תופעה ברוסיה: ספורטאים עברו לסוריה - ומתחרים בשמות בדויים תחת דגלה

בחודשים האחרונים תהו לאן, לעזאזל, נעלמו טטאינה ודריה מלקובה. חברותיהן הקרובות לא היו ממש משוכנעות היכן צמד האחיות, וגם עמיתיהן לענף הרכיבה לא הצליחו להבין היכן בדיוק מסתתרות שתי הספורטאיות התחרותיות המובילות שנוהגות לתעד את אימוניהן בקפידה. "לא כל כך ברור לנו איפה האחיות מלקובה נמצאות ברגעים אלו", מסר נציג בכיר של התאחדות האופניים הרוסית, "אבל אנחנו משערים שהן יחזרו בקרוב לרוסיה". יחד עם האחיות נעלמו אופני הכביש היוקרתיים שבהם נהגו להשתמש באימוניהן, וגם חלק מציוד הרכיבה ההיקפי שלהן נעלם.

אבל בתחילת חודש יולי האחרון צץ רמז עבה בנוגע למקום הימצאן של האחיות מלקובה. בלוגר אוקראיני חד עין שפשף את עיניו כלא מאמין כשגילה את תמונות השתיים בעמוד המשתתפים של משחקי הספורט הפאן־ערביים — גדול אירועי הספורט של העולם הערבי — שעמדו להיפתח באלג'יר. אבל משהו שם בכל זאת לא כל כך הסתדר. התמונות אומנם היו אותנטיות וניבטו מהן האחיות האבודות, אך יתר המידע עליהן היה שגוי לחלוטין: תחת תמונתה של דריה מלקובה הופיע השם "דרי מלקו". טטאינה הפכה פשוט ל"טטיה". תאריכי הלידה המקוריים של האחיות שונו גם הם.

אבל מלבד הפרטים המפוברקים, שנכתבו גם בערבית, היה דבר נוסף שעורר תדהמה אצל הבלוגר האוקראיני. הדגל. האחיות הרוסיות, בעלות המראה הסלבי המובהק, הופיעו כמשתתפות במשחקים הפאן־ערביים תחת הדגל של לא אחרת מסוריה. וזו בעצם גם היתה התשובה המוחצת להיכן נעלמו האחיות. בירור מעמיק גילה שמתישהו במשך השנה, ככל הנראה בעצת אביהן ואחד מחבריו, ארזו השתיים את חפציהן, עלו על מטוס ועקרו לסוריה. "הם הרשו לנו להתאמן שם על הכבישים המהירים", סיפרה דריה מלקובה בתחקיר שנערך לה לאחר שהפרשה התפוצצה. מלבד זאת היא חשפה הספורטאית כי לאחותה ולה ניתנו הטבות כספיות מפליגות שכללו גם את כיסוי הוצאות הטיסה והשהות.

האחיות מלקובה לא היו הספורטאיות הרוסיות היחידות שנעלמו ולפתע הופיעו תחת הדגל הסורי, עם שמות שונים ותאריכי לידה מפוברקים. באתר האינטרנט של המשחקים הפאן־ערביים התגלו עוד חמישה מקרים כאלה — ניסיון שלומיאלי וכושל של ספורטאיות רוסיות לעקוף את הסנקציות שהוטלו עליהן עם הפלישה של מדינתן לאוקראינה, מה שמונע מהן להשתתף במפעלי ספורט בינלאומיים. הספורטאיות מצאו מפלט דווקא בסוריה, מדינה שקרועה כתוצאה ממלחמת אזרחים ברוטאלית בהובלת השליט בשאר אל־אסד, ושגם היא מוחרמת ומוקצית בלא מעט פורומים בינלאומיים.

אף שמשרדי הספורט הלאומיים של רוסיה וסוריה הכחישו מעורבות פומבית וישירה בעניין, יש כמה פרטים המעידים על התערבות שלטונית: מודעות שהתפרסמו באינטרנט כללו הצעות סוריות רשמיות למלגות חודשיות בגובה 2,500 דולר לכל ספורטאית רוסייה שתגיע למדינה, בנוסף לתוכנית בונוסים שמעניקה 2,000 דולר לכל מדליה שבה יזכו. יחד עם ההטבה הכספית, הובטח כי המהגרות לסוריה יזכו גם לדרכון מקומי זמני. "הספורט הסורי, ובכלל הספורט הערבי, משווע לנציגות ברמה גבוהה", הודה בעילום שם גורם שהיה מעורב בהבאתן של הספורטאיות.

הברית בין שתי המדינות המוקצות לא צריכה להפתיע איש. בטח שלא ישראלים, שמודעים היטב לנוכחות הצבאית הרוסית על אדמת סוריה ולקשר ההדוק בין המדינות. מצבן הרעוע, הדחייה הבינלאומית הגורפת, והניסיון של רוסיה להשפיע על המתרחש במזרח התיכון דחקו את שתי המדינות לחתום על הסכם "לשיתוף פעולה ספורטיבי לשנתיים", כפי שדיווח אתר הספורט האולימפי “Inside The Games” לפני כמה חודשים.

ההסכם בין המעצמה הספורטיבית הרוסית לשותפה הסורית הכושלת מדבר על תחרויות משותפות, מחנות אימון, משלחות לחילופי ספורטאים ואפילו שיתוף בתחום מדעי הספורט. ייתכן שתחת כסות ההסכמים הרשמיים, שלשתי המדינות אינטרס מובהק לקיימם, נרקמה גם המזימה הנלוזה להבריח ספורטאים רוסים מתחת לרדאר הסנקציות.

בסופו של דבר, רק שלושה ספורטאים רוסים התחרו תחת דגל סוריה במשחקים הפאן־ערביים – המתעמלת אלכסנדרה מקסימובה, הג’ודוקא מילאנה מוגו והשחיינית אנסטסיה סורוקינה (נרשמה כאינס סורוקין) שערקו רשמית לסוריה ואף זכו עבורה במדליות. פיצוץ הפרשה, רגע לפני פתיחת התחרויות, גרם למרבית הספורטאים המעורבים במזימה לוותר על ייצוג סוריה ולהתחיל לעשות את דרכם חזרה למדינתם.

"הכל נעשה באופן פרטי ולא על דעתנו", טען ולדימיר סלניקוב, נשיא התאחדות השחייה הרוסית "אלו שהיו מעורבים בעניין גילו חוסר אחריות שמסכן את מעמד הספורטאים". דברים דומים נאמרו גם על ידי נציגי יתר התאחדויות הספורט הרוסיות שטענו כי לא ידעו דבר על כוונת הספורטאים להשתתף במשחקים הפאן־ערביים.