הקאמבק של טראמפ מעכב כספי סיוע, גם לישראל

ברוב של 67 מול 27 העביר הסנאט האמריקאי בתחילת השבוע חבילת סיוע חירום בהיקף של 95.3 מיליארד דולר. זהו צעד מהותי ראשון וחיובי לכיוון אישורה של החבילה שממשל ביידן פועל להעבירה מאז ה־20 באוקטובר, אף שאז עמדה על כ־105 מיליארד דולר.

ממטוסי F-35 ועד פצצות מתקדמות: רשימת הקניות של צה"ל חבילת הסיוע האמריקאית שממתינה לאישור אמורה לממן טייסות חדשות של מטוסי קרב ומסוקים, אבל לא תביא בשורה בטווח הקצר. בינתיים בעזרת הסיוע השנתי הקבוע, חיל האוויר יתרחב בחודשים הקרובים לכתבה המלאה

לאורך ארבעת החודשים האחרונה הפכו הכספים הללו לזירת התגוששות בין הפלגים השונים בפוליטיקה האמריקאית, מקור למחלוקת בין המפלגה הרפובליקאית והדמוקרטית וגם בתוך המפלגות עצמן. החבילה כוללת, בין השאר, 61 מיליארד דולר עבור אוקראינה ו־14.6 מיליארד דולר לישראל, שנועדו לרכישת ציוד מתוצרת ארצות הברית, לרבות אמצעי לחימה ומערכות הגנה. בנוסף הוקצו כ־4.8 מיליארד דולר לתמיכה במדינות באזור האינדו־פסיפי לרבות טייוואן, במטרה להרתיע מפני עוינות סינית. כ־10 מיליארד דולר הוקצו לטובת אזרחים באזורי סכסוך כמו עזה, הגדה המערבית ואוקראינה. בה בעת, משום שלא התקבלה הסכמה בסנאט לזרז את החקיקה, זו צפויה לעבור שתי הצבעות פרוצדוראליות נוספות לקראת הצבעה סופית שתיערך ככל הנראה מחר.

כאשר הגיש ביידן את הצעת החירום המקורית, נלחמה המפלגה הרפובליקאית על מנת להפריד את חבילת הסיוע האוקראינית מזו של ישראל, ולאשר רק את הסיוע לישראל. אלה היו ימיה הראשונים של המלחמה וישראל זכתה עדיין לתמיכה נרחבת, זאת בעוד התמיכה באוקראינה, שקיבלה כבר כ־75 מיליארד דולר בסיוע אמריקאי מאז הפלישה הרוסית לפני שנתיים, נחלשה מהותית. הטענה העיקרית היתה, כי אל לה לארצות הברית לשלוח סיוע חירום נוסף לאוקראינה בזמן שיש להזרים משאבים לאבטחת הגבול עם מקסיקו.

בכל מקרה, עלתה הדרישה להתנות את חבילות הסיוע השונות בהבטחה לרפורמות שיתבצעו בארצות הברית לצמצום ההוצאה הממשלתית והחוב. "לאמריקה פולשים מדי יום בגבול הדרומי שלנו", כתב שלשום הסנאטור הרפובליקאי ריק סקוט ב־X כשהחלה ההצבעה, וביטא בכך סנטימנט ישן: "מדוע שנשלח כסף ומשאבים לאבטח את הגבול של אוקראינה לפני שנבטיח את הגבול שלנו?".

גם אם הסנאט יעביר את החבילה מחר בהצבעה הפרוצדוראלית, עתידה איננו מובטח בקונגרס. שם התגבשה ברית לא צפויה בין מחוקקים רפובליקאים המקורבים לנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שאינם מעוניינים לאשר סיוע לאוקראינה, לבין דמוקרטים פרוגרסיבים שמסרבים לאשר סיוע לישראל.

באווירה זו של אי־ודאות, יו"ר בית הנבחרים הרפובליקאי מייק ג'ונסון התחייב שלשום שלא להתחייב על דרך פעולה, כלומר, מתי להביא את חבילת הסיוע להצבעה, אם בכלל. כמה מחברי מפלגתו אף איימו כי יפעלו להדחתו אם יביא להצבעה חבילת סיוע לאוקראינה. בכך מאותתים חברי הסנאט על הימשכותו של המשבר הפנימי בין הרפובליקאים המתונים לרפובליקאים המזוהים כסיעת החירות (Freedom Caucus), שמיישרת קו על פי רוב עם האינטרסים של טראמפ.

