האם לשרים יש סמכות בלעדית להדיח את יו"ר הדואר?

היום (א') הוציא בג"ץ צו ביניים שמחזיר לתפקיד את יו"ר הדואר מישאל וקנין — לאחר שהודח בהליך שנוי במחלוקת על ידי שר התקשורת שלמה קרעי והשר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם. בית המשפט חייב את השרים להסביר מדוע לא לבטל את ההדחה.

משמעות הצו היא שהשופטים סבורים שיש ממש בטיעוני וקנין וחברת הדואר, והשרים צריכים להסביר מדוע ההדחה תקינה. לקראת ההחלטה בתיק, "כלכליסט" עושה סדר בהתייחסויות שהועלו בפרשה ובסוגיות המשפטיות.

מדוע הודח יו"ר הדואר?

וקנין הודח מתפקידו באמצע יולי, על פי דרישתו של קרעי, שנומקה בחוסר שביעות רצון מתפקודו של היו"ר, ובחשש כי המשך התנהלות החברה בראשותו יפגע בסיכיוי הצלחת ההפרטה והבראת החברה. זאת על אף השיפור החד בתוצאות הדואר בתקופת כהונתו ורגע לפני שהדואר מיישם את ההפרטה. למעשה, המטרה העיקרית במינויו של וקנין לתפקיד על ידי שר התקשורת לשעבר יועז הנדל היתה שיקום החברה והכנתה להפרטה, וההשערות הן שההדחה בוצעה כדי לקדם מינוי מקורבים בחברה. בישראל מעולם לא הודח יו"ר של חברה ממשלתית במהלך כהונתו, כך שניסיון ההדחה שמקדמים השרים הוא בכל מקרה חריג מאוד.

מה היתה חוות הדעת של היועמ"שית?

לטענת גלי בהרב־מיארה, הליך ההדחה של מישאל וקנין שהובילו השרים לא התבסס על תשתית עובדתית מספיקה, והחלטתם צריכה להתקבל רק לאחר היוועצות ברשות החברות ובשים לב לאינטרס הציבורי.

כיצד התייחסו להדחה ברשות החברות?

רשות החברות ומשרד האוצר הביעו בעבר את התנגדותם להליך ההדחה. לדברי מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים, הדחת יו"ר הדואר עלולה להוביל לכישלון הליך ההפרטה של החברה. גם מנכ"ל האוצר, הממונה על התקציבים והחשב הכללי התריעו בפני קרעי כי הדחת וקנין תערער את יציבות החברה ותעכב את ההפרטה.

מה היתה החלטת השופטים בצו הביניים?

הדיון נערך בהרכב של שלושה שופטים שנחשבים לשמרנים: יצחק עמית, אלכס שטיין ויוסף אלרון. ההרכב עצמו עורר עניין, שכן השופט עמית אמור להיות הנשיא הבא של בית המשפט העליון לפי שיטת הסניוריטי, והשופט אלרון איתגר את השיטה כשהעמיד את עצמו כמועמד לנשיאות העליון. למרות השמרנות בחרו השופטים להחזיר את וקנין לתפקיד.

האם נערך שימוע אמיתי או למראית עין?

אחת הטענות המרכזיות שהועלו גם על ידי העותרים היא שהליך השימוע להדחת וקנין היה למראית עין בלבד, והשרים כלל לא ביצעו הליך שימוע אמיתי, אלא רק הצגה של שימוע. בעוד עורכי הדין של קרעי טוענים שההליך בוצע לפי כל השלבים הנדרשים בחוק, אחת הראיות שתומכות בכך שהשימוע היה למראית עין בלבד, היא שכבר בחודש מרץ הודיע שר התקשורת שהוא מתכוון להדיח את וקנין.

כיצד נבדקה התשתית העובדתית?

אחד השיקולים שבחנו השופטים הוא התשתית העובדתית שאיפשרה את הדחתו של וקנין. לטענת השרים, בתקופתו של וקנין הידרדרה בצורה משמעותית איכות השירות בדואר, וגם השיפור בתוצאות הכספיות נבע מעליית הריבית ומשיפור תנאי הרישיון של הדואר — ולא מפעולותיו של וקנין.

מעבר לכך שבתקופתו של וקנין נמחקה אזהרת עסק חי לדואר, והחברה אף עברה לרווחיות - הביקורת שהשמיעה היועצת המשפטית לממשלה על טענה זו של השרים היא שבחודש מרץ לא היה ברשות קרעי מספיק מידע לגבש תשתית להדחה. הסיבה היא שהרישיון החדש של הדואר, שמגדיר את רמת השירות והמחירים בדואר, אושר על ידי קרעי פחות מחודש לפני ההצהרה שיפעל להדיח את וקנין.

האם קוימה חובת היוועצות עם רשות החברות?

טרם הדחת דירקטור בחברה ממשלתית — מחייב החוק להתייעץ עם רשות החברות הממשלתיות "בלב פתוח ונפש חפצה". ההתנגדות החריפה של מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות, להדחה מעלה את הקושי עד כמה השרים התייחסו לטענותיה ועד כמה ההתייעצות איתה היתה אמיתית או רק למראית עין.

את החשיבות שנותן קרעי לעמדתה של רוזנבוים ניתן לראות בהודעה לעיתונות ששלח כמה שעות לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה, שסירבה לייצג את עמדת השרים בדיון, הגישה את עמדתה לבג"ץ. "היועמ״שית לא קשורה לעניין, מנהלת רשות החברות לא מעניינת כאן, רק הציבור נוגע בדבר. אנחנו נייעל את השירות לציבור...", כתב קרעי.

של מי הסמכות להדחת דירקטור?

הגוף האחראי על ההפרטה של הדואר הוא רשות החברות הממשלתיות. במהלך הדיון בשבוע שעבר אמר השופט עמית שאחד מתפקידי רשות החברות הוא לייצר הפרדה בין הדרג הפוליטי לבין החברות הממשלתיות. לכן, אף שבחוק קיימת האופציה להדיח דירקטור — העובדה שמעולם לא נעשה מהלך שכזה, ושישנה חובת היוועצות, מעלה את השאלה האם לשרים יש סמכות בלעדית להדחה.