ג'וניורים, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
ג'וניורים מול ChatGPT, מי יישאר בשוק העבודה?
כלי הבינה המלאכותית הקיימים כיום כבר משנים את שוק העבודה. הם מסוגלים לבצע משימות שמבצעים עובדים בתחילת דרכם ובכך מאיימים להחליף אותם. למרות זאת, נכון לעכשיו נראה שהג'וניורים לא בסכנה: מחקר חדש מראה שהם דווקא המרוויחים העיקריים מהשימוש ב-AI בעבודה
גרפיקה, כתיבת תוכן ואפילו תכנות – מערכות ה-AI של היום יודעות לבצע משימות שיכולות להחליף עובדים בעיקר כאשר לא נדרשת קבלת החלטות מסובכת או פיתוח מוצרים חדשים. לכן, כך נראה, העובדים הראשונים שנמצאים בסכנה להיות מוחלפים על ידי בינה מלאכותית הם העובדים שהיום מבצעים את העבודות האלה בזמן שהם לומדים, צוברים ניסיון ומתמקצעים - הג'וניורים. את הטוויסט בעלילה מספקות אותן מערכות בינה מלאכותית שכן הן מסוגלות גם לקצר את זמן הלמידה וההדרכה ולהעניק לג'וניורים דווקא ייתרון.
"אנשים הם המנוע מאחורי החברה. הג'וניורים הם כוח עבודה אדיר, הם מגיעים עם ידע עכשווי והמון אנרגיות. הם מנוע צמיחה לחברה, אבל הם מגיעים בלי ידע מספיק לפיתוח מוצרים ולוקח להם כמה שנים ללמוד את המקצוע ולהתפתח. יש כלי AI בתוך הארגון שנועדו לשמר את הידע של אנשים שפרשו, שהתקדמו לתפקידי ניהול, והמערכות האלה משמשות כמנטורים של האנשים הצעירים. מערכות אלה כוללות 70-80% מהמומחיות של האדם שעזב בצורה לגמרי אורגנית. יש כאן מהפיכה בתוך הארגון שתאפשר לג'וניור לקחת על עצמו פרוייקט ולפעול כאילו יש לו ניסיון וידע של שנים", אומר ד"ר רפי יואל, מרצה בבינה מלאכותית בבית הספר ללימודי המשך בטכניון.
לדבריו, לא רק שארגונים לא יוותרו על הג'וניורים בגלל כניסת כלי בינה מלאכותית אלא שהם יובילו את ההטמעה של הטכנולוגיות החדשות.
"הטמעה כזו של טכנולוגיות AI חדשות בקרב העובדים בחברה מחייבת את המנהלים להתמודד עם משתנים חדשים במרחב שעדיין אינו מוכר להם או לעובדיהם. תהליך הטמעה שכזה מצריך אסטרטגיה שתבחן כיצד ניתן לנצל את היכולות הטכנולוגיות החדשניות האלה בכדי להשיג יתרון על פני המתחרים. בתווך הזה אפשר הרבה פעמים לרתום את הג'וניורים. העובדים הצעירים שמחוברים יותר לטכנולוגיה וגם נחשבים כוח עבודה יותר זול מאידך, לטובת בחינת הכלים האלה ואופן שילובם הנכון בתוך הארגון", אומר אביב הוקר, סמנכ"ל מכירות ומייסד שותף בחברת FADDOM, חברת תוכנה בתחום הענן ההיברידי המספקת לארגונים וחברות כלי מיפוי ויזואליים של סביבת המחשוב הפנים ארגונית.
ממש השבוע התבשרנו על כך שחברת IBM תקפיא גיוס של 7,800 עובדים שיוחלפו על ידי בינה מלאכותית. לדברי המנכ"ל אירוונד קרישנה הגיוסים יואטו או יוקפאו בעיקר במחלקות בק אופיס כמו משאבי אנוש. קרישנה גם אמר שניתן יהיה להחליף 30% מהתפקידים שאינם דורשים פגישות עם לקוחות תוך חמש שנים. יכול להיות שההכרזה של IBM היא פופוליסטית ומעט 'רוכבת על הגל' של הבינה המלאכותית כאשר הסיבה האמיתית לצמצום כוח האדם היא המשבר הכלכלי והמשבר בהייטק בפרט. אותו משבר שהוביל לפיטורים המוניים בחברות קטנות כגדולות והגיע גם לפייסבוק, אמזון, מיקרוסופט וגוגל. עם זאת, ברור שאנחנו בפני שינויים מרחיקי לכת בשוק התעסוקה.
יש לא מעט אירוניה בכך שדווקא IBM שהייתה חלוצה בפיתוח כלי AI היא זו שמודיעה כי תחליף 7,800 מעובדי החברה (הפוטנציאלים) במכונות.
