מייסדת רייזאפ: "חיפשנו בעיה שאפשר לפתור, ובמשרד הרווחה הצביעו על האוברדרפט"

בשונה מהסיפור המוכר על החבר'ה שהכירו ביחידת עילית בצבא, הגו רעיון והחלו לרוץ איתו, המייסדים של הסטארט־אפ הישראלי רייזאפ — תמרה הראל כהן, יפתח בר ויובל סמט — נפגשו במקרה. השלושה, שבאו מרקע שונה, מצאו שפה משותפת והתאחדו סביב הרצון להשפיע לטובה על החברה. איך בדיוק, הם עדיין לא ידעו. "חיפשנו בעיה שאפשר לפתור, הסתובבנו המון", מספרת הראל כהן. "באחת הפעמים היינו בפגישה במשרד הרווחה. מישהי שם דיברה על כך שהם לא מצליחים לשנות את המצב בתחום האוברדרפט של משפחות. החלטנו לחקור את הנושא, ואחרי שצללנו לתוכו הבנו שהמפתח הוא בניהול היומיומי והתזרים".

לכל כתבות המגזין לחצו כאן

מתוך ההבנה הזאת צמחה רייזאפ, פלטפורמה לתכנון הוצאות, שמנגישה מידע פיננסי ויוצרת תובנות מבוססות בינה מלאכותית. התוכנה של רייזאפ מתחברת לחשבונות הבנק ולכרטיסי אשראי, שואבת את המידע, מעבדת את דפוסי ההוצאות וההכנסות, ומייצרת תזרים חודשי אישי. הבינה המלאכותית של רייזאפ צופה כבר בתחילת החודש איך הוא צפוי להסתיים, כמה כסף צפוי לצאת ומה ניתן לעשות כדי לשפר את השורה התחתונה.

הראל כהן מכנה את רייזאפ חברת אימפקט, שמלכתחילה הגדירה לעצמה רשימת ערכים ומטרות חברתיות, ועל בסיסן מתקבלות החלטות החברה. אחת מהן נוגעת לתעסוקת נשים. החברה מעסיקה כמאה עובדים, מהם 50% נשים. בנוסף, 50% מחברי ההנהלה הם נשים, ו־35% ממשרות הפיתוח מאוישות בידי נשים. "אני רואה איזה ערך עצום יש בשוויון המגדרי מסביב לשולחן. הדיון עמוק יותר, ההחלטות טובות יותר", היא אומרת. "הלוואי שנראה הרכב שוויוני יותר סביב שולחנות מקבלי ההחלטות".

היא נולדה וגדלה בלונדון, ובגיל 18 עברה לניו יורק והשלימה תואר ראשון באוניברסיטת הרווארד. לאחר מכן עבדה בחברה שהפיקה קליפים ופרסומות. אביה הוא איל ההון סר רונלד כהן, ואמה היא אשת הקולנוע שרון הראל, שהפיקה בין היתר את "הלהקה" ו"דיזנגוף 99". "בבית לא דיברו עברית, ולמרות שביקרנו הרבה בישראל, אף פעם לא חשבתי שזה המקום שבו אבנה קריירה", היא אומרת. ב־2015 הגיעה לביקור קצר בארץ, שהסתיים בעלייה. "למדתי באולפן, עשיתי את כל התהליך. ואז, בערך באותו זמן, מצאתי גם את השותפים שלי, וגם את בן זוגי.

"תמיד חשבתי שאקים משהו, אבל לא הכרתי טכנולוגיה או סטארט־אפים, ואת החשיבה הזאת של איך להסתכל על בעיה כהזדמנות ולפתור אותה. כשהגעתי לישראל, זו היתה פעם ראשונה שהכרתי יזמים, ומאוד מהר נכנסתי לקהילה המדהימה הזאת. גיליתי שיש יזמים עסקיים ויש יזמים חברתיים, ולא היה חיבור ביניהם. לכן היזמים החברתיים עשו דברים בקנה מידה קטן, כי הם לא היו טכנולוגיים והיה להם קושי לגייס כסף. ידעתי שאני רוצה להקים משהו עם משמעות ולמקום הזה נכנסתי, לחיבור בין היזמים העסקיים לחברתיים".

