במאגרים הישראלים עלול להיגמר כבר ב ב-2044, וישראל תאלץ להתבסס על יבוא גז, כאשר היא אף נטולת מתווה מעבר ארוך טווח לאנרגיה מתחדשת (יעדי ישראל בתחום עומדים על 30% אנרגיה מתחדשת במשק החשמל בשנת 2030).

בין השנים 2021 ל-2022 חלה עלייה בשימוש בפחם בישראל, למרות ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות החמורות הגלומות בכך. לאורך השנה, התרחשו אף מקרים שבהם חברת החשמל ויצרני החשמל הפרטיים נאלצו להשתמש בפחם ובסולר, בשל מחסור בגז, זאת בין היתר בשעת פעולות תחזוקה באסדת תמר. הסבת תחנות הכוח הפחמיות לגז – מתעכבת. בשל כך, צפוי גידול של 675,000 טון בשימוש בפחם בשנים 2023-2025 לעומת המתוכנן, כך לפי נתונים שהציגה השבוע חברת החשמל בכנסת, בהשוואה לצפי שימוש שהציגה באוקטובר 2021.

לדברי מרב דוד, סמנכ"לית ״לובי 99״, ״הרחבת ייצוא הגז עלולה לפגוע הן בביטחון האנרגטי של המשק הישראלי והן בתחרות במשק הגז. אנחנו לא נכנסים לויכוח אצל מי הסמכות, לדעתנו צריכה לקום בדחיפות ועדה שתקבע את מדיניות יצוא הגז ומסקנותיה יאושרו על ידי הממשלה כך שהסיכון למחסור בגז ינוהל בוודאי לאור הלקחים של משבר האנרגיה באירופה. אני לא מניחה שיש ממשלה שתרצה בהחלטותיה להביא את ישראל למצב דומה".

משרד האוצר סירב להגיב לכתבה.