מתווה השירות החדש של צה"ל יקודם במנותק מחוק הגיוס

מתווה השירות הדיפרנציאלי החדש שצה"ל פרסם אמש (ג') את עיקריו לא קשור לוויכוח הפוליטי מסביב לגיוס החרדים, ומבחינת הצבא הוא בר ביצוע כבר בטווח הזמן המיידי ומבלי להמתין להכרעה בעניין חוק הגיוס.

במרכז המתווה עומדת הכוונה לקצר את השירות הממוצע לתקופה של 28.5 חודשים. חיילים וחיילות המשמשים בתפקידים שיימצאו "פחות נחוצים" ישרתו 24 חודשים, במטרה לאפשר את יציאתם המוקדמת לשוק העבודה. חיילים וחיילות המשרתים בתפקידים שהשירות בהם כרוך בהכשרות ייחודיות ישרתו 32 חודשים, והחל מחודש השירות ה-25 שלהם הם יקבלו מדי חודש תגמול נוסף שהיקפו עדיין לא ידוע וצפוי להיקבע בשיח בין משרד האוצר לצבא במהלך הימים הקרובים. באותו אופן יקבלו גם לוחמים וגם משרתים במערכים הטכנולוגיים תגמול נוסף על שירותם החל מהחודש ה-25.

חיילות וחיילים שימשיכו לשרת 36 חודשים, ומדובר בעיקר בלוחמים ולוחמות שמשך ההכשרה שלהם אורך זמן רב והצבא מפיק מהם מבצעיות מיטבית ומרבית רק לקראת השנה השלישית לשירותם, יקבלו מהחודש ה-32 לשירותם שכר גבוה משמעותית שהיקפו מוערך בכ-6,000 שקל.

במערכת הביטחון אומרים כי היקף ההטבות שיעמדו לחיילים המשרתים בצבא יעמוד על כ-10 מיליארד שקל בכל שנה, אך הנושא עדיין לא סוכם באופן סופי בשיח שבין הצבא לבין משרד האוצר.

גיבוש המתווה נמשך כשנתיים, במסגרת עבודת מטה שהוביל הרצי הלוי בתקופה שהיה סגן הרמטכ"ל, ולפני כחודשיים הוא קיבל את אישור משרד האוצר, כשהלוי כבר בתפקיד הרמטכ"ל.

הסיכומים בין הצבא לאוצר, ובמרכזם קביעת תקציב הביטחון הגבוה ביותר בתולדות ישראל שהיקפו כמעט 70 מיליארד שקל (לא כולל 3.8 מיליארד דולר מכספי הסיוע האמריקאי), מעגנים את מתווה השירות החדש בתוכנית העבודה הרב שנתית (תר"ש) שהלוי מתכוון להוביל. זאת, בין השאר על רקע ההכרה שמחלחלת בצבא על היעדר היכולת שלו להמשיך ולהיצמד לסטטוס קוו הנוכחי ובו בזמן להישאר רלוונטי. לדעת הצבא, המודל החדש יאפשר לו לענות לאתגרים הביטחוניים העתידיים של ישראל ולשינויים שחלים בחברה הישראלית, תוך שימור מעמדו כצבא העם.

בצה"ל התכוונו לחשוף את המודל החדש במהלך מאי, עם אישור תקציב המדינה, אלא שהוויכוח הפוליטי שמסביב לחוק גיוס החרדים כפה על אגף כוח האדם (אכ"א) לחשוף את עיקריו.

למודל שאכ"א הציג אין גם קשר לעמדת המדינה לבג"ץ בעניין גיוס החרדים לקראת הדיון שייערך בנושא ביולי הקרוב, וזאת לאחר שנדחה פעם אחר פעם מאז שהחוק הקודם פקע בשנת 2017. מאז שהחוק הקודם פקע, צה"ל מגייס בממוצע מדי שנה כ-1,100 חרדים, וזאת שלא על-פי יעדי גיוס במגזר זה או מכסות קבועות של משרתים. לפי אכ"א, בין אם המערכת הפוליטית תחליט על גיוס חרדים באופן כזה או אחר ובין אם תחליט בסופו של דבר לתת להם פטור גורף משירות, יש בכוונתו לקדם בכל מקרה את מתווה השירות החדש.

