ראש המל"ל: "ביקור ביידן - תחילתו של שת"פ אסטרטגי בתחום הטכנולוגיות המתקדמות"

"הסתכלות מפוכחת על הביטחון הלאומי הישראלי מחייבת שילוב של התמודדות עם איומים ובמקביל מיצוי של הזדמנויות. הדברים הטובים ביותר קורים כשהשניים משתלבים" - כך אמר היום ד"ר איל חולתא, ראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל), בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי.

ראש המל"ל התייחס לביקורו של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, בישראל השבוע: "כמובן שנדון עם האמריקאים בכלל הסוגיות הביטחוניות והמדיניות שעל הפרק, אבל זו הזדמנות להמחיש עוד תחום בו שילוב זווית ההסתכלות של הביטחון הלאומי לכלכלה מאפשר להגיע לתוצאה חדשה. במסגרת הביקור אנחנו מסכמים עם האמריקאים מסגרת שיתוף פעולה אסטרטגית לטכנולוגיות מתקדמות. עבודה משותפת עם משרד המדע והחדשנות ומשרדים נוספים שנועדה לפתוח את הדלת לשילוב כוחות משמעותי בתחומי טכנולוגיה שיעצבו את העשור הבא - AI, מחשוב קוונטי, הלת'-טק, אגרו-טק, קליימט-טק. לכולם השפעה על הביטחון הלאומי, ואנחנו עם המקבילים שלנו בארה"ב נעסוק ככל שניתן בהסרת חסמים ופתיחת דלתות לאקדמיה, היזמות והתעשייה".

חולתא אמר כי "הסוגיות שבראש סדר היום משתנות בהתאם למציאות, אבל עמוד השדרה הוא ההתמודדות עם האיום האיראני, איומי הטילים ואיומי הטרור; מיצוי הפוטנציאל הגלום בהסכמי אברהם המאפשר לא רק טיפוח של מערכות יחסים עם מדינות חדשות אלא גם מקרין חיובית על ההסכמים עם מצרים וירדן; איומים ביטחוניים קרובים: חיזבאללה, חמאס, הטרור באיו"ש ובאוכלוסייה הישראלית; וסוגיות המרחב האזרחי, ממוכנות העורף למקרי חירום ועד היערכות למשבר האקלים".

לדבריו, "כאשר החוסן הכלכלי של ישראל גבוה ויציב לאורך זמן – הוא מאפשר לתחזק את החוסן הביטחוני שלה. החוסן הכלכלי משפיע על מערכות היחסים שלנו עם מדינות העולם, בעיקר בהתמודדות עם אתגרים משותפים בעתות משבר, ולכך יש השפעה על החוסן המדיני של ישראל. גם החוסן הפנימי שלנו משפיע ישירות ועקיפות על הביטחון הלאומי ועל תחושת הביטחון הלאומי".

כדי להמחיש את דבריו נתן חולתא דוגמאות קונקרטיות ופתח בטיפול בהשלכות משבר האקלים: "בימי הראשונים בתפקיד השתוללה שריפה בהרי ירושלים, אחריה הונחינו על ידי ראש הממשלה להיערך טוב יותר לקראת עונת השריפות. עבדנו עם המשרד לביטחון פנים ומשרד הביטחון לעבות את המערכים הקיימים ולתגבר. התוצאה היא היערכות טובה יותר, לרבות סיוע של חיל האוויר עם מטוסי תובלה שיאפשרו כיבוי אש מהאוויר בכמות גדולה".

בנושא האקלים הזכיר חולתא כמה פעילויות, בהן תוכנית השולחן prosperity green/prosperity blue במסגרתה יוקם בירדן שדה סולארי גדול במימון האמירויות לאספקת חשמל לישראל ומתקן התפלה בישראל שיספק מים לירדן. "כשחושבים על זה הפרויקט באמת דמיוני, אבל כשהמלך עבדאללה מדבר עם ראש הממשלה לפיד במוצאי שבת על שיתופי פעולה והמשך חיזוק הקשר בין המדינות – זה ביטוי מתמשך ליכולת לממש פרויקט שלפני זמן קצר היה בחזקת דמיוני".

לדבריו, "בפגישתם בשארם א-שייח ראש הממשלה דאז נפתלי בנט ויורש העצר דאז של האמירויות החליטו שצריך להגיע להסכם סחר חופשי בין המדינות בהקדם האפשרי. משרד הכלכלה נרתם לעניין ובתוך שבועות הסתיים המו"מ והתקיימה חתימה".

חולתא ציין גם את המאמצים לשיתוף פעולה כלכלי עם מצרים. "הממשלה קבעה יעד לשלש את הסחר עם מצרים, להרחיב את מעבר ניצנה, ולאפשר מעבר סחורות בהיקפים גדולים יותר. במקביל אנחנו מקדמים שיתוף פעולה בתחום ביטחון מזון אזורי. לפתח תעשייה וחקלאות מבוססי טכנולוגיה ישראלית, כוח עבודה מצרי, שווקים מקומיים ואזוריים, ומימון של מדינות המפרץ".

בנושא האנרגיה הזכיר ראש המל"ל את החתימה של שרת האנרגיה במצרים על הרחבת יצוא הגז למצרים, בזכות מאגר כריש - "לא רק לטובת מצרים אלא בכמות שתאפשר ייצוא גז מונזל לאירופה".

חולתא סיכם: "הבחירה לפעול בתחומים שיש להם תועלת לחוסן של ישראל ולאימפקט רחב היא הבחירה שלכם – היזמים, התעשיינים, והמשקיעים. ככל שהדיאלוג הזה יהיה פורה יותר, ככל שיעלו יוזמות למיצוי הפוטנציאל האזורי והמדיני הייחודי שאנחנו נמצאים בו, כך תגדל ההשפעה ההדדית בין הכלכלה לביטחון הלאומי, ואני מאמין שזה הכרחי כדי ישראל תמשיך לצמוח לאורך זמן".