ההקלות בבחינות הכריעו? מבחני פיזה יכריעו האם העלייה בזכאות לבגרות היא "אמיתית"

1. אחד הנתונים העקביים ביותר במערכת החינוך הישראלית הוא שדתיים לאומיים מקבלים יותר מאחרים. גם ב־2021 נשמר הפער של 26% בין תלמידי התיכון הדתיים והחילונים. אין מה לומר, חשוב לשמור על מסורת ישראל סבא. התקציב הממוצע לתלמיד תיכון ממלכתי־דתי עמד ב־2021 על 41,400 שקל לעומת 32,800 שקל לחילוני.

כך עולה ממצגת "השקיפות התקציבית" לשנת 2021, שנת הקורונה השנייה, שפרסם אתמול משרד החינוך.

למה זה קורה? כי הדתיים מקבלים תוספת שעות יהדות, שעות רב ושעות תפילה וכיתות נפרדות וכי פוליטיקאים דתיים מרבים לבקש ולקבל את תיק החינוך ולסדר למגזר תקציבים. ובכל זאת יש בשורה חיובית: הפער בין תלמיד התיכון הממלכתי־דתי לתלמיד הערבי הצטמצם מ־57% ב־2020 ל־44%. סביר להניח שזה קרה בגלל ניצנים של תוכנית להשוואת תקציבים בתיכונים למגזר הערבי שהחלה בצעדים מאוד קטנים ב־2018.

2. הנה שיא מאוד מפוקפק של ישראל: במערכת החינוך הישראלית יש את פערי ההישגים הגדולים ביותר במבחני PISA. לא מדובר רק במדינות המפותחות אלא גם בעוד כ־50 מדינות פחות מפותחות. ככה זה כשיש פערים כל כך גדולים בין חזקים לחלשים ובין יהודים לערבים.

ידוע שאין שוויון במשאבים בין חזקים וחלשים כי העיריות החזקות משקיעות יותר מהחלשות וכי הורים חזקים משקיעים הרבה יותר מהורים חלשים. את המצב הזה אמור משרד החינוך לאזן עם השקעה הרבה יותר גדולה לחלשים. חוקר החינוך הבכיר נחום בלס ממרכז טאוב מעריך שכדי להגיע שוויון מהותי יש צורך ביתרון של 50% לחלשים. אלא שבפועל יש מקרים שבהם החלשים מקבלים גם ממשרד החינוך פחות מהחזקים מהם. כך למשל, בשלושה חמישונים תלמידי התיכון הישראלים מקבלים יותר מתלמיד בחמישון החלש.

בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים הנהיג שר החינוך לשעבר שי פירון כבר באמצע העשור הקודם תוכנית משמעותית לתקצוב דיפרנציאלי - חלשים סוציו־אקונומית מקבלים יותר. זאת על ידי מדדי טיפוח שמשקפים חסכים חינוכיים אצל תלמידים ומוגדרים על פי חמישונים. התוכנית יצרה יותר שוויון בין חלשים לחזקים. התוצאה היא שהתקציב הממוצע לתלמיד בבית ספר יסודי ערבי (18,800 שקל) גבוה ב־200 שקל מאשר בממלכתי דתי (18,500 שקל). אבל הפער בין הממלכתי־דתי לממלכתי־חילוני של 11% דווקא נשמר. צריך גם לזכור שממוצעים זה עניין בעייתי. כשבודקים את ההקצבה לתלמיד בחמישון הטיפוח החלש, תלמיד ממלכתי דתי מקבל 26% יותר מתלמיד ערבי. אז איך זה קורה שבממוצע הערבים מקבלים יותר? יש הרבה יותר עניים ערבים.

3. ראוי לתת הרבה תשומת לב לנתון שלפיו שיעור הזכאות הגדול ביותר לבגרות הוא במגזר הדרוזי - עם 91.3%, הרבה לפני היהודים עם 77.8% והערבים ללא מזרח ירושלים - 74.5%. כך עולה מנתוני "התמונה החינוכית" של משרד החינוך שגם היא פורסמה אתמול. את התמונה החינוכית שבה יותר מ־30 נתונים על בתי הספר תיכוניים הנהיג שר החינוך לשעבר נפתלי בנט.

בחינוך הדרוזי נעשתה מהפכה שהתבססה על הרבה מאוד השקעה בתלמידים חלשים. הגיע הזמן להעתיק את זה גם לחינוך הערבי והבדואי. משרד החינוך, אגב, הבליט במצגת שלו את העובדה שהפער בין יהודים לערבים בזכאות לתעודת בגרות הצטמצם בשליש מ־21% ב־2018 ל־14% ב־2021. אלא שלא נמסרו נתונים על הפער בין יהודים לערבים בתעודות בגרות איכותיות - בהצטיינות או כאלה עם 5 יחידות אנגלית ו־5 יחידות מתמטיקה.

4. השאלה הגדולה היא איך יכול להיות שדווקא בתקופת הקורונה, כשהתלמידים היו במשבר כל כך גדול, שיעור הזכאות לבגרות זינק? עלייה של 6.3 נקודות אחוז נרשמה בשנתיים של משבר הקורונה בזכאות לבגרות מ־69.7% ב־2018 ל־76% ב־2021. האידיליה לא נגמרה בכך. שיעור הזכאים לתעודת בגרות בהצטיינות זינק מ־8.8% ל־13.3%, שזו עלייה של יותר מחצי.

