ההפיכה מאיצה בדרך לדריסת ביהמ"ש העליון

דמוקרטיה או דיקטטורה: מליאת הכנסת תחל היום בדיון לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית על חוק יסוד השפיטה וחוק בית המשפט כך שיאפשר לקואליציה להשתלט על הוועדה לבחירת שופטים. ההצבעה צפויה מחר בשעות הלילה המאוחרות.

הצעת החוק שונתה באופן שמחזק את הקואליציה. הנוסח האחרון שאושר להצבעה קובע כי בוועדה לבחירת שופטים יכהנו 11 נציגים מהם 6 לקואליציה: 3 שרים, 3 ח"כים מהקואליציה, שני ח"כים מהאופוזיציה, נשיא בית המשפט ושני שופטי עליון.

עוד קובע החוק כי לבחירת שני השופטים החדשים הראשונים שיבחרו לבית המשפט העליון יידרש רוב של 6 מבין 11 חברי הוועדה. כלומר 3 שרים ו־3 ח"כים מהקואליציה יוכלו לבחור את מחליפיהם של השופטת אסתר חיות נשיאת בית המשפט העליון ושופטת העליון ענת ברון שיפרשו באוקטובר הקרוב.

בנוסף, לאחר שייבחרו שני השופטים החדשים, הקואליציה תוכל לבחור ברוב רגיל את הנשיא החדש של בית המשפט העליון והמשנה לנשיא. בנוגע לשופט השלישי שייבחר בעליון תידרש תמיכה של נציג השופטים, ובבחירת השופט הרביעי תידרש תמיכה גם של נציג האופוזיציה ונציג השופטים.

באשר להרכבים בערכאות נמוכות יותר, הרכב הוועדה לבחירת שופטים מצד הממשלה, הקואליציה, והאופוזיציה יישאר זהה. נציגות השופטים תמנה 3 שופטים: נשיא העליון, נשיא המחוזי, ונשיא בית משפט השלום. נציגי בתי המשפט המחוזי והשלום ייבחרו על ידי הנשיאים בערכאות אלה.

בדיוניה של הוועדה לבחירת שופטים לבית המשפט המחוזי והשלום יידרש רוב של 7 שופטים מבין 11 החברים. כלומר, הקואליציה לא תוכל למנות לבדה את השופטים אלא יהיה צורך בתמיכה של נציג האופוזיציה או נציג השופטים. ואולם, לקואליציה תהיה זכות וטו גם למינויים לערכאות הנמוכות, מה שלא קיים היום. כמו כן, כדי להדיח שופט מכהן יהיה צורך ברוב של 9 מבין 11 החברים.

הדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט שהכינה את החוק בחודש האחרון היה סוער במיוחד. מדובר בהצעת חוק פרטית שהגיש יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) שהוגשה להצבעה בקריאה ראשונה בהיותה הצעת חוק שהוגשה על ידי הוועדה.

הייעוץ המשפטי לממשלה, והייעוץ המשפטי לכנסת הביעו ביקורת חריפה על הצעת החוק הזו, שעברה כמה גלגולים. ביום ראשון שעבר, בתיאום עם שר המשפטים יריב לוין, שיגר רוטמן לח"כים את הנוסח האחרון של הצעת החוק.

היועץ המשפטי של הוועדה ד"ר גור בליי שספג במהלך הדיונים ביקורת מהיו"ר רוטמן התייחס לנוסח האחרון: מאחר שבממוצע ממשלה ממנה 3-2 שופטים, ובמקרים חריגים 4 – ניתן להניח שחלק לא מבוטל מהשופטים שתמנה ממשלה ממוצעת כן יוכלו להיות ממונים ברוב הקואליציוני. לדוגמה, בדקנו – בשנה הקרובה אמורים להתמנות 2, שנה לאחר מכן 1, שנה לאחר מכן – 1, לאחר מכן – 0. אלו סדרי הגודל. לפי הנוסח המוצע לכל כנסת חדשה יהיו שני מינויים".

לדבריו, "לסוגיית החשש מהפוליטיזציה, ברור לגמרי שכל ממשלה אם יהיו לה שני מינויים – היא תרצה שהם יהיו בכיוון מסוים, ואז ממשלה אחרת בכיוון אחר, מה שעלול ליצור קיטוב. החל מהמינוי השלישי יהיו איזון רב יותר כי יהיה צריך הסכמה של אופוזיציה ומהמינוי הרביעי הסכמה גם של שופט. כלומר, ככל שהכנסת תאריך ימים יותר – המינויים יהיו מאוזנים יותר".

