טסקו הבריטית משיקה שוקחתן להצלת מזון

מזון בשווי טריליון דולר נזרק ישירות לפח מדי שנה על ידי מרכולים וצרכנים, כך לפי נתונים שפרסם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. עוד נמצא כי הייצור של המזון המבוזבז אחראי לכ־8% מפליטות גזי החממה בעולם, ו־825 מיליון בני אדם בעולם סובלים מרעב. על רקע זאת בשנים האחרונות מדינות מקדמות יעדים ורגולציה לצמצום התופעה. אחת מקמעונאיות המזון הגדולות בעולם שהרימו את הכפפה בנושא זה היא טסקו הבריטית, שהחודש השיקה כלי מקוון שבאמצעותו יוכלו 3,500 ספקיה למכור או לתרום מלאי עודף לספקים אחרים, וכך לצמצם את עלויות הייצור ולהפחית את הפסולת.

בזירה המקוונת החדשה, Tesco Exchange, ספקים יכולים לפרסם בקשות למוצרים הנדרשים להם, ולסכם ביניהם את פרטי הרכישה. כך למשל יצרנית המספקת סלק כבוש לטסקו הצליחה למכור את קליפות הסלק הרבות שנותרו אצלה במהלך הייצור לחוות בעלי חיים כמזון לבהמות. באמצעות הזירה החדשה מקווה טסקו גם לצמצם את העלויות לצרכנים, שכיום משלמים מכיסם על בזבוז המזון לאורך שרשרת הייצור ובמקטע הקמעונאי, שכן מדובר בעלויות המגולמות במחירי המוצרים.

על מרכולים ורשתות בעולם מוטלת רגולציה גוברת המאלצת אותם להפחית את הבזבוז. דוגמה אחת לכך היא נורבגיה, שבה יחויבו מרכולים החל מ־2023, על פי חוק חדש, להפריד את האריזות ממזון שמושלך, ובכך להפריד פסולת, לנהל טוב יותר את המשאבים ולמנוע זיהום הנגרם מבזבוז מזון. ישראל הנמצאת במקום השני מבין מדינות ה־OECD בבזבוז מזון, כך על פי המשרד להגנת הסביבה. 37% מייצור המזון הוא מיותר, ומשק בית בארץ משליך אל הפח 8,000-3,300 שקל בדמות מזון. בתוך שנתיים גדל בזבוז המזון בישראל ב־5%, אף שמחצית מאותו מזון מבוזבז הוא טוב למאכל. אך אף שבשנת 2021 היקף אובדן המזון בישראל נאמד ב־21.3 מיליארד שקל, לפי הדו"ח הלאומי לאובדן והצלת מזון של המשרד להגנת הסביבה, ישראל כמעט ולא נוקטת צעדים למיגור התופעה, וניצבת במקום האחרון מבין 18 מדינות ה־OECD שנבדקו בדו"ח של המשרד להגנת הסביבה.

"בישראל הרגולטור לא אוכף שום חובה על המקטע הקמעונאי, והמרכולים עצמם לא נרתמים למהלכים וולונטריים", מסבירה ד"ר מיכל ביטרמן, מנכ"לית ארגון הסביבה The Natural Step ישראל. "כשבעולם מצילים מזון, המרכולים בישראל משליכים את המזון בדלתות אחוריות. זה מגיע לאבסורד, שברגע שמבינים שאנשים אוספים את המזון הם שופכים על אותם הפחים אקונומיקה או נועלים פחים. הרגולטור בישראל נכשל בינתיים בהתמודדות עם בזבוז מזון. אין כיום מדיניות סדורה בנושא ושום צעד רגולטורי למיגור התופעה. בעולם מגדירים יעדי הפחתה ובהם מהלכים ממוקדים מרכולים, ואילו בישראל אין שום התייחסות לנושא. הרגולטור צריך לחוקק חוק שיאסור על מרכולים להשליך מזון, ולחייבם למשל לאמץ תמחור דינמי. אין שום סיבה שלא להוריד מחירי מזון לקראת תאריך התפוגה".