שוטרים חוסמים מפגינים בתל אביב, בשבוע שעבר | צילום: עופר צור
זמן הכרעה: המאבק על הדמוקרטיה מגיע לשיא
ביטול עילת הסבירות תעלה לאישור סופי בכנסת בימים הקרובים, והמחאה הציבורית מעלה הילוך. מי הצטרף למוחים ברחובות בשמירה על הדמוקרטיה, מה הצעדים המתוכננים ולמי לא אכפת מהפגיעה הקרובה בדמוקרטיה
רוח גבית לשביתה
המילואימניקים / יובל שדה
משרתי המילואים ממשיכים להצהיר על הפסקת התנדבות אם תימשך חקיקת ההפיכה המשטרית. ביום ראשון התקיים דיון במצב צבא המילואים שהוגדר כ"דיון חירום" בהשתתפות הרמטכ"ל הרצי הלוי, שר הביטחון גלנט וצמרת המטכ"ל. מתחילת השבוע נוספו למוחים מאות מילואימניקים של סיירת מטכ"ל, יוצאי יחידות מורן/מיתר, יהל"ם ואנשי מילואים במקצועות הרפואה. אלו הצטרפו ליוזמות של בוגרי מערך הסייבר והמ"מ, יוצאי תלפיות, יחידות 8200 ו־9900 בחיל המודיעין, אנשי חטיבת המחקר, לוחמי שייטת 13 ויחידת אגוז. חיזוק נוסף הגיע ממאות בוגרי שב"כ ששלחו מכתב לנתניהו וגלנט בו הם מתריעים מפני פגיעה בביטחון המדינה. נראה שעוד יצטרפו למהלך ובין השאר צפויים מיצגים להכרזה על אי התנדבות מול הקריה. עיני הממשלה והמחאה עדיין נשואות אל הטייסים והנווטים בחיל האוויר.
צעדים: מאות מצטרפים להצהרות על הפסקת התנדבות, בוגרי השב"כ מתריעים מפני סכנה לביטחון המדינה, עדיין מחכים לטייסים והנווטים שיצטרפו למאבק
האקדמיה / שחר אילן
האקדמיה בישראל התגייסה בתקיפות לבלום את המשך החקיקה האנטי דמוקרטית ונציגיו בולטים בהפגנות תחת הססמה "בלי דמוקרטיה אין אקדמיה". אתמול הסנאטים של האוניברסיטה העברית והאוניברסיטה הפתוחה פרסמו קריאות לוועד ראשי האוניברסיטאות להשבית כליל את המחקר וההוראה, אם יובא חוק צמצום עילת הסבירות לאישור במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. בכך הצטרפו לקריאה דומה של המועצה המדעית של מכון ויצמן, שהיא הגוף המקביל לסנאט. עם זאת מדובר בהמלצה בלבד, וועד ראשי האוניברסיטאות טרם פרסם את עמדתו.
"האוניברסיטה העברית מביעה דאגה עמוקה מפני פגיעה בחוסנם של מדינת ישראל ומוסדותיה", נכתב בהחלטת הסנאט, "צמצום הביקורת של בית המשפט על הממשלה ושריה צפוי לפגוע פגיעה בקשה בחירויות הפרט ויאפשר מינויים ופיטורים שרירותיים". כן גינה הסנאט את אלימות המשטרה בהפגנות: "בימים האחרונים אנחנו חווים הסלמה באלימות המשטרה. ראינו כולנו תמונות קשות של חוקרות וחוקרים משורותינו מפונים לבתי חולים עם פציעות ללא שום התגרות. אנו גם עדים להארכות מעצר ללא סיבה".
גם סנאט האוניברסיטה הפתוחה קורא לוועד ראשי האוניברסיטאות להשבית את המוסדות האקדמיים עד להודעה חדשה מרגע שיובאו הצעות החקיקה להצבעה בקריאה שניה ושלישית. הסנאט מזהיר ש"הפגיעה במערכת המשפט תאפשר התערבות פוליטית בכל תחומי החיים האקדמיים".
המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן הצטרף לקריאות עוד ביום השיבוש הקודם. נשיא המרכז, פרופ׳ יורם בלשר כתב אז באיגרת לסגל ולסטונדטים כי "עולה החשש שעם השלמת השינוי, ישראל תהפוך למשטר דיקטטורי". לדבריו, "משמעות ביטול עילת הסבירות היא ביטול הסכר האחרון בנושא מינויים, פיטורים והגדרת תפקידים".
