כישלון המדינה בעשור האחרון לחלק גז יעלה מיליארדים למשק

לפי הערכת גורמי החירום בישראל, האיום המרכזי על משק המים הוא רעידת אדמה שתפגע בתשתיות - כך עולה מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (ד'). לפי הערכת רשות המים, גם במקרה זה יישארו מספיק מי שתייה בישראל, אך ייתכן כי יהיה קושי בהעברת המים לאזורים שנפגעו. בשל כך צריכות הרשויות המקומיות, בתי החולים, רשות המים וגם האזרחים להתכונן למקרה של מחסור במים עד לתיקון התשתית.

לפי הדו"ח, 2.4 מיליון אזרחים חיים ברשויות מקומיות שאינן ערוכות לאספקת מים במצב חירום, כמו גם 30% מבתי החולים שלא אגרו מספיק מים למקרה חירום. כל זאת בעוד לרשות המים חסר מידע חשוב בניהול המערכת בזמן חירום ואין הסכמים עם יצרני בקבוקי מים לאספקה בשעת חירום.

55 מתוך 95 רשויות מקומיות בהן נערכה הביקורת (ובעלות תאגיד מים) אינן ערוכות בצורה טובה לאספקת מים בחירום. בחלקן נראו מקרים בהן רשויות כלל לא יודעות כיצד עליהן לפעול במקרה של משבר מים ואינן מוכנות לשמירה על הסדר הציבורי. בניגוד לרשויות המקומיות, 87% מתאגידי המים שבהם נערכה הביקורת, היו מוכנים לחירום.

18 מתוך 59 (30%) בתי החולים שבפיקוח משרד הבריאות לא אגרו מספיק מים לשעת חירום. בשלושה בתי חולים לא נעשה כלל איגום מים לקראת חירום. בבתי חולים אלו יש 13,161 מיטות. יתרה מזאת, 38 בתי חולים שאכן איגמו מים, לא מיגנו את מאגר המים שלהם למקרה של רעידת אדמה.

נקודה שחוזרת על עצמה בדוח היא חוסר המידע שיש לרשות המים בניהול מקרה חירום במשק המים. ראשית, לרשות אין כיום מערכת שליטה ובקרה שמאפשרת לייצר תמונת מצב רחבה על משק המים בשעת חירום. לרשות המים גם חסר מידע ביחס למוכנות לחירום של 1,000 ספקי מים, בעיקר באזור הכפרי. לבסוף, הרשות לא אספה מידע ביחס לכמות המים שאוגרים האזרחים למקרה חירום. על פי ההמלצה, יש לאגור כ-12 ליטר לנפש למקרה חירום. הרשות לא ביצעה תהליכי הסברה בנושא ולא אספה נתונים לגבי מצב קיום ההנחיה.

מרשות המים נמסר בתגובה: "אנו מברכים על החשיבות שניתנה בדוח המבקר למשק המים והביוב בעת חירום. רמת המוכנות של מדינת ישראל למצבי חירום במשק המים היא גבוהה ביותר, והמשק ערוך לתת מענה מיידי ומיטבי לתרחישי החירום השונים. הדו"ח מציג תמונה חלקית בלבד של מידת ההיערכות של משק המים לחירום.

"ממצאי הביקורת של רשות חירום לאומית (רח"ל) שנערכה ברשות המים מצביעים על רמה גבוהה מאד של היערכות לחירום. יתרה מכך, היערכות משק המים בחירום נבחנה כבר בפועל בשלל אירועים בזמן אמת, כולל במבצע שומר חומות כאשר תשתיות נפגעו, בתקופת הסגרים של מגפת הקורונה ובמקרי בוחן רבים נוספים, ובכולם ההתמודדות בפועל הייתה טובה מאד.

"דוח המבקר מתייחס לנתוני הערכות כללית לחירום בתחומים שונים של חלק מן הרשויות המקומיות ומתעלם לצערנו מההיערכות הגבוהה לחירום בתאגידי המים והביוב הפועלים בתחומי הרשויות הללו. משק המים הינו משק מבוזר ביותר ובכך גם ייחודו ועוצמתו, כך שפגיעה בחלקים ממנו לא צפוייה להשבית את משק המים".

רשת החלוקה של הגז הטבעי חותמת עשור של כישלונות

הכישלון בשינוע הגז הטבעי בישראל למפעלים ולצרכנים בינוניים יעלה למשק בשנים 2025-2020 בין 0.8 ל-1.9 מיליארד שקל. זאת לאחר ניסיונות רבים של המדינה לקדם את הפרויקט, מאות מיליוני שקלים שבוזבזו והורדת יעדים, שגם בהם לא עמדה המדינה.