הוא הבהיר כי "לגבי הערכאות הנמוכות, שהן אינן ביהמ"ש העליון, באופן קבוע יהיה צורך ברוב של 7. כלומר אין די ברוב קואליציוני, יהיה צורך או בשופט או בח"כ מהאופוזיציה. פה ההצעה שלנו היתה להגדיל יותר את המשקל המקצועי על פני המשקל של נבחרי הציבור, בערכאות אלו שפחות עוסקות בנושאים ערכיים והטעמים לייצוגיות פוחתים".

האופוזיציה הגישה 5,400 הסתייגויות שאותן דחתה הקואליציה בסדרת ישיבות שהחלו בשבוע שעבר ונמשכו אתמול. ח"כי האופוזיציה טענו שרוטמן הוא "דיקטטור, דורסן, פשיסט וביריון" הן בנוהל הדיון והן בנוהל ההצבעות. רוטמן הוציא לסירוגין שורה של חברי כנסת. מאחר שלא ניתן למנוע את הצבעתם הם הוצאו החוצה ולאחר מכן חזרו להצביע וחוזר חלילה.

חוק המתנות: חשש לשחיתות וניגוד עניינים

ועדת הכנסת צפויה לאשר היום את העלאתו להצבעה בקריאה ראשונה של חוק המתנות. הצעת החוק תועלה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית ככל הנראה ביום חמישי הקרוב או עד יום ראשון הבא. הצעת החוק נועדה לאפשר לרה"מ לקבל 270 אלף דולר (כמיליון שקלים) מבן דודו המנוח נתן מילקובסקי חרף פסיקת בג"ץ שעליו להחזיר את הסכום עד סוף אפריל 2023. כמו כן, נתניהו יוכל לקבל גיוס המונים של כ־4 מיליון שקלים שבוצע עבורו אשתקד ביוזמת ינון מגל.

הצעת החוק הוגשה על ידי ח"כ עמית הלוי (ליכוד). לפיה, נבחר ציבור ועובד ציבור יוכלו לגייס 15 תרומות ישירות (שלא באמצעות מימון המונים) שאינן מוגבלות בסכום כאשר מספר התורמים לא יעלה על 15. סכום התרומה לא יעלה על 20% מכלל התרומות שרשאי הנבחר ועובד הציבור לגייס.

עוד נקבע שנבחר הציבור ועובד הציבור יוכל לקבל תרומה של 1,500 שקל בעילום שם. היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק הזהירה אתמול כי "כשיש חשש לניגוד עניינים מובנה של ח"כים שמחוקקים לעצמם, הנטייה שלנו לומר שראוי היה שהסדרים מהסוג הזה ייבחנו על ידי ועדה ציבורית מקצועית שתביא את המלצותיה לפני שהח"כים יחוקקו. אם בכל זאת הכנסת מחליטה לחוקק את החוק שיחול על הח"כים נכון ואולי אף חובה שהסדר כזה יתחיל רק מהכנסת הבאה".

היא ציינה כי "בהצעת החוק הזו עלול להיות ניגוד עניינים מובנה לחברי הכנסת. במקרים שבהם הכנסת מחוקקת לעצמה ויש לח"כים ניגוד עניינים מובנה, לבית המשפט יש נטייה גוברת להתערב. כשאתם מחוקקים הצעת חוק מהסוג הזה אתם צריכים להביא בחשבון את ההשלכות במתן טובות הנאה, ומידת הפגיעה האפשרית באמון הציבור בכנסת. החשש כאן הוא מפגיעה בעקרונות דמוקרטיים וטוהר המידות".

עוד טענה כי "יש פה פריצה של חומה בצורה. הגדרת בני משפחה (שעבורם ניתן לגייס תרומות) רחבה: אין התייחסות לגיל, כושר השתכרות, צרכים אלא רק למקום מגוריו. גם אם תחליטו שיש רלבנטיות לכך, חובה להצר את ההגדרות באילו נסיבות הדבר יכול לחול על בני משפחה".

עוד הוסיפה כי "אחד הפתרונות הוא לערוך שינויים בתחולה עתידית כך שתחול מהכנסת הבאה. לא בטוח שזה ריפוי מלא לבעייה של ניגוד עניינים מובנה. גם היום כל הנושאים של שכר ומתנות נעשו קודם כל על ידי ועדה ציבורית ומקצועית ורק לאחר מכן הכנסת חוקקה. טרם קבלת החלטה עליכם לשקול את ההיבטים ולנהוג בזהירות בשל ההסדרים שלה".

