רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' | צילום: עמית שאבי
זינוק בגירעון בפברואר: עמד על 5.6% מהתוצר
הגירעון החודשי בפברואר עמד על 13.4 מיליארד שקל והביא לעלייה של 0.8% בגירעון. בחודשיים הראשונים של השנה עמדו הוצאות המלחמה על 17.3 מיליארד שקל, אך גם כשמנכים אותן מדובר בעלייה של כ-16% בהוצאות הממשלה בהשוואה לאשתקד
הגירעון גדל ב-0.8% בפברואר ועמד על 5.6% מהתוצר - כך לפי נתונים שפרסם היום (א') החשב הכללי במשרד האוצר.
הוצאות הממשלה בפברואר עמדו על 49.2 מיליארד שקל, ואילו הכנסות הממשלה עמדו על 35.8 מיליארד שקל בלבד, מה שהביא לגירעון חודשי של 13.4 מיליארד שקל. בינואר עמד הגירעון על 4.8% מהתוצר.
אם הגירעון ימשיך לגדול בקצב כזה במשך כל השנה, הממשלה תעקוף באופן משמעותי את היעד של 6.6% גירעון שהציבה לעצמה בתקציב החדש. לכן החשב הכללי באוצר הדגיש בפתח הדו"ח כי "מגמת הגידול בגירעון צפויה להימשך בחודשים הקרובים ולקטון לקראת הרבעון האחרון של השנה וזאת עקב שינוי בהתפלגות ההוצאות וההכנסות הנובעות ממלחמת 'חרבות ברזל'". או במילים אחרות: הגידול בגירעון נובע כעת בעיקר מהמלחמה, וההערכה היא שברבעון האחרון של השנה נראה התמתנות של הגירעון. יצוין כי הערכה תקציבית זו מתבססת על התרחיש המקובל לפיו המלחמה עוברת לעצימות נמוכה במיוחד ונשארת בה לזמן ממושך.
כשמסתכלים על החודשיים הראשונים של השנה, ניתן לראות גידול מאסיבי של 43.6% בהוצאות הממשלה לעומת החודשיים הראשונים של 2023. מדובר בגידול של כ-26.5 מיליארד שקל לעומת אשתקד, מתוכם כ-17.3 מיליארד שקל מוגדרים כהוצאות המלחמה. כלומר, גם בניכוי הוצאות המלחמה, יש גידול של כ-16.3% בהוצאות הממשלה בחודשיים הראשונים של השנה.
בצד ההכנסות, נרשמו החודש הכנסות בהיקף של כ-35.8 מיליארד שקל, גידול נומינלי של כ-300 מיליון שקל לעומת פברואר 2023. אולם, מתחילת השנה ישנה ירידה מוחלטת בגביית מסים - עד כה נגבו 79.6 מיליארד שקל, לעומת 79.9 מיליארד שקל אשתקד. מדובר בירידה ריאלית משמעותית בהכנסות ממסים, מאחר שב-12 החודשים האחרונים נשחק ערך הכסף ב-3% (שיעור האינפלציה). עם זאת, ראוי לציין כי הכנסות הממשלה הנוכחיות משקפות גבייה של כ-17.5% מתחזית ההכנסות העדכנית (זו שעל בסיסה נבנה התקציב שמאושר בימים אלו בכנסת), זאת בזמן שחלפו רק כ-16.6% מהשנה, וכי נתוני חודש זה מלמדים על התאוששות מסוימת בגביית המסים.
על פי הניתוח של רשות המסים, הירידה בגביית המסים ירדה בפברואר בכ-1% לעומת אשתקד. זאת, לעומת ירידה של 2.7% בחודשים ינואר-פברואר יחד. הירידה בגביית המסים הישירים נמשכת, ובחודש פברואר היא אפילו התחזקה, ועומדת על -6.2% לעומת פברואר 2023. אולם, בפברואר נרשמה עליה בגביית המסים העקיפים בהיקף של 6.8%, ועלייה בגביית האגרות בהיקף של 10.7% לעומת פברואר אשתקד. ראויים לציון מסי הנדל"ן, שבאופן לא מפתיע רשמו ירידה של 37.4% לעומת פברואר אשתקד, זאת בשל ההאטה בפעילות בענף.
מבחינת מימון הגרעון, החשב הכללי באוצר ממשיך עם המגמה של הגדלת החוב המקומי והקטנת החוב החיצוני. מתחילת השנה גדל החוב המקומי (נטו – גיוסים פחות פירעונות) ב-37 מיליארד שקל, בעוד החוב החיצוני קטן ב-2.6 מיליארד שקל. גם בחודש פברואר לבדו (ללא ינואר) נשמרה מגמה זו, שכן החוב המקומי הוגדל ב-17.7 מיליארד שקל, אך גיוס החוב החיצוני גדל ב-3.3 מיליארד שקל בלבד.
עד 19 בפברואר הממשלה היתה כפופה לתקציב במסגרתו ניתן להוציא כ-513 מיליארד שקל בשנת 2024, ומ-19 בפברואר הממשלה כפופה לתקציב שניתן להוציא במסגרתו סכום נמוך בהרבה שמשקף שמירה על גירעון של כ-2.25% תוצר. אך בפועל, אם קצב ההוצאה הנוכחי יישמר עד לסוף 2024, הרי שהממשלה תוציא כ-543 מיליארד שקל. מחד, מדובר בהוצאה גדולה מזו שהחוק הנוכחי מאפשר, אך מאידך, זהו סכום נמוך מזה שהממשלה צפויה להוציא אחרי שהצעת התקציב המעודכנת תאושר בכנסת (ההצעה מדברת על הוצאה של כ-583 מיליארד שקל).