הופעה של לולה מארש באינדינגב. כור היתוך | צילום: Guy Prives
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
לגלות שירה בקריית ים, לחגוג עד הבוקר באינדינגב, לדלג בין פסטיבלים, לפסל בחפצים נטושים, לחזור אל המונולוגים המושחזים של תוכניות הלילה וללבוש השראה ישראלית
דוקו
לגלות שירה בקריית ים
רוב סרטי התעודה הם כאלה שמגיעים מתוך מסורת של פרוזה או עיתונאות — הם מספרים סיפור, מעבירים מידע, חושפים מציאות. אבל יש סרטי תעודה, והם הנדירים והיפים שבהם, שמגיעים מתוך מסורת של שירה. "שקרים שסיפרתי לעצמי", שישודר במוצ"ש בכאן 11 (ויהיה זמין גם באתר ובכאן box), הוא כזה. יפים גרבוי, שזכה בפרס הבימוי בפסטיבל דוקאביב האחרון, הוא לא סתם במאי, הוא משורר, והמצלמה היא העיפרון שלו. מאז גיל 14 גרבוי מתעד את משפחתו, ובעיקר את אביו, כשהמצלמה הופכת לערוץ התקשורת העיקרי ביניהם. אחרי מות האב הבן מפנה את המצלמה לאם וחוזר אל שנים של חומרי גלם, שמתוכם הוא עורך נקודת מבט פיוטית על חיים במשפחה שבמרכזה סוד, משפחת עולים מרוסיה בקריית ים, ועם בן, מצלם ומתעד אובססיבי, שהמצלמה שלו לעתים מלטפת ולעתים תוקפת. אבל גרבוי, שגם ערך, הופך את סרטו ליצירה פיוטית, על האופן שבו אנחנו מביטים בחיינו, מבט רך על עולם קשוח.
יאיר רוה
פסטיבל
לחגוג עד הבוקר באינדינגב
אין לנו בארץ הרבה מיתולוגיות מוזיקליות ונראה כי פסטיבל אינדינגב הוא אחד מהם. גלסטנברי בגרסה מקומית מוקטנת. הוא התחיל לפני 16 שנה בהתארגנות ספונטנית של כמה חברים סטודנטים ממכללת ספיר, והפך עם השנים לאירוע גדול שעדיין ממשיך להיות מוקד עלייה לרגל וזירה בועטת של מוזיקת אינדי לצד מופעי מיינסטרים. 15 אלף איש צפויים להגיע למצפה גבולות, שם הוא יתקיים בסוף השבוע הבא (14-12 באוקטובר), והאתר יפוך לעיר מדברית קטנה וצבעונית. המארגנים, שחלקם ממשיך ללוות אותו מאז היווסדו, כבר התבגרו וכך גם הקהל, ולכן במתחם הקמפינג המושקע יש גם אזור המיועד למשפחות. 120 אמנים צפויים להשתתף, בהם יוני בלוך, בלקן ביט בוקס, פלד, נינט, שי צברי, אקו, קותימן, מאור כהן ודי.ג'יי מש שהוציאו החודש אלבום משותף, תמיר בר, יעל זלינגר שמסתמנת כהבטחה, "פוליאנה פרנק" ו"נערות ריינס", שתי להקות אהובות שחזרו לאחרונה לפעול, אהוד בנאי ו"קו אחורי" עם פולק, פאנק אקוסטי ודאב. "הליינאפ כמו תמיד הוא כור היתוך של אמנים, להקות ודי.ג'ייאים. שילוב של שמות מוכרים ופורצים שהופכים את אינדינגב לזירה של גילוי ואמנות", אומר המפיק והמנהל האמנותי, אסף בן דוד, שנמצא בימים אלה בהקמות בשטח.
מאיה נחום שחל
אוכל
לדלג בין פסטיבלים
"חג אסיף, חג אסיף, כן ירבה וכן יוסיף", כך כתבה לפני שנות דור שרה לוי תנאי בשיר סוכות הידוע. לא בטוח שלוי תנאי התכוונה לאיסוף פסטיבלי אוכל, אבל נדמה שזה בעיקר מה שבני ישראל אוספים לחיכם בימים אלה. מצד שני, מה עוד נותר לנו להתנחם בו מלבד פחמימות ריקות, מצפון ועד דרום. בעין זיוון נערך פסטיבל חקלאות מקומי שיכלול שוק איכרים ותוצרת המגיעה ישירות מהמגדלים — אפונת שלג, שעועית, עגבניות שרי וברוקולי, משאיות אוכל וסיורים מודרכים בפארק הוולקני, enzivan.co.il. זו גם הזדמנות לבקר ביקבים המעולים במקום — פלטר ובהט, בשדות הלוונדר ובמטרלו, המאפייה ששמה יצא למרחוק. עפולה חוגגת ב"עפודיס" עם סוללת כוכבים גדולים — חיים כהן, ישראל אהרוני, אבי ביטון, אבי לוי ורחל אלול יגיעו מרחוק ויגישו מנות כשרות. כדאי לא לפספס את בורקס המים האגדי של דילק משכונת התקווה שגם הוא יימכר שם. יצטרפו מסעדות מקומיות, בהן השוק 34 ובבי, ותהיה הופעה של מוש בן ארי. בתל אביב מתקיים היום ומחר פסטיבל קוקטיילים באולם האירועים איסט, ובאילת פסטיבל בירה עם 40 מבשלות מקומיות וזרות, בהן בירה מלכה, מבשלת שקמה, גינס וקרלסברג, הופעות ודוכני אוכל.