הרופאים / אדריאן פילוט
"רוטמן מתכנן לפגוע פגיעה אנושה בארגוני עובדים ואסור לנו לתת לדבר הזה להתרחש", הצהיר פרופ' ציון חגי, יו''ר ההסתדרות הרפואית הישראלית (הר"י), בכנס שהוא ארגן אך התלקח במהירות. חגי כבר הפגין מיליטנטיות בשבוע שעבר כשהוביל את הארגון להכריז על צעדים כולל שביתה (מתכונת שבת), אם חקיקת ההפיכה המשטרית תתקדם לקריאות שניה ושלישית. ניכר כי הוא מוביל את האיגוד שלו להחרפת המאבק. הדבר לא מפתיע: לאורך ההיסטוריה, רופאים מילאו תפקיד חשוב במהלך מאבקים עממיים נגד משטרים רודניים ואף היו לעתים קרובות בחזית התנועות החברתיות והפוליטיות שדגלו למען זכויות אדם, דמוקרטיה וחירות.
"מי ששותק בפני עוולה - שותף לאותה העוולה. מי שהולך לישון עם פשפשים שלא יתלונן שהוא קם עם עקיצות. 'אין בריאות בלי דמוקרטיה' אינה רק סיסמה", זעקה פרופ' עידית מטות, מהרופאות המוכרות בישראל, שקראה להפסיק לקיים כנסים עיוניים והכריזה על "זמן של עשייה". "ההיסטוריה מתרחשת עכשיו ואנו צריכים להחליט האם נוכל להביט במראה", הוסיפה.
דורון קופלמן, יו'"ר איגוד הכירורגים, הדגיש כמה חשובים הרופאים במאבק: "אם אנחנו לא נעשה את זה - מי יעשה את זה? למי נחכה? החיים שלנו רועדים. אף פעם, מלבד ביום כיפור ב־1973, לא רעדו לי החיים".
צעדים: מאיימים בשביתה אם החקיקה תמשיך להתקדם, הסטודנטים לרפואה לוחצים להצטרפות למחאה
המגזר העסקי / אורנה יפת
אנשי הפורום העסקי, שהורחב מ־45 ל־76 מבכירי החברות במשק, החריפו את הטון בו נקטו בימים האחרונים, והבהירו שאם החקיקה תימשך – העסקים יושבתו. ההודעה באה על רקע קשיים להגיע להסכמות בנוגע לפעולות שינקטו ביום השיבוש.
לפי הודעת הפורום שפורסמה אמש לאחר פגישה שנערכה בין בכירי המשק: "אנחנו בתקופה מהקשות שעברה המדינה. החקיקה החד צדדית תביא לנזק עצום לכלכלה הישראלית, תפרק את צבא העם, תפגע בחוסן הלאומי של המדינה, ותביא לקרע בלתי הפיך בעם.
"הבאת החקיקה לנקודת האל חזור באופן חד צדדי תוביל את הפורום לנקוט את כל האמצעים על פי דין לעצירת המשק. אנחנו קוראים לממשלת ישראל לעצור את החקיקה ולחזור להידברות לשם הגעה להסכמה רחבה".
עד אתמול בשעות הערב, אז הוציאו את ההודעה על ההשבתה, עדיין היו אנשי הפורום חלוקים בדעותיהם אם נכון לצאת להשבתה על בסיס ביטול עילת הסבירות, שעברה בשלב זה בקריאה ראשונה בלבד. הם מסכימים ביניהם שהם צריכים לפעול ולבצע צעדים אופרטיביים, אבל ההסתדרות והעומד בראשה ארנון בר־דוד עומדים בסירובם להשבית את נתב"ג ואת מקומות העבודה הגדולים במשק, בשל ביטול עילת הסבירות. ביום השיבוש הקודם הודיעה חברת מרכזי הקניות ביג על שביתה, אך השוכרים לא הצטרפו אליה.
צעדים: חידוש המפגשים בין בכירי המגזר העסקי וחידוש השיח מול הדרג הפוליטי, מסר לממשלה: אם החקיקה תימשך העסקים יושבתו
המשפטנים / עמיר קורץ
ראש לשכת עורכי הדין הטרי עו"ד עמית בכר ערך אתמול ישיבות בנושא צעדי המחאה המתוכננים נגד חקיקת ההפיכה המשטרית, ולא מן הנמנע שהלשכה תקרא בקרוב, אפילו עוד השבוע, להשבתת פעילות עורכי הדין בבתי המשפט לצד קריאה לגופים נוספים לשבות. בכר מבחינתו סבור שיש לו כראש לשכה מנדט לצאת בצעדי מחאה חריפים – ואף השבתה – שהרי זו האגנ'דה המוצהרת שעל בסיסה נבחר רק לפני חודש ברוב של 73% מעורכי הדין. מנגד, כוחו במובן זה מוגבל, והקריאה שלו לעורכי הדין לשבות תהיה למעשה וולנטרית. לא ברור עדיין כמה עורכי דין ישתתפו, אך רבים מהם תומכים בגישת בכר.
