הממשלה אישרה הקמת יישוב חדש בעוטף עזה, התנגדות האוצר נעלמה

על חשבון העיר נתיבות, הממשלה הצביעה היום בעד הקמת היישוב חנון (שם זמני), כשמשרד האוצר בראשות בצלאל סמוטריץ' תומך בהחלטה. בינואר 2022 אושרה הקמתו של היישוב על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, אז בראשות שלומי הייזלר, שהוא כיום מנכ"ל משרד האוצר. אלא שאם לפני שנה משרד האוצר התנגד נחרצות להקמת היישוב, לאחר שלא נמצא לו שום מקור תקציבי, כיום התנגדות גורמי המקצוע לא נשמעה.

את היישוב חנון יזם משרד הבינוי והשיכון ולפני שנה כאמור, אושר התזכיר התכנוני שהוכן על ידי המינהל לענייני הכפר במשרד. היישוב המתוכנן צפוי לקום בנגב המערבי - בעוטף עזה בסמוך לעיר נתיבות וצפוי להיות ישוב קהילתי מעורב לדתיים וחילונים, ולכלול כ-500 יח"ד של צמודי קרקע. הוא נמנה על שורה של ישובים שקיבלו את אישור המועצה הארצית וכעת גם את אישור הממשלה לצורך קידום הקמתו, לצד ישובים רבים שקידומם מתעכב שנים ארוכות.

לפי הודעת משרד השיכון היום, הקמת חנון צפויה לחזק את האחיזה והעשייה המתמשכת באזור זה של המדינה (עוטף עזה), וכן נמסר על ידם כי תהליך הקמת היישוב תהיה מהירה ותחסוך עלויות בפיתוח, ללא פגיעה בסביבה ובנוף באזור. אלא שרק לאחרונה הציג משרד האוצר עמדה מנומקת המתנגדת להקמת היישוב. ב-8 בנובמבר 2022 התקבלה החלטת ממשלה ראשונה בנושא הקמת היישוב, אך כחלק מההחלטה הוטל על האוצר לגבש חוות דעת מקצועית וזאת בהתאם לנוהל קבלת החלטות בנושא הקמת יישובים חדשים. במסמך שפרסם אגף התקציבים באוצר ב-19 בינואר 2022 נכתב בין היתר, כי הקמת היישוב תעלה למדינה 40 מיליון שקל למוסדות ציבור וכ-83 מיליון שקל עבור תשתיות, שתי הוצאות שלפי המסמך אין להן מקור תקציבי.

באוצר גם התייחסו לאופציה המועדפת על ידם להרחבת העיר נתיבות במקום הקמת ישוב וילות חדש, "בשל הקרבה הגיאוגרפית, יחידות הדיור שיבנו ביישוב החדש חנון הינן למעשה מענה חליפי ליחידות דיור שהיו יכולות ועתידות להיבנות בעיר הסמוכה, נתיבות. קרי הקמת היישוב החדש תבוא על חשבון המשך הרחבת העיר נתיבות", לשון המסמך. עוד נכתב על הפגיעה בנתיבות, כי "נתיבות מדורגת בדירוג 3 במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס, בעוד צפוי כי היישוב החדש חנון יהיה בעל דירוג גבוה בהרבה, בדומה לישובים חדשים אחרים בדרום הארץ, ובהתאם הוא צפוי למשוך אליו הן את אוכלוסייה החזקה מהעיר נתיבות ומהסביבה".

עוד ציינו באוצר את העלות הגבוהה של הקמת היישוב החדש בהשוואה להסתמכות על תשתיות של ישוב קיים ועל מתן שירותים מוניציפאלים נפרדים. לפי האוצר, עלות הפיתוח של חנון תעמוד על 50 מיליון שקל מעבר לפיתוח דומה בעיר נתיבות. לא רק האוצר התנגד לתוכנית, גם העיר נתיבות הגישה התנגדות ובה כתבה כי הקמת היישוב, "מהוה תחרות ישירה ולא הוגנת לעיר נתיבות. כבר היום יש זליגה של אוכלוסייה חזקה אל היישובים הכפריים הרבים המקיפים את נתיבות...היישוב החדש עלול להיות אבן ריחיים נוספת וכבדה אף יותר על נתיבות, המנסה לאזן ולחזק את אוכלוסייתה".

בנתיבות מתגוררים כיום כ-50 אלף תושבים והוא ישוב שנמצא בתנופת צמיחה, בבחירות האחרונות נתנו תושבי נתיבות את קולם בעיקר ל-4 מפלגות עיקריות, ש"ס (42.5%), הליכוד (27.5%), הציונות הדתית (15%), ויהדות התורה (כ-6%). שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף שכאמור משרדו קידם את הקמת הישוב אמר, כי "זהו יום מאושר עבורי ועבור כלל אזרחי ישראל, הצבתי בראש מטרותיי להמשיך לבנות, לפתח ולחזק את ההתיישבות. הישוב החדש צפוי לתת מענה לביקושי ההתישבות באזור, ויחזק את גבולנו הדרומי מול רצועת עזה". מהחברה להגנת הטבע נמסר: "מכל הבחינות - כלכלית, חברתית, סביבתית, נופית ואקולוגית - יש עדיפות ברורה וחד משמעית, לעיבוי וחיזוק יישובים חדשים, על פני הקמת עוד ועוד, יישובים חדשים".