המשרד להגנת הסביבה מאשר לקצא״א לשנע כמויות גדולות של נפט באילת

בשל המצב הביטחוני ולאור בקשת מנכ״ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, אישר היום (יום ג׳) המשרד להגנת הסביבה לקצא״א לחרוג ממגבלת שינוע הנפט שהוגדרה לה בהיתר הרעלים שלה באופן זמני. בכך מקפיא המשרד בשעת המלחמה את מדיניות ״אפס תוספת סיכון״ שהוגדרה תחת הממשלה הקודמת, כדי לצמצם את הסיכונים הסביבתיים במפרץ אילת. המגבלה על קצא״א תוסר באופן מלא כך שהחברה תוכל לשנע כמויות גדולות של נפט דרך מפרץ אילת ללא מגבלת כמות כלל.

האישור ניתן על רקע החשש מרמות מלאי הנפט הגולמי בבית הזיקוק אשדוד והחשש מהתלקחות הזירה הצפונית, כך שאוניות יוכלו לפרוק נפט גולמי בנמל אילת בתקופת הלחימה. המדיניות לא תסתיים עם שוך הקרבות, אלא תימשך עוד שבועיים לאחר מכן, כך לפי מנכ״ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, במכתב שמוען למנכ״ל משרד ראש הממשלה. סמט הסתמך באישורו על חוות דעתו של חן בר יוסף, הממונה על הנפט במשרד האנרגיה.

מדיניות המשרד להגנת הסביבה נועדה למזער את הסיכונים הסביבתיים במפרץ אילת. המשרד מגביל את שינוע הנפט במפרץ אילת ל-2 מיליון טון בשנה, וכפועל יוצא מכך מונע את מימוש עסקת הנפט שביצעה קצא״א מול החברה האמירתית מד-רד (MRLB) , כפי שנחתמה במסגרת הסכמי אברהם בשנת 2021. כעת היתר הרעלים של קצא״א יתוקן, כך שיוגדר כי בזמן המערכה "חרבות ברזל", שהחלה ב-7 באוקטובר 2023, ועד שבועיים לאחר תום ההכרזה על שעת חירום או המצב המיוחד, קצא"א תהיה רשאית לעסוק בנפט גולמי בכמות העולה על זו המאושרת לשנה קלנדרית. המשרד להגנת הסביבה העמיד מספר תנאים; הפעילות המותרת תהיה פריקה של מכליות נפט גולמי לצורך אחסון והעברה לצורכי המשק הישראלי בלבד ולא תתקיים כניסה או השהייה של יותר ממכלית אחת בכל רגע נתון.

מדיניות הגנת הסביבה בנושא נקבעה בשנת 2021 על ידי המשרד להגנת הסביבה תחת השרה דאז תמר זנדברג. בעתירה שהוגשה על ידי ארגוני הסביבה לבג"צ לאחר הסכמי אברהם, החליטו משרדי הממשלה להתייצב מאחורי המשרד להגנת הסביבה ולא להתערב בעמדתו המקצועית. בחודשים האחרונים, בחסות מנכ״ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, דורשים לבטל את אותה מדיניות. במשרד האנרגיה כמו גם במשרד ראש הממשלה ובמשרדי ממשלה אחרים, הפעילו בחודשים האחרונים לחץ על המשרד להגנת הסביבה כדי לבטל את המדיניות הסביבתית במפרץ אילת.

שינוע נפט דרך המערכות הטבעיות מייצר סיכונים גדולים לסביבה. לפי עמדת המשרד להגנת הסביבה, ככל שגדלה כמות הנפט המשונעת ומכליות הנפט הפורקות דלק במפרץ אילת, כך גדל הסיכון לדליפת נפט במפרץ. לדליפה כזו עלולות להיות השלכות כלכליות קריטיות, בעיקר על העיר אילת וסביבתה. לפי המשרד להגנת הסביבה, מדובר בעלויות הנאמדות במיליארדי שקלים. שונית האלמוגים הרגישה במפרץ אילת, עלולה להינזק באופן קשה אם תתרחש דליפה של נפט באזור.