כבר ב"יום השיבוש" בשבוע שעבר בכר הזהיר בנאומו בהפגנה שארגנה הלשכה ברחבת בית המשפט בתל אביב ש"אם יהיה צורך נשבית את בתי המשפט. אם בית המשפט לא יפעל בשירות הציבור, לא נוכל כעורכי דין לבצע שם את עבודתנו". באותו בוקר הוא קרא ל"שביתת מחאה והפגנה נגד הצבעת הכנסת לביטול עילת הסבירה ונגד ההתקפות חסרות הרסן על היועמ"שית". כמה מאות עורכי דין הגיעו להפגנה, בה בכר ושותפו למאבק ולרשימה עו"ד נדב ויסמן נאמו ויצאו נגד ההפיכה המשטרית וביטול עילת הסבירות, שלדברי בכר הנוסח שלה הוא "קיצוני, הזוי, אנטי דמוקרטי". כעת בכר מתכנן לקיים בהקדם "כנס חירום" בנוגע לסכנות שבהצעת החוק.
ההייטקיסטים / מאיר אורבך
לאחר שבועות של שקט מצד תעשיית ההייטק ובכיריה, הצליחה עילת הסבירות והחשש ממעבר החקיקה לביטולה בכנסת להחזיר את ההייטקיסטים לרחובות ולמחאה במלא עוצמתו. אם בשבוע שעבר עשרות חברות וקרנות התגייסו כל אחת בדרכה למחאה, הרי שגם ביום השיבושים עשרות חברות הייטק וקרנות הון סיכון ישתתפו במחאה.
רונה שגב, שותפה בקרן TLV Partners, סיפרה בשיחה עם "כלכליסט" כי "נושא ההפיכה המשטרית עלה בכל שיחה עם המשקיעים. הם מאוד מוטרדים. קרן ישראלית בלבד ואינה בינלאומית באופיה תתקשה לגייס כסף בזמן הקרוב וזה מאוד מטריד אותם חוסר הוודאות". לצידה של שגב פועלת שורה של בכירים בתעשייה דוגמת השותף המנהל בקרן NFX גיגי לוי וייס, השותפה בקרן ההון סיכון האמריקאית בלאמברג קפיטל יודפת הראל בוכריס, משקיע ההון סיכון טל ברנוח ואחרים בכדי לעצור את מה שהם רואים לא רק כפגיעה אנושה בתעשיית ההייטק אלא גם בעצם קיום המדינה. שגב מוסיפה כי יש חשש בתעשייה מפני שעובדים רבים עוזבים את המדינה.
עובדי החברות יוכלו להשתתף בפעילויות של יום השיבוש ברחבי הארץ בגיבוי שלהן. חלקן יסגרו לחלוטין את פעילות החברה, חלקן יאפשרו לעובדים לקחת יום חופש מלא על חשבונן וחלקן יעניקו יום חופש חלקי. חלק גדול מחברות ההייטק אף מסייעות לעובדים השובתים במגוון אמצעי מחאה, שילוט, מזון, שתייה ועוד.
צעדים: יעניקו יום חופש או ישביתו את העבודה לחלוטין, ימשיכו להוציא כספים מהמדינה, בכירים בתעשייה ממשיכים להצטרף למחאה
העומדים מנגד
ההסתדרות / יובל אזולאי
יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד הבהיר כבר לפני יום השיבוש של השבוע שעבר כי לא ישבית את המשק בגלל צעד "איזוטרי" כמו ביטול עילת הסבירות, וקבע את השינויים בהרכב הוועדה למינוי שופטים כקו אדום שחצייתו בידי הקואליציה תהווה מבחינתו עילה להצטרפות למחאה.
אתמול בצהריים, עוד שבר-דוד נערך לטקס החתימה על הסכם המסגרת עם משרד האוצר, יצאו דיווחים ראשוניים על דבריו של סמוטריץ' בישיבת הסיעה של הציונות הדתית שהתקיימה בכנסת ולפיהם "ראשי הקואליציה החליטו כי השלב הבא בחקיקה צריך להיות השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים". הדיווחים האלה לא מרשימים, לא בינתיים, את ההסתדרות ושם אומרים כי "השלב הבא" יהיה במושב הבא של הכנסת כך שאין בהילות לקבל בנושא החלטות וכי "כל צרה בשעתה", כהגדרת בכיר בארגון.
למרות כל הלחצים מסביב, בהסתדרות שותקים לנוכח האיום לדרדר את ישראל לדיקטטורה. גם בארגון העובדים הדמוקרטי כוח לעובדים מעדיפים לא לקחת בה חלק בשלב זה. שם אמרו אתמול ל"כלכליסט" כי החלטה על הצטרפות למאבק תוך השבתת הגופים והחברות שמעסיקים את העובדים שמאוגדים בארגון תתקבל רק עם קידום מהלכי חקיקה שיערערו את שוק העבודה, וייקראו תיגר על זכויות עובדים. בכוח לעובדים מאוגדים עשרות אלפי עובדים, רובם משתייכים לענפי התחבורה, ההשכלה הגבוהה ולמוסדות רווחה.
