בנק ישראל סגר את הברז להלוואות מוזלות לעסקים קטנים

בנק ישראל לא יאריך את התוכנית להעמדת הלוואות מוניטריות מוזלות לבנקים המשמשות למתן אשראי לעסקים קטנים. תוכנית זו, שיצאה לפועל בתחילת נובמבר בעקבות המלחמה הסתיימה היום (ד'), ובבנק ישראל לא מצאו לנכון להאריך אותה על רקע הירידה בביקוש להלוואות אלה.

במסגרת התוכנית העמיד בנק ישראל 10 מיליארד שקל לבנקים בריבית נמוכה של ריבית בנק ישראל מינוס 1.5% (כיום 3%), וזאת בתנאי שהכספים יועמדו כהלוואות לעסקים קטנים עם מחזור פעילות שנתי של עד 50 מיליון שקל, שהכנסותיהם ירדו ב־25% לפחות באחד מחודשי המלחמה. הבנקים יכלו לגבות מהעסקים בהלוואות אלה ריבית מקסימלית בגובה ריבית הפריים (6% היום). ריבית של 6% אינה נחשבת לזולה, אולם ביחס לרמת הריבית הנוכחית ולעובדה שמדובר במגזר בסיכון גבוה, מדובר בריבית טובה מהמקובל בשוק. במהלך ינואר הציג נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון נתונים ולפיהם היקף ההלוואות שהועמדו עומד על 3.6 מיליארד שקל, קצת יותר משליש מהסכום שהוקצה, כאשר לפי הערכות היקף ההלוואות לא השתנה משמעותית מאז.

מנתונים שפרסם באחרונה בנק ישראל עלה כי העסקים שנטלו הלוואה דרך התוכנית הזו דיווחו בממוצע על הרעה של 50% בהכנסותיהם. בנוסף, ב־45% מהמקרים מדובר היה בעסקים מאזור הדרום והצפון, שספגו פגיעה כלכלית משמעותית מהמלחמה.

ב־25% מהמקרים ההלוואות הללו ניתנו במסגרת המסלול בקרן בערבות מדינה שהקים משרד האוצר. כלומר הבנק גם קיבל מקור מימון זול וגם ערבות מדינה שהקטינה לו את הסיכון. השילוב בין שתי התוכניות איפשר להוזיל את הריבית. מנתוני בנק ישראל עלה כי הריבית בהלוואות שהן רק בערבות מדינה עמדה על 7.3%–7.6%, ואולם במקרים שבהם ההלוואה ניתנה בשילוב התוכנית של בנק ישראל הריבית ירדה ל־6.1%–6.3%.

הקרן בערבות מדינה במסלול שהוקם למלחמה תהיה פעילה לפחות עד סוף חודש פברואר, ולאחר מכן באוצר יחליטו אם להאריכה. סביר כי בפברואר הריבית בפועל שתינתן בהלוואות בערבות מדינה תהיה בממוצע גבוהה יותר לעומת חודשים קודמים, מכיוון שלא ניתן יהיה לשלב אותה עם כלי ההלוואות המוניטריות המוזלות של בנק ישראל.

הקרן בערבות מדינה היא בהיקף של 10 מיליארד שקל, והמדינה ערבה לחלק מהסכום. במסגרת תנאי הקרן נקבע כי הריבית המקסימלית בהלוואות לעסקים קטנים תעמוד על ריבית הפריים פלוס 1.5%, כלומר 7.5% היום. לפי נתוני משרד האוצר עד היום הועמדו בקרן בערבות מדינה הלוואות של 4.7 מיליארד שקל, וגם כאן ככל שהזמן עבר, הביקוש להלוואות ירד.

התוכנית של בנק ישראל להעמדת מקורות מימון מוזלים לבנקים גרמה לפתיחת חזית של בנק ישראל מול חברות האשראי החוץ־בנקאי, ובעיקר חברות כרטיסי האשראי, שדרשו גם כן להצטרף וליהנות ממקורות מימון זולים. בנק ישראל הודיע כי יעמיד להן מקורות של מיליארד שקל בתנאים דומים לבנקים, אולם החברות טענו כי התוכנית אינה ישימה עבורן ודרשו כי היא תותאם למבנה הענף. טענות אלה הגיעו עד לכנסת, שם נשמעה ביקורת חריפה נגד בנק ישראל. ההחלטה שלא להאריך את התוכנית מול הבנקים אמורה לקרר את הזירה, ולא מן הנמנע כי גם זה היה אחד השיקולים.