ברוכים הבאים לעידן ה-ESG

במרץ 2022 פרסמה רשות ניירות הערך האמריקאית, ה-SEC, טיוטה להערות הציבור של כללים חדשים שיחייבו חברות ציבוריות לדווח נושאים הקשורים לשינויי אקלים: גילוי סיכונים פיזיים וסיכוני מעבר הנובעים משינויי אקלים, בניית אסטרטגיה להתמודדות עם סיכונים אלה, תוכניות לטווח קרוב ורחוק להפחתת פליטות גזי חממה, והתייחסות לשאלה כיצד שינויי אקלים משפיעים כבר עתה על שורת הרווח. חברות יתבקשו לגלות את המדרך הפחמני שלהן במכלולים 1-2 (העוסקים בפעילות ישירה של העסק), וחלק מהן יידרשו גם לגלות את מכלול 3, העוסק בפליטות גזי החממה במעלה ובמורד שרשרת האספקה.

חצי שנה קודם לכן אישרה ה SEC את כללי הבורסה של ניו יורק, המחייבים חברות נסחרות לדווח על גיוון והכלה (מגדר, נטיה מינית ומיעוט אתני) בדירקטוריונים שלהן.

בכך, מיישרות הרשויות האמריקאית קו, אם גם באיחור ניכר, עם הרגולציה של האיחוד האירופי, של בריטניה, ושל מדינות ובורסות רבות נוספות, המחייבות דיווח מהותי של היבטי ESG לא פיננסיים.

מדובר במגמה מתגברת, שבה תחומי הESG, כל אותן השפעות והשלכות חברתיות, סביבתיות ואתיות, שאינן בליבת העיסוק העסקי והפיננסי של התאגיד, הולכים ומתמזגים אל תוך הליבה של העיסוק העסקי והפיננסי של התאגיד. מגמה שהיא תוצאה של כמה וקטורים מקבילים, שפועלים מבחוץ על התאגיד - מהמשקיעים, מהstakeholders (עובדים, לקוחות, ציבור), ומהרגולטורים.

במידה רבה הרגולטורים הולכים אחרי השוק עצמו, אשר קובע ב"רגולציה רכה" חובות דיווח והתנהלות לפי עקרונות ESG טובים יותר. בראש ובראשונה אלה המשקיעים המוסדיים, מנהלי הקרנות ובתי ההשקעות הגדולים בעולם, שמבקשים להתעדכן מה עושה החברה כדי להתמודד עם מזג אוויר קיצוני, עליית פני הים והצפות, הלא הם הסיכונים הפיזיים, כמו גם התמודדות עם התמעטות משאבי הטבע והצורך להפחית את ההסתמכות על דלקים פוסיליים, אותם "סיכוני מעבר". כאשר הSEC משנה כללי דיווח, היא למעשה מקבלת את העובדה שהמשקיע הסביר - המשקיע המוסדי עליו חלות חובות נאמנות לציבור – בודק בפועל ואף דורש לקבל את מלוא המידע המהותי של אותן מטריצות שקשורות לסיכוני אקלים; מתוך הבנה של השפעתן על תוצאות פיננסיות.

עו"ד גלית עופר | צילום: אורן דאי

בעיסוק היומיומי שלנו במשרד, עם תאגידים כמו גם עם משקיעים מוסדיים בישראל, אני נתקלת לא פעם בהנחה, ש-ESG הוא עניין וולונטרי, הנתון לרצונה הטוב של החברה. אתיקה עסקית, גיוון והכלה בדירקטוריונים ובוודאי ההתמודדות עם הסיכונים העתידים לבוא בשל משבר האקלים, נדמים לא פעם כתחומים פחות קריטיים להתנהלות העסקית. יותר מכך, אני שומעת את הטענה, שראוי שESG יישאר מרכיב וולונטרי שכזה, nice to have ותו לא. רק לאחרונה הודיע מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות שהם מתנגדים לכל "הטלה של מגבלות בלתי הגיוניות" על החברות הציבוריות.

נראה שהשלב הראשון בדרך לדיווח ESG ראוי ואמין היא ההבנה – ראשית, שהיום התחום אינו וולונטרי כלל ועיקר, ושנית, שהוא לגמרי מהווה חלק מהליבה העסקית. הרגולציה רק תלך ותגבר מטבע הדברים ככל שדרישות המשקיעים והציבור יגדלו, ואם חברה רוצה להיות מוכנה לכך, כדאי לה להתחיל עוד היום בהכנת אסטרטגיה ולהקדים את גל הדרישות שעוד יבואו. כפועל יוצא להקדמת הרגולציה, חברה שתהיה מוכנה יותר בהיבטי ESG תהיה כנראה גם מנוהלת טוב יותר ותביא לתוצאות כספיות טובות יותר. אבל כבר היום, דוחות קיימות ואחריות תאגידית לא יכולים רק לעסוק במה שנעים ומוסיף למוניטין החברה, הם חייבים גם לעסוק בהתמודדות עם משברי האקלים שעוד נכונו לנו, עם הנזקים הנובעים מאי השיוויון בעולם התעסוקה ועם הצורך בשמירה על זכויות אדם ומשאבי טבע לאורך כל שרשרת האספקה, וכן, גם בעלויות הריאליות של התמודדות זו. יש בהיבטי סביבה וחברה הזדמנויות עסקיות, אבל יש גם סיכונים. כמו שניסח בחדות ד"ר גאי מקפירסון: "אם אתה חושב שכלכלה חשובה יותר מסביבה, תנסה לעצור את הנשימה בזמן שאתה סופר את הכסף".

מאת עו"ד גלית עופר, שותפה, ראש מחלקת סביבה וקיימות בפירמת עורכי הדין שבלת ושות'