ברקע העימות עם איראן: S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל

חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P הודיעה הלילה (בין חמישי לשישי) על הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל מרמה של AA- ל-A+. במקביל הם הותירו את תחזית הדירוג על "שלילית" והשאירו פתח להורדת דירוג נוספת בטווח הקרוב. לדברי החברה, הורדת הדירוג התבצעה על רקע המלחמה הנמשכת בעזה והאיום המתגבר להתלקחות החזית האיראנית.

S&P מצטרפת בכך למודי'ס שהורידה את הדירוג של ישראל מ-A2 ל-A1 בפברואר השנה והותירה את פיץ' כסוכנות היחידה שהותירה את הדירוג על כנו, אך הורידה את תחזית הדירוג מ"יציבה" ל"שלילית".

"העימות המחריף לאחרונה עם איראן מדגיש את הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים מאליהם של ישראל", כותבים כלכלני הדירוג. "אנחנו צופים שעימות איזורי נרחב יותר יימנע, אבל נראה שמלחמת ישראל-חמאס והעימות עם חיזבאללה יימשכו לאורך כל 2024 - לעומת הערכות קודמות שלנו שעימות צבאי שכזה לא יימשך יותר משישה חודשים".

ב-S&P מעריכים שהגירעון יתרחב לרמה של 8% ב-2024, בעיקר כתוצאה מעלייה בהוצאות הביטחון. גירעון זה עומד מול היעד הממשלתי לגירעון של 6.6% בלבד. עוד צופים בחברת הדירוג שישראל תשמור על גירעון גבוה גם בטווח הבינוני וכי החוב הממשלתי יעמוד על 66% מהתוצר ב-2026.

S&P מעריכה: ישראל תצמח השנה רק ב-0.5%

בנוסף, S&P צופה שישראל תצמח השנה רק ב-0.5%, זו תחזית הצמיחה הנמוכה ביותר לשנת 2024. בנק ישראל מעריך כי ישראל תסיים את השנה ב-2% צמיחה, האוצר ב-1.6% צמיחה, ומכון אהרן של אוניברסיטת רייכמן מעריך כי ישראל תסיים ב-1.4% שיעורי צמיחה.

צמיחה ברמה של %0.5 היא ירידה בתוצר לנפש בהיקף של כ-0.7 אחוזי תוצר. התוצר לנפש הוא המדד המשקף את רמת ואיכות החיים הכלכלית.

התחזית של S&P מבוססת על ההנחה שמלחמת חרבות ברזל תימשך עד סוף 2024 בעצימות נמוכה, יימשכו חילופי אש סדירים עם חיזבאללה בצפון אך לא תהיה מלחמה בצפון, לא יהיה עימות ישיר, מתמשך, ומהותי עם איראן, ולא יהיה חוסר יציבות רחב יותר בגדה המערבית.

במקרה וההנחות הללו לא יתממשו, ואחת הזירות תעמיק יותר, הרי שהצמיחה תהיה נמוכה יותר. ב-S&P מעריכים כי בשנת 2025 המשק יצמח ב-5%, דומה לתחזית בנק ישראל ונמוך מתחזית האוצר המדברת על 5.6% צמיחה. בנגוע לטווח הארוך יותר - 2026-2027 - החברה כותבת "עדיין לא ברור אם עלולות להיות השפעות ארוכות טווח לכלכלה הישראלית, כתוצאה מהערכת משקיעים זרים את פרמיית הסיכון וכתוצאה מכך ירידה בהשקעות הישירות".

S&P צופה כי צד הצריכה הפרטית יתאושש מהר, אבל הקושי הוא בצד הייצור והתפוקה. החברה מזכירה בפרט את מגזר הבנייה והחקלאות שנפגעו בשל היעדר של פועלים פלסטיניים מחד, והקושי הגדול להביא עובדים זרים מאידך. החברה גם מזכירה את מגזר התיירות שנפגע קשות בשל הירידה בכניסת תיירים מחו"ל, החברה מעריכה כי הפגיעה תימשך זמן רב.

S&P מעריכה שיחס החוב-תוצר של ישראל יגיע לרמה של 66% ב-2026. זה כמובן זינוק משמעותי לעומת התחזית ערב המלחמה שעמדה על 54% תוצר. עם זאת, החברה מציינת כי מבנה החוב של ישראל הוא "טוב מאוד" - 84% נקוב במטבע המקומי, וישראל הוכיחה שיש לה "גישה מתמשכת לשוק ההון הבינלאומי" בהנפקת אג"ח של 8 מיליארד דולר בטווחים שונים בראשית מרץ.

נקודת חוזקה נוספת היא העודף במאזן התשלומים של ישראל. ישראל נהנית מעודף בחשבון השוטף (יותר כסף זר נכנס לישראל מאשר כסף ישראלי שמבקש לרכוש מוצרים ושירותים בחו"ל, ש"ט ור"ב) בשל התרחבות מגזר ההייטק בעשורים האחרונים. החברה גם מציינת לחיוב את העובדה ש"מדינת ישראל נקטה כמה צעדים כדי להכיל את ההשפעה הפיסקלית לטווח ארוך יותר באמצעות העלאת שיעורי מע"מ משנת 2025".

"עימות איזורי רחב יותר, שלא נמצא בתרחיש הבסיס שלנו, עלול לייצר השפעה שלילית נוספת על ביטחונה של ישראל ובהתאמה גם על הכלכלה שלה", מסכמים בחברת הדירוג.

החשב הכללי: "יש לפעול באחריות פיסקאלית"

החשב הכללי, יהלי רוטנברג, התייחס הבוקר להחלטת חברת הדירוג: "החלטת חברת הדירוג S&P באה בתגובה ישירה למתקפת הטילים האירנית, ובחברת הדירוג מעריכים שהעלייה בסיכונים הגיאו-פוליטיים והביטחוניים עלולה להשפיע לרעה על הגירעון הממשלתי וביצועי המשק.

"החברה מציינת לטובה את יכולתה של הכלכלה הישראלית לעמוד בפני זעזועים כלכליים וגיאו-פוליטיים, את עוצמת החשבונות החיצוניים של ישראל, גם ביחס למדינות הייחוס ואת יתרות המט"ח הגבוהות שמאפשרות למשק מרווח תמרון. בחברת הדירוג מדגישים את מבנה החוב הממשלתי האיכותי ואת הנגישות הגבוהה לשווקי ההון בארץ ובעולם שמאפשרים לממן את פעילות הממשלה בעתות שגרה וחירום וביחסי כיסוי גבוהים, כפי שהוכח גם בהנפקה הבינלאומית מחודש מרץ 2024.

חשוב להדגיש כי המשקיעים בעולם ובישראל מתנהלים בידיעה שאגרות החוב של מדינת ישראל הן נכס בטוח ונזיל והכלכלה הישראלית היא מגוונת, חדשנית וחזקה ביסודה. מדינת ישראל תתמודד בהצלחה עם כל האתגרים שיעמדו בפנייה. יש לפעול באחריות פיסקאלית במטרה להבטיח צמיחה ארוכת טווח של המשק וירידה ביחס החוב לתוצר".