החשב הכללי / אדריאן פילוט
החשב הכללי רו"ח יהלי רוטנברג עבר מטאמורפוזה מאוד דומה לזו שעבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומסיבות די דומות. רוטנברג גדל באגף החשכ"ל והוכיח את עצמו מקצועית. אחרי שניהל את החוב הממשלתי, כיהן כמנהל הכספים של בזק ושב לכס החשכ"ל. סימני ההיכר של רוטנברג אז היו מקצועיות, רצינות, נקיון כפיים ורצון לשרת את אזרחי ישראל שזקוקים כאוויר לנשימה לשומר סף שישמור על האינטרסים שלו. הסימנים הראשונים לשינוי החלו בזמן הקורונה, אז החל לאבד כוח והחל בנסיון להתקרב לנתניהו - האיש שהוא מצפה שימנה אותו בקרוב לנגיד בנק ישראל.
ההתדרדרות האמיתית שלו החלה בתקופת אביגדור ליברמן ורם בלינקוב באוצר, רוטנברג נחלש מאוד ונדחק לשוליים. רוטנברג פתח מלחמה של ממש נגד אגף התקציבים והעומדים בראשו. מצבו של רוטנברג השתנה מהקצה אל הקצה עם מינויו של סמוטריץ'. למרות שעימו הוא חולק רקע אידיאולוגי (הציונות הדתית), ההתקרבות היתה חריגה וניכר היה מהתחלה כי הוא ניסה למצוא חן בעיניי שר האוצר החדש.
החשב הכללי, שהוא היחיד שיש לו סמכויות כתובות בחוק ואמור להיות שומר הסף האולטימטיבי, היה זה שהוביל את הגישה באוצר כי "השינויים המשפטיים" שסמוטריץ' וחברו להפיכה המשפטית שמחה רוטמן מובילים לא קשורים כלל וכלל לעיסוק של משרד האוצר. במשך שבועות רבים הצליח רוטנברג, יחד עם מנכ"ל המשרד, לדחות ולדחוק כל נסיון של שאר הבכירים לקיים דיון עומק על ההשלכות הקטלניות של ההפיכה על המשק, כמתבקש מבעל משרה ציבורית, ולא לאינטרסים של השר.
יתרה מכך, בדיונים שכן התקיימו בעקבות חשיפת "כלכליסט", רוטנברג הדגיש כי אין הוכחה שהשינויים המוצעים במערכת המשפט ישפיעו על הכלכלה, אלא דווקא התגובה לאותם שינויים, כלומר המחאה, היא זו שגורמת לרעשי הרקע. זאת, בניגוד מוחלט לעמדה של הרוב המוחלט של הכלכלנים בארץ וגם של ארגונים ומוסדות בינלואמיים כגון קרן המטבע הבינלאומית (IMF), ה־OECD וחברות הדירוג.
רוטנברג ניסה ועדיין מנסה בכל דרך אפשרית שבידו להיטיב עם השלטון. כאמור, בסיוע הסתרת התמונה האמיתית במקום להתריע ולזעוק. זו הסיבה שבביקורים של צוותי חברות הדירוג בארץ (שהוא זה שקובע להם את לו"ז הביקור) "לא נמצא זמן" לגורמים מסוימים שהביעו עמדה נגד ההפיכה או שהם מצאו את עצמם עם ליווי של אנשי חשכ"ל בתוך החדר.
מושא הגאווה שלו הפך משירות לציבור לקירבה לשררה: גורמים באוצר מעידים כי הוא מתרברב בעובדה שהוא לוחש על אוזנו של נתניהו ומייעץ לו בכל מה שקשור לתחום הכלכלי. את הנאמנות הוא כבר לא מפגין כלפי הממלכה, אלא כלפי המלך. רק לאחרונה הוא הזיז את החשבת במשרד ראש הממשלה אחרי שהיא סירבה לאשר לבני הזוג נתניהו הוצאות שראתה כחריגות מהנורמה.
אך זה לא הכול: ההסכם השערורייתי שנחתתם בין נתניהו, שר האוצר והסיעות החרדיות סביב תוספת נוספת של רבע מיליארד שקלים (הפעם לקצבאות האברכים), שהוגדר על ידי דרג מקצועי של האוצר כבלתי חוקי, נעשה בקריצת עין עם רוטנברג שאישר אותו עד שהעניין סודר סופית. על כך אמר בכיר באוצר באותם ימים: "הוא שוב הכשיר את השרץ". רוטנברג שכח עבור מי הוא עובד ואת מי הוא צריך לשרת, דווקא בתקופה ששומרי סף הכי נחוצים. בכך הוא הפר את אמון הציבור.