החוק לפירוק היבואנים הגדולים חוזר לשולחן

היבואנים והמפיצים שוב על הכוונת של הממשלה: הצעת החוק לפירוק המונופולים, שהוצאה מחוק ההסדרים בעקבות מסע לחצים שניהלו היבואנים הגדולים, חזרה אתמול לשולחן. שר הכלכלה ניר ברקת פרסם תזכיר חוק לפירוק מונופולים בשוק המזון והתמרוקים.

התזכיר שפורסם להערות הציבור קובע כי ספק גדול יצטרך לבחור האם לשווק מותגים של יצרן גדול, שמכירותיו גבוהות מ־150 מיליון שקל, או לשווק מותגים של יצרנים בינוניים, שמכירותיהם נעות בין 30 ל־150 מיליון שקל בשנה לפי התנאים הבאים: כל ספק יוכל לספק מוצרים של יצרן גדול אחד בלבד, ואם ירצה לספק מוצרים של יצרן גדול או בינוני נוסף, יוכל לספק בהיקף של עד 50% ממחזור המכירות השנתי ב־2021 של אותו יצרן גדול/בינוני.

המהלך, שמשרד האוצר בחר לגרוע מחוק ההסדרים, הוגש בשינויים, הנוגעים למתן אפשרות ליבואנים להמשיך לשווק מותגים של חברות גדולות, ובלבד שמכירותיהם לא יעלו על מחצית ממכירות הספק עצמו וכן להגדרות הגודל של הספקים, שבגרסה הראשונה עמדו על מכירות של 20–400 מיליון שקל לספק בינוני, והגדרת ספק קטן ככזה שמכירותיו מגיעות עד 20 מיליון שקל בשנה. כך לדוגמא, חברת שסטוביץ, לא תוכל להמשיך לשווק גם את מוצרי קולגייט־פלמוליב וגם את מוצרי הפסטה של ברילה, שמכירותיה עומדות על כ־70 מיליון שקל בשנה ואילו דיפלומט לא תוכל לשווק גם את מוצרי פרוקטר אנד גמבל וגם מותגים שמכירותיהם עומדים על 30 מיליון שקל ומעלה בשנה.

החוק נוגע כאמור רק ליבואנים ולמפיצים, כך שיצרני המזון הגדולים לא יפגעו משמעותית בשלב זה ויאלצו לכל היותר להיפרד מהפצת מותגים שאינם בבעלותם, כמו הפצת משקאות פריניר על ידי תנובה או ממרח החמאה של ארלה על ידי שטראוס. יחד עם זאת, בכוונת משרד הכלכלה לפעול בהמשך גם לצמצום כוחן של יצרניות המזון הגדולות, אם כי עדיין לא נבחנה הדרך בה ינקוט.

השר ברקת תקף את היבואנים ואמר: "במשך עשרות שנים חגגה קבוצה קטנה של מונופולים על הגב של אזרחי ישראל ומנעו תחרות בכל דרך אפשרית. המטרה שלהם הייתה להתעשר על חשבון הציבור הישראלי — שנאנק תחת הנטל הכלכלי. שוק בלי תחרות הוא שוק פגום שדורש תיקוני עומק. הוצאנו לדרך חוק שיתקן את השוק, יכניס תחרות וימנע מהמונופולים והקרטלים להמשיך לשלוט באזרחי ישראל ולגבות מהם מחירים מופרזים. אזרחי ישראל לא פראיירים והם לא הפרה החולבת של קבוצת קרטלים שהתרגלה שהיא יכולה לעשוק את הציבור ללא הפרעה". להערכת ברקת, החקיקה תצא לדרך במהלך מושב החורף של הכנסת.

בנוסף, ברקת נערך לקדם בשבועות הקרובים את חוק "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אשר נועד לפתוח את שערי ישראל ליבוא חופשי של עשרות אלפי מוצרים זולים, בהתבסס על הצהרת יבואן על עמידה ברגולציה האירופאית בלבד. חקיקה זו מייתרת את מכון התקנים הישראלי ומעבירה את הפיקוח משערי הנמלים, לשווקים עצמם. בהקשר זה, פועל המשרד לשנות את דרישות סימון המזון הייחודיות לישראל, אולם נתקל בהתנגדות קשה מצד משרד הבריאות. זמן קצר לפני הכרזתו של ברקת, הודיע משרד הבריאות כי לא יתן לכך יד: "שר הבריאות ומשרד הבריאות מתנגדים לכל שינוי בסימון המזון המזיק, שתרם לשינוי הרכב המוצרים ולירידה בצריכת המזונות המזיקים".

צעדים אלו מצטרפים למספר מהלכים שנקט ברקת בחודש האחרון נגד הספקים, ובראשם דרישה לחשיפת נתוני הרווחיות שלהם. בעקבות כך, בחנו החברות אפשרות לצאת בקמפיין משותף נגד השר, אולם בעקבות אי הסכמות בין החברות כוונה זו הוקפאה בשלב זה.