"לפני כעשור IBM פיתחה את ווטסון, תוכנת בינה מלאכותית שמאפשרת גם לרופאים חסרי ניסיון וצעירים מאפריקה, שאין בה נגישות לרפואה מערבית כל כך, להיות מסוגלים לבצע דיאגנוזה כמו מיטב הרופאים בניו יורק למשל. מה שחדש כיום הוא שהבינה המלאכותית לא רק מבצעת חיפוש יעיל במאגרי מידע אלא יוצרת ובכך מסייעת בהשלמת כישורים יצירתיים אצל עובדים", אומר פרופ' אביגדור גל מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון, מתמחה בשיתוף אנשים ובינה מלאכותית.
לדבריו, הבינה המלאכותית היוצרת נכנסת לתחומים יצירתיים ולכן עובדים בתפקידים אלה מרגישים מאויימים. מחקרים גם מראים שבינה מלאכותית יכולה להחליף ולטייב אנשים חסרי ניסיון בתחומים שונים. "הבינה המלאכותית מייצרת שוק עבודה תחרותי מסוג חדש. שוק שבו הצלחה אינה תלויה דווקא בניסיון אלא במימוש היכולת לנצל את הטכנולוגיה, להביא הישגים", אומר גל. "ג'וניורים יוכלו להתחרות בהצלחה בבעלי ניסיון ולמעשה הרמה הכוללת של כל השוק מבחינת יצירתיות ותוצרים תעלה ונקבל שוק עבודה יעיל ומתקדם יותר".
"כפי שהחדרת השימוש במחשבון לבתי הספר אפשרה מעבר להוראה בנושאים אבסטרקטים יותר, וכשם שהמהפיכה התעשייתית איפשרה מעבר לייצור מוצרם מתוחכמים יותר, כך הבינה המלאכותי תהיוצרת תשדרג את שוק העבודה ותפתח בפני ג'וניורים תחומים שעד כה היו סגורים בפניהם בשל היעדר ניסיון", אומר שניר.
אבל הג'וניורים יישארו בכל ארגון, מה שישתנה אלה המטלות. "מרגע שנכנסה הטכנולוגיה החדשה המכונה תעשה הרבה דברים שאנשים עשו בצורה ידנית. המטרה היא לייצר ארגונים פרודוקטיביים יותר שמצליחים לייצר יותר ערך במסגרת המשאבים הקיימים", אומר יאיר שניר, שותף מנהל קרן Dell Technologies Capital ישראל ואירופה. "תמיד המטלות של הארגון יתחלקו בין הזוטרים, הבכירים ואלה שביניהם. הרמה תעלה וזה כבר קורה".
ההטמעה של מערכות ה-AI תוביל לאבולוציה פנים ארגונית, אומר שניר. ההטמעה תתחיל בשימוש במשימות מאוד פשוטות שעליהן מישהו יצטרך לעשות בקרה. בדומה לכך שיש תקופת הכשרה בה קולטים עובד או עובדת חדשים גם למכונה יש זמן לימוד, זמן איטראקציות. "מחיר הטמעת המכונות עלול להיות בפועל גבוה מכפי שמעריכים אבל בסוף יהיה סידור מחדש של משימות שהן טכניות והמכונה יכולה לבצע ומשימות שלא".
ג'וניורים בשר ודם
כשעובדים חדשים מתחילים לעבוד בחברה הם צריכים ללמוד, להתנסות ולהשלים פערים. הרבה פעמים, בגלל שהם החדשים בארגון, לא נעים להם לשאול שאלות ובכל זאת, הם זקוקים לידע כדי להתקדם ולהיות יעילים. עכשיו, כשלרשות אותם ג'וניורים, עומדים כלי בינה מלאכותית – התמונה משתנה. הם לא צריכים לשאול את העובדים הבכירים מהם שאלות. הם יכולים לפנות לכלי AI.
"במקום שג'וניור ישאל את הקולגה או המנהל, או יבזבז זמן רב בלחקור בעיה או שאלה באינטרנט, ב-ChatGPT הוא יכול לקבל תשובה בשניות. אצלנו הג'וניורים בצוות המחקר משתמשים בו לסיוע ראשוני בכתיבת קוד, ובצוות השיווק משתמשים בו לסיוע בתשובות לשאלות טכנולוגיות, בכתיבת תוכן – כמו למשל בדיקות הגהה, שיפור האנגלית, או ניסוח של טיוטות", אומרת ליאת דביר, סמנכ"לית משאבי אנוש בארמטיק (Ermetic).