שינוע הגז הטבעי בישראל מחולק לשתי רשתות: הולכה וחלוקה. רשת ההולכה מובילה גז טבעי בלחץ גבוה לצרכני גז גדולים כגון תחנות כוח. את רשת החלוקה בונה ומפעילה החברה הממשלתית בונה ומפעילה החברה הממשלתית נתג"ז (נתיבי גז לישראל). רשת החלוקה מתחברת לרשת החלוקה ומובילה גז בלחץ נמוך לצרכנים בינוניים, למשל מפעלי תעשייה או בתי חולים.

בשנת 2010 חילקה המדינה רישיונות ל-6 חברות פרטיות לפתח את רשת החלוקה, כאשר כל אחת מהווה מונופול אזורי. בעוד כל הצרכנים המבקשים להתחבר לרשת ההולכה כבר חוברו, ברשת החלוקה המצב שונה לחלוטין. לפי דוח המבקר, 22% בלבד מהצרכנים (102 מתוך 450) חוברו לרשת החלוקה בסוף שנת 2021. השבוע פרסמנו בכלכליסט כי נכון להיום, חוברו 142 מפעלים בלבד.

על מנת לקדם הפרויקט השקיעה המדינה 537 מיליון שקל. זאת למרות שעל פי תנאי הרישיון של חברות החלוקה, הן היו צריכות לשלם 217 מיליון שקל מתוך הסכום. בזבוז כסף נוסף בניסיון חיבור המפעלים לגז הוא 82 מפעלים (מתוך 149) מפעלים שקיבלו מענקים מהמדינה לחיבור לגז, לא חוברו לרשת.

מעבר לסכומים הגדולים שהושקעו בפרויקט, שעדיין לא הניבו שום תוצאה, העיר המבקר גם על האופן בו הורידה המדינה את יעדי החיבור לגז. בשנת 2011 קבעה רשות הגז כי יש פוטנציאל לחיבור של 728 צרכנים לרשת החלוקה. עד שנת 2015, חוברו לרשת החלוקה כ-50 צרכנים בלבד. בשל הכישלון הורידה המדינה את יעד החיבור ל 450 צרכנים בלבד עד שנת 2020. גם ביעד זה המדינה לא עמדה, ולכן בנובמבר 2020 שינתה רשות הגז את היעד ל-225 צרכנים בלבד עד שנת 2025, ללא האישור הדרוש בממשלה. כפי שפורסם בכלכליסט השבוע, נכון להיום המדינה חיברה 142 צרכנים בלבד לרשת החלוקה.

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "המשרד מברך על בדיקת המבקר והתייחסותו לגבי יתרונותיו של הגז הטבעי כדלק מעבר לשם חיסכון בעלויות האנרגיה לתעשייה היצרנית בישראל וצמצום זיהום האוויר. במקטע החלוקה קיים גידול משמעותי בחיבורי הצרכנים, כאשר הרשת כמעט והכפילה את עצמה מכ-70 צרכנים בסוף 2019 לכ-140 צרכני חלוקה כיום, לרבות גידול של מעל ל-50% בפרישת רשת החלוקה המוגזת.

"רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה משקיעה משאבים וכסף על מנת לצלוח את האתגרים בחיבור מפעלים לרשת החלוקה של הגז הטבעי, ולהביא את הגז הטבעי לכל חלקי הארץ. חשוב לזכור שנוכח האתגרים של פרישת רשת החלוקה, כמו הליכי תכנון ארוכים ומצב הטופוגרפיה בשטח, המדינה פועלת במספר מישורים, בהם סיוע במימון לחברות החלוקה בפרישת התשתית, פעולות אכיפה של המשרד מול בעלי הרישיונות ותיקוני חקיקה בהיבטים שונים, כמו פישוט רגולציה והקלה בתכנון".

המדינה לא הסדירה את פעילות תש"א והפסידה מאות מיליוני שקלים

אי חתימה על חידוש הסכם של המדינה עם חברת תשתיות אנרגיה (תש"א) הוביל להפסד משקי של 659-216 מיליון שקל. כך קובע מבקר המדינה. תשתיות אנרגיה היא חברה ממשלתית שמטרתה לענות על צרכי המשק מבחינת אחסון והובלת דלקים. לפי המבקר החברה פועלת ללא הסכם עם המדינה מאז שנת 2001, עם תום הזיכיון המקורי שלה.