חיליק גורפינקל
תערוכה
לפסל בחפצים נטושים
האמנית יעל יודקוביק משוטטת בעיר, עורכת מסעות חיפוש בחצרות ובאתרי בנייה, ומלקטת פריטים ושברי חפצים שננטשו או איבדו את ערך השימוש המקורי שלהם. בסטודיו היא עורכת בהם ניסוים ומחברת להם חפצים אחרים עד שמתהווה האובייקט הפיסולי הנכסף. כעת יודקוביק מציגה אותם בחלל המרשים של גלריה שלוש ביפו, בתערוכה ״מותי בא לי פתע״, שכולה חיבורים והמצאות פואטיים ומבריקים בין האובייקטים שליקטה. יודקוביק מזמינה את המבקרים לשיטוט בין קימורי הקשתות בגלריה שהופכים למעין בתי תפילה קטנים, בתערוכה שנראית כהכנה לפרידה, או כאשכבה לחפצים ודמויות שהיו ואינם עוד. אבל עבודותיה מכילות גם פן של הומור ותחבולות חזותיות שנונות בחיבורים המשובשים והמפתיעים שהיא יוצרת. בין היתר, יש כאן קליעי תחמושת שצומחים מדליי בטון, כפפות שמושחלות בגזע עץ, ואפילו כפות עץ לסלט בתנוחת תפילה - אובייקטים ישנים־חדשים ומלאי דמיון, שעשויים בגימור ובאסתטיקה מוקפדים למשעי.
יקיר שגב
טלוויזיה
לחזור אל המונולוגים המושחזים של תוכניות הלילה
שביתת התסריטאים הסתיימה ומנחי תוכניות האירוח הליליות האמריקאיות חזרו. סטיבן קולבר, סת' מאיירס וג'ימי קימל (אנשי טלוויזיה שפוטין אסר את כניסתם ושידורם ברוסיה, אגב) חזרו למסך אחרי חמישה חודשים ארוכים, ואיתם חזרו גם המונולוגים הסאטיריים המושחזים שלהם, הזמינים פה לצפייה ביוטיוב מיד עם שידורם. נכון, השבוע המונולוגים העוקצניים של כולם היו קצת דומים זה לזה, כי הם רצו לסכם כמה מהאירועים הפוליטיים הגדולים שהתרחשו במעצמה בתקופה שנעדרו מהאולפנים, אבל הסגנון שלהם לרוב מובחן יותר. אני צופה בכל המונולוגים ופעם בשבוע גם בתוכנית המלאה של ג'ון אוליבר, ומברכת על כולם. מאחר שהשחקנים עדיין שובתים, האורחים בתוכניות היו עיתונאים, פוליטיקאים, משתתפי ריאליטי, ובמקרה של קולבר גם מדען אחד, אבל השיחות עם השחקנים המקדמים את סרטיהם הן בין כה החלקים הפחות מעניינים בתוכניות האלה, העיקר הוא המונולוג. עם שובו קרא ג'ימי קימל מסרון שנשלח לאחד מכותביו על ידי אמו. "אל תדברו יותר מדי על טראמפ", היא כתבה. ובכן, שוב לא שמעו בקול אמא. דיברו, תהו, לעגו ובעיקר השמיעו את דבריו של מי ששוב רוצה להיות נשיא ארצות הברית ללא עריכה — לפעמים זה כל הסאטירה שצריך.
רותה קופפר
שופינג
ללבוש השראה ישראלית
מותג הסטריט הישראלי הקולי Holyland Civilians חבר למרכז אסיף היפהפה, המתעד את תרבות האוכל המקומית, לקולקציית קפסולה מרעננת. הקולקציה עוצבה לקראת התערוכה "אחת וחזרנו - סיפורים ומעשיות על אוכל בפרסומות", שתיפתח בקרוב, ותבדוק כיצד פרסומות משפיעות על התרבות באמצעות דימויים שהתפתחו סביב מוצרים ישראליים איקוניים כמו תפוז, חומוס, קוטג' וקפה שחור. המעצבים דור חן וענת משולם מ־Holyland Civilians התחברו מיד לעשייה של אסיף. "אנחנו מתעסקים בתכנים והשראות מהמדינה והאדמה והם עושים זאת מהמקום של שימור תרבות האוכל”, אומרת משולם, “חיפשנו דרך להנגיש את תוכני התערוכה בצורה קלילה בשפה הוויזואלית של המותג". הם יצרו חולצות טי, כובעים, גרביים ואפילו קופסת גפרורים, כולם עם הומור דק שמאפיין אותם. למשל, חולצת טי עם הדפס מאויר של בית ישראלי מושלם לכאורה ברוח הפרסומות של קוטג'.
190-20 שקל.
עילית מינמר