כלי ה-AI קיימים היום כבר משנים את שוק העבודה. למרות האיום, נכון לעכשיו, נראה שהג'וניורים לא בסכנה. להיפך, הם המרוויחים העיקריים מהשימוש בבינה מלאכותית בעבודה. מחקר חדש שנערך במקומות עבודה המשתמשים בכלי בינה מלאכותית שנועדו לשפר את עבודת אנשי שירות הלקוחות מצא שהשימוש ב-AI סייע במיוחד לעובדים החדשים או חסרי הניסיון.
מחקר של הלשכה הלאומית האמריקאית למחקר כלכלי (NBER) מצא שכלי AI משפרים את היעילות בעבודה במיוחד עבור עובדים חדשים בעבודה. המחקר בדק את השימוש של אנשי שירות לקוחות בצ'אטבוט בינה מלאכותית ומצא שעובדים שם ניסיון של חודשיים ביצעו את עבודתם באופן דומה לזה של עובדים עם שישה חודשי ניסיון באמצעות השימוש בבינה המלאכותית. זמן הלמידה התקצר.
עורכי המחקר הסיקו כי כלי הבינה המלאכותית מסייעים לעובדים לא מנוסים לתקשר עם לקוחות כמו עובדים מנוסים. יותר מכך, המחקר מצא שג'וניורים עם פחות מחצי שנת ניסיון הפכו יותר פרודוקטיביים והיה להם סיכוי נמוך יותר לעזוב את עבודתם לאחר שהשתמשו בכלי ה-AI. עבור העובדים המנוסים יותר כלי הבינה המלאכותית סייעו הרבה פחות בעבודתם.
בחברת סייסנס למשל, הטמיעו תוסף AI לסביבת העבודה של המפתחים שנקרא CoPilot ומדווחים על שיפור של בין 30-50% בפרודוקטיביות. לדברי איתן סופר, מנהל פיתוח גלובלי בסייסנס, "זה דרמטי במיוחד אצל הג'וניורים שמשלימים פערי ידע וניסיון באמצעות כלי ה – AI. המשמעות כאן היא אדירה, כי הג'וניורים למעשה יכולים ללמוד מהר יותר מתוך ניסיון של אחרים. אם למשל הם כותבים קוד, אז הם חשופים למקורות מוסכמים ש – 90% מהמפתחים הסכימו עליהם. הרלוונטיות של הכלים אלו לג'וניורים נכונים בכל התחומים - ג'וניורים בתחום ניהול המוצר בחברה התחילו להשתמש לאחרונה בכלי AI מתקדמים כמו ChatGPT בשביל כתיבת מסמכי אפיון ותוכן שיווקי שלוקחים בדרך כלל זמן רב. התוצרים הוכחו כאיכותיים מאוד וחסכו זמן עבודה מאוד יקר. בדומה למעבר בשימוש ב – Waze לעומת מפות, הסכנה בשימוש רב מדי בכלים אלו היא איבוד היכולת העצמאית בפיתוח קוד במקרים בהם זה כן נדרש".
הסכנה מצד הארגון בשימוש בכלי ה-AI היא תלות שבסופו של דבר תגרום לאיבוד שליטה על קבלת ההחלטות. כדי למנוע את המצב הזה, מסביר שניר, הכוונה היא לייצר מערכת של בקרה ומנגנון של איזונים ובלמים לפני שזה קורה.
אמנם לא מסיבות של שמירה על היכולות או איבוד השליטה, סמסונג הודיעה השבוע כי תאסור על עובדים להשתמש בכלי בינה מלאכותית יוצרת. החברה מודאגת מהאופן שבו שירותים כמו ChatGPT ו-Google Bard מאחסנים נתוני משתמשים.
בארגונים אחרים דווקא מאמצים את הטכנולוגיות ומי שמוביל את הטרנד הם דווקא העובדים הצעירים. "במקביל לתחילת תפקידי, בתור מנהל הסטודיו של אלעד, התחלנו גם להתנסות בכלי ה-AI. הם היו אז די ניסיוניים אבל השתפרו לאט לאט. מי שאימץ במיוחד את אותם כלים הם העובדים הצעירים יותר אצלנו שמהווים 75% מהצוות. הם אלה שבוחנים אותם, מנסים אותם ואחר כך מביאים אותם באופן טבעי לצוות הוותיק והמנוסה יותר. כך שהתפקיד שלהם באימוץ הטכנולוגיות החדשות חשוב מאוד והם מובילים אלצנו את השינוי והחדשנות.
עם זאת, אני לא רואה את ה-AI כמשנה מהותית את שוק העבודה. אני רואה בו טרנד כמו הרבה טרנדים שחוויתי במהלך שנות עבודתי", אומר נתנאל קוסובסקי, מנהל תחום חוויית משתמש בחטיבת הדיגיטל באלעד.