מכון התקנים: יד אחת סוגרת, היד השנייה שופכת כסף

בשבוע שעבר הצהיר שר הכלכלה ניר ברקת כי מכון התקנים יעבור לירושלים, אלא שמבדיקת "כלכליסט" עולה כי מדובר במהלך סבוך ויקר שלא יקרה בקרוב, והתהליך ידרוש לפחות עוד כמה שנים של עבודה, בהן גם החלטה על שטח שבו הוא יוקם.

עבודת מטה שהחלה רק לפני חודשים אחדים בנושא העברת מכון התקנים במשרד הכלכלה הובילה לסימון שטחים פוטנציאליים שיאפשרו את העתקתו לבירה. מדובר בשש חלופות, שלוש בגבעת שאול, שתיים בהר חוצבים ואחת בגבעת רם. במקרה של גבעת רם, תידרש עסקה משולשת בין מכון התקנים לאוניברסיטה העברית וחברת גב־ים שהיא בעלת הזיכיון על השטח שסומן כפוטנציאלי, ואז הוא יוחכר לתקופה של 100 שנה. אפשר לתהות על מהלך כזה שכרוך בחכירת קרקעות לתקופה כל כך ארוכה, וזאת פחות משנה לאחר שראש הממשלה בכלל הצהיר על כוונתו לבטל את מכון התקנים בהיותו מחולל מרכזי לבעיית יוקר המחיה.

נזכיר כי לפני פחות משנה, הרבה לפני דיבורים על הפיכה משטרית, כשיו"ר הליכוד בנימין נתניהו היה שקוע עד צוואר בקמפיין לקראת חזרתו לראשות הממשלה, נראה באחד מסרטוניו מפגש אקראי כביכול, שמתקיים בחנות למוצרי חשמל בין נתניהו לבין לקוח שמתרשם מתנור אפייה אך מבוהל ממחירו. "אתה יודע למה?", שואל נתניהו את הישראלי הנבוך וממהר ללמדו על מכון התקנים ואחריותו ליוקר המחיה: "אף על פי שהתנור כבר עבר את כל תהליך הבדיקה בצרפת. כאן הוא צריך לעבור שוב את מכון התקנים וזה עולה לציבור המון כסף". כל אלה היו פתיח לאחת מהבטחות הבחירות של נתניהו שנשכחו מאז שהובטחו: "אני הולך לבטל את מכון התקנים הישראלי כי מה שטוב לאירופה טוב לישראל".

פחות משנה לאחר מכן "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" נהיה הסלוגן של ברקת בכל הקשור לתוכניותיו להורדת יוקר המחיה. קודמתו בתפקיד אורנה ברביבאי השיקה באמצע השנה שעברה רפורמה ביבוא תוך מתן פטור ליבואנים מהחובה לעבור דרך מכון התקנים. ירידות המחירים שהובטחו אז בעקבות הקלות אלה עדיין לא חלחלו אל הצרכן, אך ברקת ממשיך להצהיר על "מהלכים חדשים" שהם עוד מאותו הדבר.

לפני כשבוע וחצי, בעודו שוהה בחופשה פרטית בחו"ל שחצצה בין ביקור רשמי בווייטנאם לסיור עבודה בסינגפור, ברקת הפתיע והכריז על "החלטה היסטורית" שהתקבלה לבקשתו בוועד הפועל של מכון התקנים על העברת המכון מתל אביב לירושלים. ממקום חופשתו ברקת דיווח כי המעבר לירושלים הולם את החלטת הממשלה להעתקת משרדיה כמו גם יחידותיה לבירה ושטרם קבלת ההחלטה בנושא, הוא נפגש עם היו"ר הזמני של המכון, אמיר שני, וביקש ממנו לקדם החלטה בנושא "כדי לחזק את ירושלים". באותה נשימה ברקת הצהיר כי במעברו לבירה, מכון התקנים יפעל למימוש חזונו ש"מה שטוב לאירופה טוב לישראל". על ההחלטה ההיסטורית כביכול בירכו גם ראש עיריית ירושלים משה ליאון והיו"ר שני. "ננצל את המעבר לשדרוג המתקנים והשירות במטרה להתאים את הפעילות לעתיד, נסייע לעובדי המכון להשתלב במיקום החדש שלנו בירושלים", אמר.

בימים הקרובים ימלאו שישה חודשים לכהונתו של אמיר שני בתפקיד היו"ר הזמני של מכון התקנים, לאחר שהחליף את גלית אבישי שהתפטרה מהתפקיד במרץ האחרון ולאחר שנתיים בתפקיד בנימוק שמיצתה. שני הוא מקורבו של ברקת והבעלים של עמית, אחת מחברות עמילות המכס הגדולות בישראל, ומכהן גם בתפקיד סגן נשיא איגוד לשכות המסחר. כעת הוא מועמדו של ברקת לתפקיד היו"ר הקבוע של מכון התקנים אף שהחוק אוסר זאת בשל ניגוד עניינים ששני נתון בו, לכאורה. אם ירצה להתמנות לתפקיד בכל זאת, הוא יצטרך לוותר על חלק מפעילויותיו או לחלופין, ברקת יצטרך להוביל תיקון חקיקה פרסונלי שיכשיר את המהלך הבעייתי.

בסביבתו של ברקת הבהירו בשיחות עם "כלכליסט" כי אין בכוונתו לקדם כל סוג של חקיקה פרסונלית וזאת בהיותו "קורבן" של חקיקה כזאת, בימים שחבריו לליכוד קידמו את "חוק ברקת" שביקש להגביל את יכולתו להוציא הון על קידום פעילותו הפוליטית. אלא שהתמונה מסתבכת. לפי החוק, כהונתו של שני תפקע בתום חצי שנה בתפקידו כיו"ר זמני, ואם לא ימונה למכון יו"ר קבוע, על הוועד הפועל שלו למנות יו"ר זמני חדש. גורמים המעורים בנושא תוהים כיצד מפלגות הימין לא ידעו להעמיד עד כה מועמדים נוספים לתפקיד זה, פרט לשני.

"כלכליסט" הפנה שורה ארוכה של שאלות למשרד הכלכלה ולמכון התקנים, בין השאר על תוכניות הקשורות לייעוד ולשימוש בקרקע שיפנה מכון התקנים ברמת אביב. ברקת לא ענה על אף אחת מהן ומסר כי "מדובר באוסף כזבים ובדותות שאין קשר בינן לבין המציאות". מכון התקנים מסר בתגובה, גם בשמו של שני כי "מכון התקנים פועל ויפעל על פי החוק ועל פי הנחיות הגופים המוסמכים".