בנוסף להפסד המשקי, עם תום הזיכיון, החברה לא החזירה למדינה נכסים שאינם הכרחיים לפעילותה שחלקם כלל לא בשימוש ואף לא מושכרים. בשנת 2003 הגיעו המדינה והחברה להסכמות לפיהן נכסי החברה יועברו למדינה. המדינה ותש"א יחתמו על הסכם חכירה עבור הנכסים ל-15 שנה (עם אפשרות הארכה ל-15 שנה נוספות), בתמורה לדמי שימוש שנתיים בנכסי המדינה. ההסכם לא יצא לפועל.

מבקר המדינה טוען שהחלטות הממשלות בעשור הקודם לשמר את תחנות הכוח הפחמיות לא נוסתה בשום מקום אחר בעולם ומבוססת על הנחות שלא בהכרח מתקיימות. כך עולה מהדוח השנתי. מתחילת העשור הקודם קידמו הממשלות השונות את הפחתת השימוש בפחם לייצור חשמל, עד הפסקת השימוש בפחם לחלוטין בשנת 2025.

כיום פועלות בישראל 10 יחידות ייצור חשמל באמצעות פחם, 6 מתוכן מיועדות לעבור הסבה לשימוש בגז טבעי, החלופה העדיפה לפי המבקר, ו-4 נוספות מיועדות לשימור, כלומר שייצרו את כמות החשמל המינימלית הדרושה להפעלתן וישמשו רזרבה למקרה של מחסור. המבקר הטיל ספק באפשרות להפעיל את היחידות הפחמיות בזמן חירום וטען עוד כי העלות העודפת בשימור התחנות לעומת חלופות אחרות עלולה להגיע ל-4.3 מיליארד שקל.

כניסת יצרנים פרטיים למשק החשמל לא הובילה לירידת תעריפים

בשנת 2018 הוחלט בממשלה על רפורמה בחברת החשמל שמטרתה פתיחת השוק לתחרות. לפי המבקר, כניסת יצרני החשמל הפרטיים לא הובילה לירידת תעריפים במשק החשמל עבור הצרכן הפרטי.

בנוסף טוען המבקר שבשנת 2021, שלוש שנים לאחר תחילת הרפורמה, הייתה עלייה של כ-40% בדקות אי האספקה של חשמל לעומת שנת 2017. המבקר מציין גם פגיעה באיכות שירות הלקוחות של החברה. כחלק מהרפורמה, הסכימה חברת החשמל להפחית את כוח האדם שלה ב-1,800 עובדים עד 2025. על אף שהחברה צמצמה את כמות העובדים הקבועים, מספר העובדים הארעיים בחברה גדל.

לטענת המבקר הערכות משרד האוצר לגבי התועלת הכלכלית שבקיום הרפורמה היו גבוהות בכ-50% מהתועלות בפועל. המבקר מציין גם את הצורך בהמשך ההפעלה של תחנת רידינג בתל אביב, על אף שהיא פחות יעילה מתחנות אחרות, בשל הצורך להבטיח את אספקת חשמל בגוש דן.

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "ב-4 השנים האחרונות, מאז החלטת הממשלה לרפורמה במשק החשמל, חברת החשמל נמצאת בתהליך יישום משמעותי הכולל צעדי התייעלות מאסיביים ושינויים ארגוניים. המבקר אף שיבח לא מעט מעשייתה המשמעותית של חברת החשמל ואת ההישגים הגדולים לחברה ולמשק החשמל בכללותו. יחד עם זאת, בדו"ח הסופי נותרו קביעות ומסקנות שלעמדת החברה אינן מביאות לידי ביטוי את מלוא הנתונים שהונחו בפני צוות הביקורת.

"חברת החשמל מכבדת ומעריכה את העבודה הרצינית שנעשתה במשרד מבקר המדינה ורואה בכל הערה והארה כמשוב משמעותי לפעילות החברה. צוות לתיקון ליקויים בראשותו של מנכ"ל החברה, מאיר שפיגלר, פועל בהתאם להחלטות והמלצות המבקר, כלל הלקחים והמסקנות של מבקר המדינה נלמדו, הוטמעו והופנמו, ולאורם החברה ממשיכה לפעול. כל זאת, על מנת ליישם את הרפורמה כפי שנקבעה ולהמשיך להיות חברת האנרגיה הלאומית המובילה בארץ".