המחלוקות בקרב הרפובליקאים סביב סוגיית ההוצאות הגבוהות של ממשל ביידן החלו מספר שבועות לפני ניסוח חבילת הסיוע הנוכחית. מחלוקות אלה היו עוצמתיות דיין כדי להביא את המפלגה לפיצול, שהסתיים בהדחת יו"ר בית הנבחרים קווין מקארת'י — אירוע ראשון מסוגו בהיסטוריה של הפוליטיקה האמריקאית. ג'ונסון, שמונה במקום היו"ר המודח, ניסה להעביר בשבוע שעבר, וברוח התנגדות טראמפ, חבילת סיוע שכוללת את ישראל בלבד. ג'ונסון נכשל, אף על פי שהקונגרס נמצא בשליטת המפלגה, ולא מעט משום שהוא מוביל רוב דחוק (221 לרפובליקאים לעומת 213 לדמוקרטים) במציאות נטולת לכידות מפלגתית.

מי שמשפיע מהותית מהיציעים הוא טראמפ, המועמד המוביל לייצג את המפלגה הרפובליקאית בבחירות לנשיאות שיתקיימו בנובמבר. בשבועות האחרונים ביטא טראמפ בסגנונו המוכר את דעתו השלילית לגבי חבילת הסיוע לאוקראינה. במקביל, הוא תקף בפומבי חבילת סיוע שכוללת רפורמות הנוגעות לגבול עם מקסיקו ונתמכה על ידי ביידן, מה שהביא לכך שנדחתה.

ביום שבת האחרון, ולקראת ההצבעה שלשום על חבילה שלא כוללת התייחסות לגבול עם מקסיקו, סיפר טראמפ בעצרת בחירות על שיחה שקיים עם אחד מנשיאי מדינות נאט"ו. לטענתו הוא אמר לאותו נשיא, כי אם ייבחר מחדש, הוא "לא יגן" על אותה מדינת נאט"ו מפני תקיפה רוסית, משום שהיא לא מוציאה מספיק על הגנה. "למעשה, הייתי מעודד את [רוסיה] לעשות מה שבראש שלה", אמר טראמפ בטון מאיים.

ביום ראשון הוא גם כתב פוסט ברשת החברתית Truth Social. "מנקודה זו ואילך, אתה מקשיב לי הסנאט האמריקאי (?) אין לתת כסף בצורת סיוע חוץ לאף מדינה אלא אם זה נעשה כהלוואה, לא רק כמתנה".

בינתיים, הצטרפותם של 18 סנאטורים רפובליקאים להצעת הדמוקרטים בהצבעה שלשום משקפת שיתוף פעולה מתריס נגד טראמפ וגם את מחוייבותם של אותם סנאטורים לשימור מעמדה של ארצות הברית בזירה הבינלאומית. "אני יודע שזה הפך להיות די אופנתי בחוגים מסוימים להתעלם מהאינטרסים הגלובליים שיש לנו כמעצמה עולמית", אמר מיטש מקונל, מנהיג המיעוט הרפובליקאי בסנאט, בהוסיפו כי לבעלי בריתה של ארצות הברית "אין את הפריווילגיה להעמיד פנים שהתוקפים המסוכנים ביותר בעולם הם בעיה של מישהו אחר, וגם לנו לא".

ההצבעה שנערכה בתחילת השבוע מקרבת אמנם את המערכת הפוליטית לקראת פתרון המחלוקת, אך לא יותר מדי. לסיעת החירות במפלגה הרפובליקאית יש כאמור בני ברית לא צפויים — הפרוגרסיבים. שתי הקבוצות חולקות אמצעים (חבילת הסיוע) אך לא מטרות: הרפובליקאים מבקשים להשיג את צמצום ההוצאות והאחריות הבינלאומית או להתנות סיוע בעצירת כניסת מהגרים. הדמוקרטים, מאידך, מבקשים להשיג הפסקת אש בין ישראל לחמאס או להתנות סיוע בקידום תוכניות למבקשי מקלט וילדיהם של מהגרים לא חוקיים.

בין הפרוגרסיבים נכללים חברי קונגרס כמו ראשידה טאליב, אלכסנדריה אוקסיו קורטז ואילהאן עומאר. לעמדתם שותף גם הסנאטור ברני סנדרס, הסנאטור הבודד הדמוקרטי שהצביע נגד חבילת הסיוע בציינו את מספר ההרוגים הגבוה בעזה. הברית הלא צפויה הזו הפכה את הקונגרס משותק בנושאים הללו, בלי מוצא נראה לעין.