לא רק הייטק: בגלל מחסור - מדינות מציעות תנאים משופרים לאחים ואחיות מכל העולם

המחיר של כמעט שלוש שנות קורונה כולל גם את עזיבתם של מיליוני אחיות ואחים את המקצוע, זאת לאחר שנשברו תחת השעות הארוכות והשכר הנמוך, ומעמיקים בכך את המשבר בבתי חולים שגם ככה סובלים ממחסור קריטי בכח אדם. כעת לאחר שהוסרו מרבית הגבלות התנועה של ימי הקורונה, מדינות כמו גרמניה, ארה"ב, האמירויות וסינגפור מגבירות את המאמצים לייבא אליהן צוותי סיעוד זרים ובעלי מקצועות בתחום הרפואה בעזרת הבטחות לזירוז הליך הוצאת הוויזה ושכר גבוה יותר.

לפי תחזיות המועצה הבינלאומיות לסיעוד המחסור צפוי להתרחב בשנים הקרובות ל-13 מיליון. היא תסיים את הלימודים בתזמון טוב: ההוצאות על כח אדם בסקטור הבריאות צפויות לעלות ב-6.9% בשנה ל-63 מיליארד דולר עד 2030, כך לפי הערכות מכון המחקר Grand View Research. "ישנה אי התאמה בין היצע עובדי הסיעוד והביקוש לשירותי בריאות", אמר הווארד קאטון, מנכ"ל חברת ICN מז'נבה. "השוק הפך הרבה יותר תחרותי".

ההגירה של עובדי מערכת הרפואה נמשכת כבר עשורים. מקרב המדינות החברות ב-OECD, בארה"ב ובבריטניה יש את המספר הגדול ביותר של אחיות ואחים שהוכשרו במדינות אחרות, אך הריכוז שלהם גבוה יותר במדינות אחרות. כך למשל, לפני פרוץ המגפה, בסביבות אחת מכל ארבע אחיות בניו זילנד ובשוויץ למדו במדינות זרות, השיעור הגבוה ביותר בקרב 38 המדינות החברות ב-OECD.

פיליפינים, היצואנית הגדולה בעולם של אחים ואחיות, היא המדינה המצויידת בצורה הטובה ביותר לסייע בפתירת המחסור העולמי בעובדי סיעוד בבתי חולים ובמרפאות.

ממשלת גרמניה הודיעה כי היא מעוניינת לגייס 600 אחיות ואחים פיליפינים לבתי החולים ולבתי האבות במדינה, ומציעה למועמדים המתאימים כיסוי הוצאות הנסיעה, לימודי שפה, בונוס למי שעובר מבחן במועד הראשון וסיוע במציאת מגורים, כך לפי הודעה שפרסמה בתחילת ספטמבר השגרירות הגרמנית במנילה בעמוד הפייסבוק שלה.

בחודש שעבר גם נפתחו שיחות בין הפיליפינים וסינגפור לגבי הגדלת גיוס האחיות ועובדים אחרים בסקטור הבריאות מהפיליפינים. עם זאת פיליפינים אינה האופציה היחידה. באיחוד האמירויות הערביות חתמו בפברואר על הסכם עם הודו, שכולל אישור מזורז לוויזה עבור עובדים מיומנים, ביניהם אחיות. באפריל הודיעו באמירויות כי יעניקו "ויזות זהב" – שמאפשרות לעובדים להתגורר במדינת המפרץ במשך עשר שנים מבלי להזדקק לספונסר כפי שדרוש לרוב לעובדים זרים – ל"גיבורים" בחזית המלחמה במגפה. במקביל בשנה האחרונה חתמה בריטניה על הסכמים נפרדים עם קניה, מלזיה ונפאל להעסקת עובדי רפואה מובטלים עם פוטנציאל לכיסוי חלק מהוצאות הנסיעה ועלויות ההכשרה.

עם זאת, בארגון הבריאות העולמי (WHO) הזהירו מהסיכונים הפוטנציאלים המתלווים להגברת הגיוסים, בייחוד למדינות מפותחות. מבחינה היסטורית עלו גם חששות לגבי זכויות האדם ותנאי העבודה של העובדים שגויסו לעבודה במדינות זרות. בכינוס השנתי של הארגון שנערך במאי, ביקשו הבכירים מהמדינות והמוסדות להבטיח שהם מקפידים על סטנדרטים אתיים לגיוס, כך שלא ירוקנו מדינות מכח אדם קריטי. "בלי מאמצים מסוג זה, לביקוש בהובלת השוק או בשל המגפה לעובדים זרים עלולה להיות השפעה ישירה או עקיפה על הגישה לשירותי בריאות במדינות אחרות", טענו בארגון הבריאות. אכן, בפיליפינים עומדים בפני מחסור בעובדי סיעוד, ובמדינה התפתח דיון פוליטי ממושך האם להמשיך ולאפשר לכל כך הרבה אחיות ואחים לעזוב.

