רפורמת הבנקאות הפתוחה: חברות הפינטק כאן, הכדור עובר לציבור

שלושה חודשים וחצי אחרי שנכנס לתוקף החוק שמאפשר לחברות פינטק לקבל גישה למידע האישי של לקוחות הבנקים, ניתנו אתמול הרישיונות הראשונים לכך. רשות ניירות ערך, בראשות ענת גואטה שהשקיעה משאבים לא מעטים במהלך, סיימה בתוך זמן קצר יחסית את הליך הרישיון, והעניקה את הרישיונות לחברות רייזאפ, פיננדה, פמילי ביז וחשבונית ירוקה. ברשות ני"ע ציינו כי עוד עשר חברות הגישו בקשה לרישיון ובקשותיהן נבדקות.

הגישה למידע הרגיש בחשבונות הבנק תאפשר לחברות הפינטק להשתמש במידע כדי להציע שירותים פיננסיים מתקדמים כמו השוואת עלויות בין הבנקים וייעוץ פיננסי ובהמשך גם שירותים נוספים מעולם התשלומים.

חברה שקיבלה רישיון תציע ללקוח את שירותיה, ותצטרך לקבל ממנו אישור לקבל גישה למידע על חשבון הבנק שלו. בשלב זה המידע שהחברה תיחשף אליו הוא על חשבון העו"ש ועל השימוש בכרטיסי אשראי. היקף המידע יורחב, ובחודש הבא הוא יכלול גם מידע על הלוואות ופיקדונות.

מדובר במידע מהותי, במיוחד בתקופה שבה הריבית עולה והפיקדונות חוזרים להיות רלבנטיים. גורם כמו חברת פינטק שיאפשר השוואה בין ההצעות וניתוח שלהן יכול להיות בעל ערך. ביוני 2023 ייחשף גם המידע בנוגע לפעילות תיק ניירות ערך, שנחשב לבור השומן של הבנקים בעמלות הנגבות בו.

הרבה תקוות נתלות ברפורמה הזו הנקראת "בנקאות פתוחה". על הנייר זה נראה מבטיח. ההנחה היא שהגישה למידע על הלקוח תקל על חברות הפינטק לתת לו הצעות אטרקטיביות ומותאמות למצבו, וגם תייעל תהליכים כמו השוואת עלויות. אלא שבפועל זה יותר מורכב.

המפתח להצלחה יהיה ברצונו של הציבור לאמץ את חברות הפינטק. אין זה טריוויאלי שלקוח ממוצע יסכים שחברת פינטק תקבל גישה למידע כה רגיש, כמו חשבון הבנק שלו. כמו כן, לחלקים רבים בציבור אין מודעות פיננסית שצריכה להתבטא גם ברצון להשתמש בשירותים של חברת פינטק (ולעתים גם לשלם עבורם), וגם לאמץ את ההמלצות המתקבלות. מוצרים לייעול ההוצאות וההתנהלות הפיננסית שהשיקו הבנקים לא זכו לפופולריות בשנים האחרונות.

אז הכביש כבר נסלל (מערכות הבנקים ערוכות להעברת המידע), האוטובוסים הגיעו (חברות הפינטק כבר קיבלו רישיונות). עכשיו השאלה היא האם גם יגיעו הנוסעים, או שהכביש יישאר ריק.