תורת הפערים בכדורגל האירופי: דרוש בדחיפות שער שוויון

הנתונים הכספיים המלאים של אופ"א לעונת 2021/22 מצביעים על התרחבות הפערים בין המועדונים הגדולים והעשירים של אירופה לבין המועדונים הקטנים יותר, אלה שלא הצליחו להעפיל לתחרויות האירופיות, בעיקר ליגת האלופות וליגת אירופה.

לפי הנתונים, ההכנסות של אופ"א עלו בעונה זו ב־250 מיליון יורו (8%) ל־3.5 מיליארד יורו. ההכנסות נטו עמדו על 2.9 מיליארד יורו, שמתוכם 190 מיליון יורו נשארים ברזרבות של אופ"א וכ־2.7 מיליארד יורו מחולקים למועדונים שמשתתפים בתחרויות של אופ"א: 2.03 מיליארד יורו לליגת האלופות, 465 מיליון יורו לליגת אירופה ו־235 מיליון יורו לקונפרנס ליג.

20 מיליון יורו למנצחת

זה ברור שליגת האלופות היא האחראית העיקרית להכנסות של אופ"א (74% מההכנסות השנתיות) ולכן גם זוכה לחלק הגדול מהן. הסכומים שמשולמים לקבוצות בליגת האלופות גדולים פי 3 מאלו של ליגת אירופה והקונפרנס ליג ביחד. הפרסים הכספיים בליגת האלופות גבוהים פי 3.6 מאלו בליגת אירופה ופי 5.5 מאלו בליגה האזורית, אבל ככל שקבוצה מתקדמת יותר בתחרויות המשניות, ככה היא גם "מצמצמת פערים". למשל, הפרס על זכייה בליגת האלופות בלבד (לא ההכנסה של המנצחת, רק הפרס על הניצחון בגמר) גדול פי 2.3 בלבד מזה שהמנצחת בליגת אירופה מקבלת.

הכל מגיע מכך שליגת האלופות מייצרת פי 4.4 הכנסות מליגת אירופה, שמייצרת פי 2 יותר הכנסות מהליגה האזורית החדשה. ההכנסות של אופ"א מזכויות שידור צפויות לצמוח ב־25% מ־2024, ולכן העפלה לתחרויות של אופ"א יהפכו לקריטיות עוד יותר עבור קבוצות הפאר של היבשת. עם זאת, המפעלים האלה הם גם מנוע ליצירת חוסר שוויון ברחבי אירופה. חוסר שוויון שלא מתוקן באמצעות "הפייר פליי הפיננסי" או הרגולציה – שמאפשרים רק לאלו שיש להם כבר הכנסות טבעיות גדולות להשקיע בעצמם.

כספי הזכייה בליגת האלופות הם אסטרונומיים ומאפשרים למועדונים מליגות קטנות יחסית לפתוח פערים כלכליים עצומים על פני מועדונים שלא העפילו לתחרויות אירופיות. למשל, קבוצה שעולה לליגת האלופות מקבלת אוטומטית 15.6 מיליון יורו. כדי לשים את הסכום הזה בפרספקטיבה, צריך להדגיש שרק 10 מועדונים שלא השתתפו בליגת האלופות אבל כן השתתפו בתחרויות אחרות של אופ"א קיבלו מאופ"א יותר מ־15.6 מיליון יורו. כל ניצחון בשלב הבתים של ליגת האלופות שווה 2.8 מיליון יורו ותיקו 930 אלף יורו. העפלה לשמינית הגמר שווה 9.6 מיליון יורו, העפלה לרבע הגמר 10.6 מיליון יורו, העפלה לחצי הגמר 12.5 מיליון יורו ולגמר 15.5 מיליון יורו כשהמנצחת מקבלת 20 מיליון יורו.

הפערים נפתחים עוד יותר לאחר שבאופ"א החליטו שיותר כסף מטורניר אופ"א (יותר מ־30%) יחולק לפי הצלחות בעשור האחרון ודירוג הקבוצות. זה נותן יתרון עצום לקבוצות הגדולות גם ככה.

אלכסנדר צפרין, נשיא אופ"א. "צריך תקרת שכר כמה שיותר מהר" | צילום: Paul Chesterton/Focus Images Ltd

כך, למשל, מתוך ה־2 מיליארד יורו שמועברים לקבוצות ליגת האלופות, כ־30% (יותר מ־600 מיליון יורו) מחולקים לפי דירוג אופ"א וביצועי עבר. כך שהקבוצות המוצלחות ביותר בעבר מרוויחות יותר – גם אם לא רשמו הצלחה מיוחדת בליגת האלופות. ברצלונה, למשל, קיבלה בשנה שעברה 34.1 מיליון יורו על הצלחות עבר שלה בליגת האלופות – 47% מההכנסה שלה מליגת האלופות באותה עונה. רק שתי קבוצות קיבלו יותר מכספי הדירוג (ריאל מדריד ובאיירן מינכן). וברצלונה לא עלתה משלב הבתים בעונה שעברה.

זה בזמן שתשלומי הסולידריות ל־650 מועדוני הכדורגל באירופה שלא משתתפים בתחרויות אירופה עומדים על כ־240 אלף יורו למועדון. סכום זעום ביחס למה שמקבלות המשתתפות בתחרויות האירופיות – כ־60 מיליון יורו בממוצע לקבוצה בליגת האלופות ו־11 מיליון יורו בממוצע לקבוצות שמתחרות בטורנירים האחרים. לשם השוואה, ריאל מדריד וברצלונה קיבלו מאופ"א פי 1.2 מאשר כל 650 המועדונים הללו גם גם יחד.

אז צפרין אמר

עוד מספרים שמסתתרים בנתונים הכספיים המעודכנים של אופ"א כוללים את ההוצאות שלה על ניהול תחרויות שעמדו על 323 מיליון יורו בעוד 105 מיליון יורו הופנו לניהול ותשלום על סיבובי מוקדמות לטורנירים. 140 מיליון יורו (4%) ניתנו למועדונים שלא השתתפו בתחרויות אירופיות ו־10 מיליון יורו הושקעו בניהול ליגת האלופות לנשים.

אם כך, ברור שהפערים רק נפתחים וגדלים בין הליגות (הפרמיירליג תופסת פער עצום משאר הליגות) ובתוך הליגות. והרגולטור אופ"א רק מגדיל אותם. בחודש שעבר אלכסנדר צפרין, נשיא אופ"א, אמר שצריך "תקרת שכר כמה שיותר מהר" לפודקאסט האמריקאי Men in Blazers – אבל הוא מדבר מ־2018 לפחות על הטמעת מנגנונים שונים שיעזרו לסגור את הפערים הבלתי אפשריים והלא בריאים שנפתחו בכדורגל האירופי. אבל בינתיים, אלה נשארים רק בגדר דיבורים מחוץ למגרש.