מריה רוזאריו וורג'רי, האחראית על משרד הבריאות הפיליפיני, טענה כי בתי החולים והמרפאות במדינה מתמודדים עם מחסור של כ-106 אלף אחיות. לפיכך, היא מעוניינת לשמור על הגבלה של 7,500 עובדי מערכת הבריאות שרשאיים לעזוב את המדינה בכל שנה. אולם, הנשיא החדש פרדיננד מרקוס ג'וניור אמר כי בכוונתו להגדיל את המכסה. אחיות ואחים פיליפינים שמהגרים מרוויחים לרוב הרבה יותר מאלו שנשארים ועובדים בשוק המקומי. בסביבות 9% מהתמ"ג במדינה מקורו בתשלומים המוחזרים למדינה, כך שעובדי הרפואה המרוויחים יותר במדינות אחרות יכולים לספק דחיפה לכלכלה המקומית. מרבית הסטודנטים החדשים לסיעוד מכוונים לעבודה במדינות אחרות, כשמלחמת המחירים על העובדים נחשבת לאחד הגורמים העיקריים לעלייה במספר הנרשמים ללימודים.

לפי פינמה קורפ (Phinma Corp) המפעילה מספר מוסדות לימוד בפיליפינים, מספר הסטודנטים לשנה ראשונה בתוכנית ללימודי סיעוד הנמשכת ארבע שנים זינק מאז 2019 בקרוב ל-400% ועומד על כ-6,000 סטודנטים, מעל ליעד שהוצב עבור 2025. גם במוסד Our Lady of Fatima University ללימודי סיעוד דיווחו על עלייה במספר הנרשמים.

כך למשל איליין נוקול טורס (19) סטודנטית שנה שנייה לסיעוד מהפיליפינים מאמינה שהתואר יפתח עבורה הזדמנויות לאיכות חיים גבוהה יותר. היא מעוניינת לעבוד במדינה עם מערכות בריאות וציוד רפואי טובים יותר ושכר גבוה. "יהיה קשה ביותר להישאר" בפיליפינים אחרי סיום הלימודים, הדגישה טורס שנאלצת לבצע נסיעות הלוך ושוב שאורכות שש שעות כדי להשתתף פיסית בשיעורים באוניברסיטת מנילה, זאת בנוסף לקורסים מקוונים.

אך כאמור חלק מהמומחים מזהירים מדינות מניסיון למלא את המחסור שלהן בעובדי רפואה באמצעות שינוי מדיניות ההגירה בלבד. "יש אוכלוסיה" גדולה של אחיות בפיליפינים, "אך הם לא יוכלו לספק אחיות לכל העולם", אמר גאטן לפורטון, כלכלן בכיר ב-OECD. לדבריו, הממשלות צריכות גם להעלות את השכר ולהגדיל את התקציבים להכשרת אחיות ואחים חדשים בבית.

אוסטרליה היא דוגמה למדינה שפועלת בשני המישורים. הממשלה בראשותו של אנתוני אלבניזי מגדילה את מכסת המהגרים המיומנים ב-35 אלף ל-195 אלף. ברמה המקומית, הממשלה במדינת ויקטוריה פועלת להעלאת ההיצע המקומי של עובדי רפואה והכריזה על חבילה בגובה 270 מיליון דולר אוסטרלי (175 מיליון דולר) ל"תמיכה בגיוס ובהכשרה של 17 אלף אחיות ומיילדות במערכת הבריאות" החל מ-2023.

לנוכח הביקוש הרב טורס וחבריה ללימודים מעריכים שיעמדו בפניהם אפשרויות נרחבות בכל הנוגע למדינות בהן יוכלו לעבוד לאחר סיום הלימודים, כך לדבריו של כריסטופר טאן, מנהל חטיבת החינוך בחברת פינמה המפעילה בתי ספר ללימוד סיעוד. "בעבר הסטודנטים היו ממוקדים יותר על עבודה בארה"ב או בקנדה", אבל יש להם יותר אפשרויות עכשיו, אמר טאן בריאיון. "לסטודנטים שלנו יש תחושה ברורה לגבי הביקוש", הוסיף. "הסטודנטים לרוב נמצאים שניים או שלושה צעדים לפנינו".