הממונה על ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אורן פונו הציג את עמדת היועצת המשפטית לממשלה: "בנוסח המוצע נותרו הפגמים בעינם. החוק פותח פתח לשחיתות בשירות הציבורי כולו. התיקון מכשיר מצבים שעובד ציבור יקבל טובות הנאה מאחר שהוא עובד ציבור וייצור תלות בין עובדי הציבור לתורמים להם. לפי המוצע, ייווצר מנגנון שניתן לנצלו לרעה להסוואת עבירות פליליות מטוהר המידות. המהירות שבה מקודמת הצעת החוק מעוררת חשש שזה נועד להיטיב עם רה"מ באופן אישי. ככל שהתיקון יתקבל נמצא עצמנו ביער של שחיתות שלטונית".

דרעי 2: "רה"מ עוד יתמנה לשר המשפטים"

בניגוד לעמדתן של היועמ"שית והיועצת המשפטית של הכנסת קידמה אתמול הוועדה המיוחדת לתיקון חוק יסוד הממשלה את חוק דרעי 2 שיאפשר את שובו לממשלה של יו"ר ש"ס אריה דרעי בניגוד לפסיקת בג"ץ. הצעת החוק תועלה השבוע להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

לפי ההצעה, כל גורם משפטי, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא יידרש לכל עניין הנוגע למינוי או העברה של שר מתפקידו, מכל עילה שהיא, למעט לעניין התקיימות תנאי הכשירות הכתובים בחוק יסוד הכנסת. המשנה ליועמ"ש ד"ר גיל לימון התריע אתמול כי "השינויים שהוכנסו בחוק מדגישים עד כמה מדובר בחוק פרסונלי, שיוביל להחזרת דרעי לשולחן הממשלה בניגוד לפסיקה של שתי ערכאות שיפוטיות".

לדבריו, "ההצעה מחלישה את הכלים המשפטיים לשמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, ומצטרפת לחוק המתנות המהווה פתח לשחיתות שלטונית בקבלת כספים על ידי עובדי ציבור ונבחרי ציבור, וחוק הנבצרות. יש בחוק פגמים מהותיים ויצירת חור שחור שמחלישים את מנגנוני ההגנה. כתוצאה מכך, ח"כ שנאשם בפלילים יוכל לכהן בתפקיד שר המשפטים או בתפקיד השר לביטחון לאומי, ללא אפשרות להתערבות שיפוטית בכך".

לימון הביע חשש כי "כמו כן, רה"מ יוכל למלא במקביל לכהונתו בתפקיד זה את תפקידיהם של מחצית משרי הממשלה, ללא אפשרות להתערבות שיפוטית בכך. הוא אפילו יוכל להתמנות לתפקיד שר המשפטים, ואין ביקורת שיפוטית על כך. לא לשם כך נועדה הסמכות המכוננת של הכנסת".

היועצת המשפטית לכנסת אפיק הזהירה כי "אנחנו רואים קושי גדול מבחינת השימוש לרעה של הכנסת בחקיקה שלה, גם בהיעדר חוסר הכלליות שיש בה. הצענו מנגנונים שונים כמו של תחולה עתידית שלא התקבלו על ידי מציעי החוק. המנגנונים שהוספנו באים להגביר שקיפות ולא לרפא דברים אחרים כמו חוסר ביקורת שיפוטית".

יו"ר הוuעדה ח"כ אופיר כץ (ליכוד) דחה את הטענות: "לא כל החוכמה נמצאת אצל בג"ץ. עם השקיפות שהכנסנו לחוק, הציבור ורק הוא יוכל לשפוט אותנו על ההחלטות שאנחנו מקבלים".

מסלול ההשתלטות של הקואליציה על ביהמ"ש העליון

עיקרי הצעת החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים

1. הרכב הוועדה: 11 נציגים מהם 6 לקואליציה: 3 שרים, 3 ח"כים מהקואליציה; שני ח"כים מהאופוזיציה, נשיא בית המשפט ושני שופטי עליון

2. רוב דרוש: בבחירת שני השופטים החדשים הראשונים שיבחרו לעליון יידרש רוב של 6 מבין 11 חברי הוועדה, כלומר 3 שרים ו־3 ח"כים מהקואליציה

3. בחירת הנשיא: הקואליציה תוכל לבחור ברוב רגיל את הנשיא החדש של העליון והמשנה לנשיא

4. יתר השופטים: בבחירת השופט השלישי שייבחר בעליון תידרש תמיכה של נציג השופטים, ובבחירת השופט הרביעי תידרש תמיכה גם של נציג האופוזיציה ונציג השופטים

5. בחירת שופטים במחוזי ובשלום: יידרש רוב של 7 שופטים מבין 11 החברים. כלומר, הקואליציה תזדקק לתמיכה של

חבר אופוזיציה או נציג השופטים

7. זכות וטו: לקואליציה תהיה זכות וטו

גם למינויים לערכאות הנמוכות, מה

שלא קיים היום

8. הדחת שופט מכהן: יידרש רוב של 9 מבין 11 החברים בוועדה