היועמ"שית עונה ללוין: "איומים בפיטורים לא ירתיעו אותי"

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה השיבה היום (ה') למכתב החריף ששלח אליה אתמול שר המשפטים יריב לוין, שבו תקף אותה בחריפות על התשובה שהגישה לבג"ץ בנוגע לעתירות נגד אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים. "חובתנו להתריע ממהלכים מנוגדים לחוק. זו שמירת סף - והשתקתנו היא פגיעה קשה", כתבה בין השאר בהרב-מיארה במכתב תגובה חריף שהעבירה ללוין.

לצפייה במכתב המלא - לחצו כאן

בסביבתו של שר המשפטים לוין הגיבו לדברי היועמ"שית ואמרו כי "שר המשפטים אומר שבשום שלב לא איים לפטר את את היועמ"שית. במכתבה לא נתנה מיארה הסבר על ההבדלים ביחס שלה לממשלה הקודמת לבין זו המכהנת. היא מתנגדת לכל חוק של הממשלה. השר לוין ממתין זה שמונה חודשים לתזכיר החוק שביקש אודות הרפורמה המשפטית שיזם. כיצד לא מצאה ולו סעיף אחד שניתן לקדם?".

בהרב-מיארה כתבה ללוין כי "דבריך ביחס לתפקוד הייעוץ המשפטי לממשלה אינם תואמים את העובדות. הם גם סותרים מושכלות יסוד של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ובעיקר מתעלמים מחובתו המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה להקפיד על כך שפעולות הרשות המבצעת יעלו בקנה אחד עם החוק, לטובת הציבור כולו". לדבריה, "כך נוצר יש מאין רושם מוטעה שלפיו הייעוץ המשפטי לממשלה בהנהגתי אינו מקדם באופן שוטף, מקצועי, ענייני, ובהתאם לדין את מדיניות הממשלה ועשייתה. המציאות הפוכה לגמרי".

בהמשך כתבה היועמ"שית כי "חובתו המקצועית של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה היא להתריע בפני הממשלה - כל ממשלה - מפני מהלכים המנוגדים לדין. במקרים שבהם הממשלה פועלת שלא בסמכות, או מאתגרת קיום הליכים תקינים; מקדת חקיקה פרסונלית תוך פגיעה בשלטון החוק ובטוהר המידות בשירות הציבורי, ומקבלת החלטות המשפיעות באופן נרחב על הציבור או זכויות הפרט בלא תשתית עובדתית, או נמנעת מהפעלת סמכויותיה לטובת האינטרס הציבורי, בלא הצגת הצדקה רלוונטית - חובת הייעוץ המשפטי לממשלה לעמוד על כשלים אלה".

בהרב-מיארה הדגישה כי "זוהי המשמעות של שמירת סף. זהו תפקידו של הייעוץ המשפטי לממשלה במדינת ישראל. ביטול או התעלמות מרכיב שמירת הסף בתפקידו של הייעוץ המשפטי לממשלה, למשל בדרך של השתקת הייעוץ המשפטי לממשלה ביחס למקרים שבהם הממשלה פועלת בניגוד לדין, פוגעים פגיעה קשה בשלטון החוק".

בסיום כתבה היועמ"שית כי "אשוב ואדגיש: הייעוץ המשפטי לממשלה בהנהגתי ימשיך למלא את תפקידו לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה בגבולות הדין, ויעצב ככל הניתן פתרונות משפטיים חוקיים לקידום עשיית הממשלה, גם כשמתעוררים קשיים משפטיים. לצד זאת, ציפייה שלפיה הייעוץ המשפטי לממשלה יחטא לתפקידו ויימנע מלשקף לדרג המדיני את המצב המשפטי לאשורו, יחריש קולו במסגרת בירור עתירות בבית המשפט או יירתע מלשמש כשומר סף - היא ציפייה לא לגיטימית. היענות להצעה זו תפגע פגיעה קשה בשלטון החוק, בתקינות עבודת הממשלה, ולמעשה בציבור. טענות המועלות יש מאין במטרה ליצור מצג של חוסר שיתוף פעולה או האשמות חסרות שחר, שלפיהן הממשלה הנוכחית מקבלת יחס שונה מזו הקודמת, לא ירתיעו אותנו מלהמשיך למלא את תפקידנו, על כל היבטיו".