עלייה נרשמה גם בנתון שהשר בנט ייחס לו חשיבות כה רבה של שיעור הזכאים לתעודת בגרות שכוללת בחינה במתמטיקה ברמת 5 יחידות. הנתון הזה נתקע בסוף העשור הקודם ודרך 3 שנים במקום. לא עוד. שיעור הזכאים עלה מ־15.6% בתש"ף ל־16.6% בתשפ"א.

אפשרות אחת, לא מאוד סבירה, היא שהלמידה מרחוק, חלקית ככל שהיתה, והמשברים הנפשיים הקשים שעברו התלמידים השפיעו על ההישגים שלהם לטובה. אפשרות שנייה, סבירה יותר, היא שההקלות הדרמטיות בבחינות הבגרות בתקופת הקורונה גרמו לעלייה מלאכותית בהישגים. השאלה עכשיו היא איך המוסדות להשכלה גבוהה יתייחסו לתעודות האלו.

5. יש בעיה אמיתית עם המנהג של משרד החינוך לחשב את שיעור הזכאות לבגרות מקרב תלמידי י"ב הלומדים לבגרות. ככל ששיעור התלמידים שאינם במסגרת שמגישה לבגרות במגזר מסוים גדל, גדל העיוות בנתונים. כך השיטה של המשרד מטה כלפי מעלה את הנתונים במגזר הערבי והבדואי שבהם שיעור גבוה של נושרים. זה מטה עוד יותר כלפי מעלה את הנתונים במגזר החרדי (26%) שבו תלמידי הישיבות שאינן מכינות לבגרות לא מובאים בחשבון.

במילים אחרות, המצב האמיתי הרבה יותר גרוע. הגיע הזמן שהתמונה החינוכית תכלול גם את שיעור התלמידים שניגשים לבגרות מכלל האוכלוסייה.

ה־OECD צופה שדורות התלמידים שעברו את משבר הקורונה יפסידו כמה אחוזים משמעותיים מהכנסתם העתידית. יהיה מענין לגלות במחקרים עתידיים אם זה אכן מה שקרה דווקא למחזורים שזינקו בזכאות לבגרות. אבל זה יקרה אולי בעוד 15 שנה וכבר לא יהיה הבעיה של בכירי משרד החינוך של היום.

6. כששר החינוך לשעבר נפתלי בנט הנהיג את "התמונה החינוכית" הכוונה היתה למדוד את בתי הספר לפי עשרות נתונים שהבגרות היא רק חלק מהם והאקלים החינוכי בבית הספר תופס מקום מאוד מרכזי. אחד הנתונים החשובים באקלים החינוכי הוא רמת האלימות. למרות זאת דווקא בתמונה החינוכית של שנת הקורונה השנייה אין נתוני אלימות. בהודעת משרד החינוך מסבירים את העובדה שהנתונים לא פורסמו בשל "אילוצי קורונה". מבטיחים שם שבקרוב יפורסמו נתוני האקלים של שנת תשפ"ב.

נתוני הנשירה מבתי הספר דווקא מופיעים, אבל הם נראים לקוחים מיקום מקביל שלא היתה בו מגפה. שיעור הנשירה עמד לפי משרד החינוך בשנת הקורונה הראשונה (תש"ף) על 0.6% ובשנייה (תשפ"א) על 1%.

אלא שמנהלים סיפרו בתקופת מגפת הקורונה ל"כלכליסט" על נשירה של 5% בבתי הספר החזקים והרבה יותר בחלשים ובפריפריה. אי אפשר שלא להגיע למסקנה שנתוני משרד החינוך מתייחסים רק למי שכל כך נשר עד שלא היתה ברירה אלא למחוק אותו גם מהרישומים. כמה באמת נשרו בקורונה? כנראה כבר אף פעם לא נדע. נתון חיובי: שיעור מחברות הבחינה שנפסלו בשל העתקה ירד מ־1.0% בשנת תש"ף ל־0.8% בשנת תשפ"א.

7. הבשורה הרעה למשרד החינוך היא שהשנה נערכו מבחני PISA הבינלאומיים ושם תלמידי ישראל לא קיבלו שום הקלות. יהיה מעניין למשל לראות, כשיתפרסמו התוצאות, האם באמת כמות המצטיינים שלנו זינקה גם שם בחצי או שאולי היא דווקא ירדה. המבחנים התמקדו בחשיבה מתמטית. השאלה היא האם התוצאות בהם ייתאמו את העלייה בזכאות לבגרות עם מתמטיקה 5 יחידות.

הבשורה הטובה היא שלישראל יש מערכת שמתקנת רבים מנזקי מערכת החינוך ומקנה לתלמידים, לפחות היהודים והדרוזים, הרבה מאוד מיומנויות שלא קיבלו בבתי הספר — אחריות, שיתוף פעולה, סמכות, התמדה, ניהול, יצירתיות ועוד. קוראים לה צה"ל. גם זו נחמה.