מחיר הקרקע לתעשייה מזנק בלי תמריץ להקמת מפעלים

לאי הוודאות ולחשש מקיפאון במשק בעקבות ההפיכה המשטרית שמקדמת הממשלה מתווספת החלמאות הרגילה, שמקשה על אלה שנכונים ומעוניינים להשקיע בה: אחד התמריצים שהמדינה מעמידה לתעשיינים כדי שיקימו או ירחיבו מפעלים בפריפריה הוא הקצאת קרקע בעלות נמוכה, של 31% בלבד ממחירה, וזאת עד לתקרת הנחה של 400 אלף שקל לדונם. אלה קרקעות שמשרד הכלכלה והתעשייה משווק ליזמים על פי הקצאות שהוא מקבל מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י). אלא שהנוהל של רמ"י שעל בסיסו ניתן התמריץ לא עודכן במשך שנים ארוכות, אינו רלוונטי למצב המחירים הנוכחי וכפועל יוצא מכך — הפך את אחד התמריצים המרכזיים לפיתוח התעשייה בפריפריה לכלי ריק. שכן כשמחירי הקרקע מאמירים הנחה של מקסימום 400 אלף שקל לדונם כבר אינה מתגמלת.

מנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב ונשיא התאחדות התעשיינים רון תומר פנו בימים האחרונים למנכ"ל רמ"י ינקי קוינט בקריאה לבטל את תקרת ה־400 אלף שקל לדונם שלטענתם משוללת ההיגיון. לפי מרחב, "אם תקרת ההנחה לא תבוטל הרי שהתמריץ שאותו המדינה ניסתה לייצר לטובת הקמת מפעלים באזור עדיפות א' יאבד".

הוא המחיש את האבסורד באמצעות השוואת מחיר דונם קרקע באזור התעשייה נ.ע.מ הסמוך לנתיבות לפני ארבע שנים לעומת מחירו כיום. ב־2019 יזם שביקש לבנות מפעל במקום נדרש לשלם 54 אלף שקל לדונם שהיוו 31% ממחירו. אותו יזם שיבקש לבנות כיום מפעל בנ.ע.מ ישלם על דונם אחד יותר מ־800 אלף שקל, וזאת אחרי ההנחה.

בפנייתו לקוינט הוא קורא לבטל את תקרת ה־400 אלף שאינה רלוונטית עוד ולקבוע כי מחיר של כל דונם שיוקצה לתעשייה באזורי עדיפות א' יעמוד על שליש מערכה הנקוב בשומה: "בלי ביטול תקרת הפטור יהיה קשה לשכנע יזמים לרכוש קרקעות לתעשייה בפריפריה, דבר שיפגע בפיתוח הכלכלי ויקטין את היצע מקומות העבודה בה, כמו גם להגברת הביקושים באזורים במרכז הארץ, מה שיוביל לעליות מחירים".

בעוד שמרחב קורא לבטל לחלוטין את תקרת ההנחה, נשיא התעשיינים תומר מציע לרמ"י לקבוע תקרה של 2 מיליון שקל לדונם שגבוהה פי 5 מהתקרה כיום, וזאת באופן שמגיב לזינוק בערך הקרקע בשנים האחרונות.

לדבריו, "בעת שקבעו את התקרה, גובה ההנחה לרכישת הקרקע היה משתלם וכדאי ליזם כי מחיר של דונם אחד הוערך בזמנו בכ־100 אלף שקל. כיום מחיר של דונם, גם בפריפריה הרחוקה, מוערך בכ־1.5 מיליון שקל, ואף יותר".

תומר מזהיר עוד כי העלות הגבוהה של הקרקע והמיסוי הגבוה שוחקים את כושר התחרות של תעשיינים ישראלים עם מקביליהם בעולם וזאת בתקופה שמתאפיינת בתחרות בינלאומית גוברת על השקעות בענפי התעשייה.

ההתדיינות שמתקיימת בין משרד הכלכלה לרמ"י על הניסיון לשקם את התמריץ שאמור להקל על יזמים להשקיע בפריפריה מתקיימת על רקע יחסים מתוחים בין שני הגופים.

מאז שנכנס לתפקידו, שר הכלכלה ניר ברקת מביע עוינות גלויה כלפי רמ"י ומרבה לתקוף אותה, לקרוא לפירוקה ולייחס לה מעמד של מונופול מיושן שמנציח את משבר הדיור.

מרחב כיהן לפני כן כמנכ"ל התאחדות הקבלנים וכיום הוא שותף לחזונו לפירוק רמ"י תוך העברת שיווק הקרקעות לבנייה אל הרשויות המקומיות ואת הקצאת הקרקעות לתעשייה — למשרדו, תוך הכפפתו למינהל אזורי התעשייה. ברמ"י הזהירו בעבר כי מימוש של מהלך כזה יוביל "להפרטה מסוכנת של קרקעות המדינה", כהגדרתם.

מרמ"י נמסר כי היא הקימה צוות לבחינת הנושא תוך התייעצויות עם הגורמים הרלוונטיים על פיתוח התעסוקה בפריפריה תוך שימוש במשאב הקרקע. עוד נמסר משם כי "הצוות יבחן כיצד ניתן להבטיח שאכן הקצאות בפטור ממכרז משמשות לייעודן ולא נעשה בהן שימוש למטרות אחרות".

מנהלת מינהל אזורי התעשייה במשרד הכלכלה, נורית צור רבינו, אמרה: "אנו פועלים להגברת שיתוף הפעולה עם רמ"י כדי לסייע ליזמים בהקמת מפעלים בדרך המהירה ביותר".