לרייזאפ היו עד כה שלושה סבבי גיוס, שבהם גייסה כ־48 מיליון דולר. לדברי הראל כהן, החברה עומדת לקראת סבב גיוס נוסף. נכון לעכשיו, החברה עדיין לא נהנית מתזרים חיובי, אבל היא מנמקת זאת במטרות שרייזאפ הציבה לעצמה. "אפילו שיש לנו מטרה חברתית, אנחנו גם רוצים להיות הכי אגרסיביים ומסחריים. אנחנו רוצים להגיע למיליוני לקוחות ולעזור למיליוני אנשים, אז עכשיו אנחנו נכנסים לעוד שווקים - וזו הוצאה שאנחנו לא יכולים לממן דרך הפעילות".

לאילו שווקים תיכנסו?

"ההתרחבות שלנו היא קודם כל לבריטניה, שם אנחנו בשלב קצת יותר מתקדם, ולספרד. משם נתרחב לשאר אירופה. בגלל הבנקאות הפתוחה באירופה קל מאוד שם לעבור משוק לשוק".

בישראל נְחַתֶּם על קרקע בתולית יחסית, באירופה לעומת זאת השוק צפוף. מה יהיה היתרון שלכם שם?

"רוב המוצרים הקיימים פונים לאנשים שכבר מנהלים תקציב או תזרים וכבר חיים בעולם הזה. מדובר באפליקציות מאוד ספציפיות, שעושות משהו פיננסי אחד בהצלחה. אנחנו פונים לקהל אחר, לאנשים שרוצים לחסוך כסף כדי לצאת לחופשה או לחסוך לילדים, ולא יודעים איך לעשות את זה. אלה אנשים שעד היום לא ניהלו שיחות על כסף. אנחנו מדברים איתם על נושאים יומיומיים, ולאט לאט מעמיקים ועוזרים להבין שהשיח הפיננסי לא צריך להיות מלחיץ, ושאת לא צריכה תואר במתמטיקה כדי להבין איך להתנהל כלכלית".

בתחילת דרכה השקיעה רייזאפ משאבים רבים בחינוך השוק בישראל. החברה הוקמה ב־2017, לפני שאושרה חקיקת הבנקאות פתוחה, המאפשרת לשתף צד שלישי במידע פיננסי. כך, חלק נכבד ממאמצי החברה הוקדש לשכנוע אנשים להתחבר אליהם ולמסור את הסיסמה שלהם לבנק. הזרז המהיר ביותר לצמיחת החברה היה החיים עצמם: משבר הקורונה, אחריו הזינוק ביוקר המחיה ולבסוף המלחמה בעזה. שני האחרונים הביאו לעלייה משמעותית במספר לקוחות החברה, שנקלעו לקשיים. הראל כהן לא נוקבת במספר, אך מציינת שיש כמה עשרות אלפי לקוחות משלמים. לדבריה, "אנחנו גדלים עכשיו בין 10% ל־15% מדי חודש, בקצב הכי מהיר אי פעם. יותר מ־20% מהמצטרפים מגיעים דרך לקוחות קיימים".

מה עבר על הלקוחות הישראלים בשנה הזאת?

"סל ההוצאות הבסיסי של משפחה התייקר השנה ב־6.5%. אנחנו מזהים שחוסר הוודאות מייצר חשש בקרב הלקוחות לנעול את הכסף שלהם לתקופות זמן ממושכות, ולכן ניכרת עלייה בפתרונות נזילים יותר (כמו פיקדונות לטווח קצר)".

ואיך המלחמה משפיעה?

"אנחנו מתחילים לראות את ההשפעה הכלכלית שלה רק עכשיו. החודשים הבאים הם קריטיים. מה שאנחנו רואים בקהילה שלנו זה שאנשים רוצים להיות בשליטה. הם רוצים שתהיה להם כרית ביטחון. אנחנו לא רואים ירידה בהעברות לחיסכון. זאת אומרת, אנשים עדיין חוסכים וזה משהו שעלה בקהילה הרבה. הצורך בחיסכון נזיל ליום גשום".