מתווה השירות החדש זוכה לתמיכת האוצר, שכן הוא מבטיח שחרור של צעירים רבים לשוק העבודה בתום תקופת שירות של שנתיים. מאידך, הוא מאתגר את המודל הקיים של צבא העם, מכרסם בו ומהווה צעד לקראת הפיכתו האפשרית לצבא מקצועי, שבו השירות נעשה בהתבסס על תגמולים כספיים.

אל מול החששות לפגיעה ושחיקה במודל "צבא העם" הבהיר היום גורם צבאי בכיר בשיחה עם כלכליסט כי "צה"ל לא יהיה צבא של שכירי חרב שבו משולם שכר גבוה למי שמתגייס לשורותיו, אלא רק למי שנחוץ לצבא ונחשב מקצועי יותר".

בצה"ל אומרים כי הם אינם מוותרים על גיוס החרדים לצה"ל, וכל עוד לא התקבלה החלטה אחרת בנושא הם ממשיכים לקבל צווי גיוס בהגיעם לגיל 18, במקביל להמשך פיתוח של מסלולי שירות ייחודיים עבורם.

תא"ל (במיל') ד"ר ששון חדד, בעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל (יועכ"ל) וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, אמר לכלכליסט כי על אף שמתווה השירות החדש יאפשר לצבא לשמור על היקפי הגיוס שבהם הוא חפץ, אין בו כדי להציע פתרון לטווח הבינוני ולטווח הארוך לבעיות היסודיות בחברה הישראלית שמזדמנות לפתחו של הצבא.

"המודל הזה טוב אבל הוא לא מספיק, שכן הוא לא נותן פתרון ביניים, ובטח לא פתרונות לטווח הארוך לבעיות יסוד, ואולי אפילו מחריף אותן במידה וגיל הפטור מגיוס לחרדים ירד ל-21 כפי שדורשים במשרד האוצר", אמר חדד.

חדד, ששימש בתפקיד היועכ"ל בין השנים 2014 ל-2017, עשה את עבודת הדוקטורט שלו על צבא העם. כיום הוא מרצה באוניברסיטאות תל אביב וחיפה ומכהן דירקטור במספר חברות בשוק ההון, בהן בבית ההשקעות מור. לדבריו, "הלחץ הגדול מסביב למודל החדש יהיה מסביב לשאלה כיצד הוא ייתפס בציבור מסביב לשאלת השוויון בנטל השירות. הורדת גיל הפטור לחרדים ל-21 בעייתית, שכן לא יהיה הוגן שחייל שהשתחרר זה עתה משירות יתחרה על אותה משרה במשק מול חרדי שלא שירת, מה גם שבמקרים רבים חיילים משוחררים יצאו למעגל העבודה אחרי גיל 21 כי לפני כן היו בשנת שירות או במכינות קדם צבאיות".

הוא מוסיף כי יש בעולם תקדימים לצבאות שפועלים על פי מתווי שירות דיפרנציאליים, כמו בפינלנד ובסינגפור, ולדבריו "כמעט בכל צבא יש הבדל בין שירות ביחידה קרבית לבין שירות ביחידה עורפית, שירות בחיל האוויר או בחיל היבשה. זה קורה, זה תופס, זה מחזיק מעמד וזה לא יוצר בעיות שוויון מיוחדות או מצבי משבר".

יחד עם זאת, הוא הדגיש כי "ככל שנגדיל את השכר של המשרתים בצורה משמעותית, כך גם נעצים את ההיבט הכלכלי שמקרב אותו לדיון על צבא מקצועי לעומת צבא העם. שירות של לוחם בשנה השלישית שבה הוא מקבל שכר של כ-6,000 שקל מתחיל להידמות לשירות בקבע. אבל כדאי להתעלם מהשנה השלישית ולהביט יותר על השנתיים הראשונות שבהן הלוחמים מתוגמלים הרבה פחות, כשליש משכר המינימום במשק, כך שאפשר בהחלט לראות בתגמול הזה דמי קיום. אני לא רואה בסכומים האלה כדי להוות לחץ משמעותי על מודל צבא העם".

בתחילת ינואר האחרון עלו דמי הקיום החודשיים של חיילי החובה ב-5.26%, כך שדמי הקיום הממוצעים שמקבל לוחם עומדים על סכום של כ-2,650 שקל ואלה של לוחם-חוד בשנת השירות השלישית על כ-3,300 שקל. דמי הקיום של תומכי לחימה עומדים על כ-1,930 שקל ואלה של חיילים עורפיים על כ-1,330 שקל.