לוין כתב ליועמ"שית אתמול: "כל מי שקורא את התגובה מטעמך, יחשוב שמדובר בכלל בעתירה כנגדי, ולא בתשובה מטעמי. מעבר לאזכור עמדתי כפי שהעברתי אליך, התגובה כולה עוסקת בהצגת עמדה קיצונית התומכת לחלוטין בעמדת העותרים. גם בסטנדרטים הלא מקובלים וחסרי התקדים בהם מתנהל הייעוץ המשפטי לממשלה בהובלתך, מדובר בשיא נוסף של יחס מזלזל, ורמיסת זכותי הבסיסית כבעל דין לקבל ייצוג הולם בבית המשפט. הותרתי בפועל ללא ייצוג וללא יכולת להבטיח שעמדתי תובא במלואה בפני בית המשפט, מהווים פגיעה קשה בזכויותי כבעל דין ובהליך המשפטי עצמו. אני רואה עצמי כמי שאינו מיוצג בהליך וכמי שעמדתו אינה מובאת כנדרש בפני בית המשפט".

לוין תקף את התנהלותה של בהרב-מיארה מאז כינון הממשלה באופן כללי, וציין במכתבו כי "שרי הממשלה נותרים פעם אחר פעם ללא ייצוג וללא ייעוץ משפטי בעניינים מהותיים הנמצאים בליבת מדיניות הממשלה. זאת בשעה שהייעוץ המשפטי לממשלה מציג פעם אחר פעם בפני הכנסת ובג"ץ עמדות קיצוניות וחסרות תקדים, המנוגדות לחלוטין לעמדת הממשלה ושריה. כל זאת, לא פעם ללא קיום כל שיח עם השרים הנוגעים בדבר, וללא שום ניסיון ולו המינימלי לסייע לממשלה ולשרים.

"בנסיבות אלה, צר לי לקבוע כי התנהלותך מותירה פעם אחר פעם את הממשלה ואת שריה, ללא יעוץ משפטי וללא הגנה משפטית, באופן שהביא לאובדן אמון ולפגיעה קשה בעבודת הממשלה. במצב שיצרת נמנעים קיומם של יחסי עבודה תקינים מינימליים בין הממשלה ושריה, לבין מי שאמורה להעניק להם ייעוץ משפטי שוטף". בעיות ממושכות ביחסי העבודה בין הממשלה לבין היועמ"שית, נציין, נחשבות לעילה אפשרית להדחתה.

לוין התייחס במכתבו להתנהלות בינו לבין משרד הייעוץ המשפטי לממשלה עד הגשת התגובה של בהרב-מיארה. "באופן תמוה, איש ממשרדך לא יצר קשר בעניין העתירות בנושא שבנדון. רק בעקבות פנייתי למשרדך בעניין, התקיימה פגישה בנושא זה ב-13 באוגוסט. אולם, גם במהלך פגישה זו לא ניתנה לי כל תשובה - הן באשר לעצם החלטתך לעניין ייצוגי בעתירות, והן לעניין התשובה שעתידה להינתן על ידך לבג"ץ", כתב שר המשפטים.

לאחר מכן, טען לוין, "בשיחת טלפון שקיימנו ב-25 באוגוסט הודעת לי שהחלטת לייצג אותי בעתירות, אך ציינת כי את חולקת על עמדתי, וכי תביאי לידי ביטוי את עמדתך זו גם בתשובה לעתירה, לצד הבאת עמדתי. לאחר מכן קיבלתי ממך טיוטה קצרצרה של עמדתי העקרונית, מבלי שנעשה מאמץ כלשהו לייצג עמדה זו בהיבטיה המשפטיים ולפרט אותה כנהוג בתשובה לעתירות לבג"ץ.

"רק אתמול בשעות הערב, קיבלתי לידי סוף סוף את נוסח התשובה שאת מתעתדת להגיש לבית המשפט, כביכול בשמי. בפתח התשובה את מציינת כי 'השר הבהיר כי איננו מבקש ייצוג נפרד אלא להביא את עמדתו במסגרת תגובה זו, כפי שנעשה'. בכל הכבוד, לא היה ולא נברא. הבהרתי שאני מבקש כי תייצגי אותי ואת עמדתי באופן מלא, תוך הפניית תשומת לב בית המשפט להבדלי הגישה בינינו".

נזכיר כי לוין טרם כינס את הוועדה לבחירת שופטים, והוא מתעקש לעשות זאת רק לאחר שינוי החקיקה שהוא מנסה לקדם לשינוי הרכב הוועדה. עתירה לבג"ץ בנושא תידון ב-7 בספטמבר. בוועדה בכל אופן קיים רוב נגד לוין. היא מונה תשעה חברים - ארבעה פוליטיקאים, בהם קארין אלהרר שנבחרה מהאופוזיציה, שלושה שופטים ושני חברי לשכת עורכי הדין.