המחטף של נתניהו: מעניק למשרד הפנים של ש"ס את ניהול שיקום הצפון

במסגרת הגשת התקציב לממשלה, מתכוונים במשרד ראש הממשלה בנימין נתניהו להגיש הצעת מחליטים שערורייתית ולתת את ניהול תוכנית שיקום הצפון לידי משרד הפנים שנמצא בידי ש"ס ומנוהל בידי המנכ"ל רונן פרץ. האחרון, ששימש בעבר גם כיועצו של ראש הממשלה, ואף היה בעבר מועמד שלו לתפקיד מבקר המדינה, ינהל את התוכנית עצמה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי ישמש בוועדת ההיגוי העליונה שלה.

הממשלה תתבקש ביום ראשון לאשר התוכנית לשיקום ופיתוח לקו העימות בצפון בתקציב של 3.5 מיליארד שקל למשך חמש שנים. הכסף יוקצה משנת 2024, כאשר משנת 2025 יהיה כתקציב תוספתי ולא במקום תקציבים קבועים למשרדי הממשלה. המכלול, שכאמור מתוכנן להיות מוכפף למשרד הפנים, יקבל סמכויות נרחבות לידיו.

מדובר בהחלטה חריגה לנוכח העובדה כי מנהל תוכנית שיקום אמור לעבוד מול כל משרדי הממשלה ולשלוט בהקצאת תקציבים ליישובים ולרשויות מקומיות. תפקיד שיאפשר לנתניהו וליו"ר ש"ס אריה דרעי לנתב כספים וסיוע לרשויות כפי שיחפצו.

הצעת המחליטים היתה אמורה להיות מוגשת לאישור הממשלה יחד עם התקציב כבר היום. אולם לנוכח הדחייה בדיון על התקציב, היא אמורה כעת להיות מוגשת יחד איתו ביום ראשון הקרוב.

על פי הצעת המחליטים שהגיע לידי כלכליסט מדובר בהקמת "מכלול יעודי"– לטיפול ברשויות ותושבי הצפון שיישא באחריות ובסמכויות לצורך תכנון, ניהול וביצוע תוכנית האב לאזור קו העימות. מדובר בתכנון ראשוני שיוכל להשתנות בהתאם לצרכים בפועל. בשלב הראשון יועסקו 15 בעלי תפקיד במכלול. אופן העסקתם יקבע ע"י מנכ"ל משרד הפנים ונציב שירות המדינה.

המכלול יפעל כיחידה ארגונית בתוכו ויוקם על בסיס פעילות ועדת מנכ"לי משרדי הממשלה ליישובי קו העימות בצפון שכוננה מתחילת המלחמה ובשותפות הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה, מנהל המשל"ט (מרכז שליטה) האזרחי ומנהלת "אופק צפוני". האחרונה הוקמה על ידי שר הביטחון יואב גלנט ונועדה לחיזוק התשתית האזרחית ברשויות המקומיות ולשיפור מרכיבי הביטחון ביישובי הצפון לרבות הגדלת כיתות הכוננות וחימושן.

בנוסף, תוקם ועדת היגוי עליונה על בסיס ועדת המנכ"לים שתכלול את פרץ, שלי, ומנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר - בשותפות עם יו"ר פורום הרשויות המקומיות בצפון לניהול שוטף וקבלת החלטות באופן רציף.

בין היישובים שיקבלו סיוע גם ספסופה - בה לדרעי ולבני משפחתו יש וילה. לפני מספר חודשים הועלתה תביעה להרחיב את הסיוע ליישוב ובלשכת דרעי טענו כי "הוא עסוק כולו במלחמה ואינו מטפל בנושאים אחרים כלל".

במסגרת התוכנית, משרד הפנים יקצה השנה מענק ביטחוני מיוחד לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות שבתחום "ישובים סמוכי גבול" בגובה 200 מיליון שקל - למימון הוצאות הנובעות מהמצב הביטחוני. התקציב יוקצה בהתאם לקריטריונים שיקבעו ע"י משרד הפנים המשקללים את גודל האוכלוסייה ומרחק הישוב מקו הגבול ללא שיקול של מדד כלכלי-חברתי, ויינתן בנוסף בלא לפגוע בכל מענק אחר. התקציב לכך יוקצה על ידי משרד האוצר כחלק מהמקורות לתוכנית.

לפי החלטת הממשלה משרד החינוך יפעל למיגון מוסדות החינוך בישובים הסמוכים לגבול וביישובים בשטח מועצה אזורית שתושביה פונו לפי החלטת ממשלה, ולצורך כך יקצה האוצר למשרד החינוך 200 מיליון שקל כחלק מהתקציב הכולל. כמו כן, יורחב מענק ההתארגנות של רשות המסים לתושבים בישובים בטווח של 3.5-5 ק"מ מגבול לבנון.

המינהלת תוכל לסייע לישובי קו העימות ורמת הגולן בצפון, המרוחקים עד 9 ק"מ מהגבול עם לבנון. הממשלה תטיל על מנכ"ל משרד הפנים בתיאום כל משרדי הממשלה ואגף התקציבים באוצר לגבש בתוך 45 ימים תוכנית מפורטת שתשולב בתיקון לחוק תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024.

לפי הצעת המחליטים, "התוכנית האסטרטגית תיתן מענה בין היתר בחיזוק האמון, החוסן ותחושת הביטחון האישי, העצמת הקהילות, השירותים החברתיים, חינוך והשכלה גבוהה, פנאי ופעילויות חינוך בלתי פורמלי, רווחה, שדרוג מערך הבריאות, עלייה וקליטה, שירותים ברמת הפרט ומענים זמינים ואיכותיים בתחומי האחריות של המוסד לביטוח לאומי, רשות המסים ורשות האוכלוסין.

"המינהלת תגבש תוכניות בתחומי השיכון, יצירת כדאיות למגורים לרבות היצע דיור בתמהילים שונים, קידום אופק הרחבה ליישום והקמת קרן תמריצים והטבות כלכליות, גיבוש פתרונות ביניים לרשויות וישובים שהתפנו עצמאית לצד גיבוש תמריצי חזרה לישובים, בחינת הרחבת יישום והקמת ישובים חדשים ועוד.

"כמו כן, תתייחס לנושאי צמיחה ופיתוח אסטרטגי, קידום החקלאות, פיתוח התיירות, העלאת הפריון בעבודה, צמיחת הייטק באזור, הקמת תשתיות חדשות תומכות צמיחה ובכלל זה תשתיות תחבורה לרבות רכבת. עוד תעסוק המינהלת בשיפור שירותי התחבורה הפנים עירוניות, והנגשתם לישובי האזור".